החיים כמשחק, משחק החיים - לשחק את המשחק, לשחק את החיים, לשחק את משחק החיים... עליו בכמה צורות. אפשר לומר, שהחיים משחקים באדם. דהיינו, שהמציאות לוקחת בן אדם, ומשחקת בו את המשחק שלה. ואפשר גם לומר, שהאדם משחק נגד המציאות. כי המציאות, יש לה את סדר העדיפויות שלה. והאדם כל הזמן מנסה לשנות את המציאות, או מנסה להתאים את עצמו אל המציאות. וניתן גם לומר, שהחיים, הם משחק של האדם, מול עצמו. שהאדם ממציא לעצמו כל מיני מטרות, ומנסה ... כמשחק אכזרי ביותר, שהוא תמיד בא על חשבון האדם. כי המציאות, היא בכל מקרה לא באמת אכפת לה, ההעדפות האישיות של האדם. אבל האדם מאוד אכפת לו, ממה שהוא רוצה וממה שהוא מעדיף. והמציאות גורמת לאדם / האדם גורם לעצמו, לרצות דברים כאלו ואחרים. ותמיד, אבל תמיד, האדם אף פעם לא שבע רצון מהמציאות. כי תמיד האדם רוצה עוד משהו אחר, ועוד משהו אחר עד אין סוף. ... שיעמיק ויתבונן על העניין היטב יראה, כי העדפה אישית של האדם, אפשרית רק כאשר האדם חושב בצורה סובייקטיבית ואישית. אבל מי שינסה לחשוב בצורה אובייקטיבית לגמרי, הוא לא יעדיף שום צד אחד על צד אחר. כי כדי שתהיה העדפה אישית, לשם כך צריך לחשוב בצורה אישית וסובייקטיבית, ולא בצורה אובייקטיבית ונייטרלית. ולכן, הדרך של האדם לשלוט במינון של עד כמה הוא משתתף ... לו פחות העדפות אישיות, וממילא הוא פחות מרגיש טוב או רע, ואז ממילא הוא פחות משתתף במשחק של החיים. ובסיכום, מי שרוצה לנוח ממשחק החיים, צריך להרוג את צורת החשיבה שלו, שמעדיפה שהמציאות תהיה כך או אחרת. דהיינו, התאבדות של התודעה, שמפרידה בין טוב לבין רע. ואיך התודעה יכולה להתאבד, דהיינו, להפסיק להבדיל בין טוב לבין רע? תשובה: על ידי זה שהאדם מחפש תמיד ...