... האדם משיג את הפעולה ההפוכה של מה שהוא רוצה להשיג. כי יש כאן שתי תפישות מציאות.
ותפישת המציאות הראשונה, היא שיש בעולם שלנו טוב ורע, ושלא הכל אחד, ושלא הכל טוב תמיד.
ותפישת המציאות השנייה, היא שהכל אחד ושהכל טוב תמיד. וכל בני האדם בעולם חיים
בתפישת המציאות שבה יש בעולם שלנו טוב ורע, ושבה לא הכל אחד ולא הכל טוב תמיד. והנה, כאשר האדם מתקרב לשכל של החכם האמיתי, אז הוא מגלה את
תפישת המציאות שבה הכל טוב והכל אחד תמיד. ואז האדם גם הוא רוצה להרגיש שהכל טוב תמיד. ואז האדם מנסה ללמד את עצמו ולהרגיל את מחשבתו לחשוב שהכל טוב תמיד. וההיגיון של האדם, הוא כמובן ברור. ... כי בכך שהאדם מנסה לגרום לעצמו לחשוב שהכל טוב, הרי שבכך בעצם האדם גורם לעצמו לחשוב,
שתפישת המציאות של טוב ורע, היא לא מספיק טובה, כמו
תפישת המציאות שבה הכל טוב תמיד. כי השכל של החכם האמיתי הוא שכל עמוק מאוד. וכאשר החכם האמיתי מלמד את האדם שהכל אחד ושהכל טוב תמיד, אין הכוונה של החכם לומר
שתפישת המציאות שבה יש טוב ורע היא שגויה. כי במציאות שלנו בהחלט יש גם טוב וגם רע. ולא הכל אחד ולא הכל טוב. אלא, שהחכם האמיתי מגלה לאדם את האמת, שידע שמצד האמת אין הבדל בין שתי תפישות ... האלו. והחכם האמיתי כאשר הוא אומר לאדם שהכל טוב תמיד, כוונתו היא לגרום לאדם להבין
שתפישת המציאות שבה יש טוב ויש רע, היא טובה בדיוק כמו תפישת מציאות שאומרת שהכל טוב ושהכל אחד תמיד, וטובה בדיוק כמו תפישת מציאות שאומרת שהכל רע, ושהכל לא אחד תמיד. כי מצד האמת מצד עומק ...