... ויש את התכלית. כגון לדוגמא, שהאדם מכין את האוכל, כדי לאכול אותו. והכנת האוכל, היא ההקדמה של אכילת האוכל. והתכלית היא האכילה, והכנת האוכל, היא רק הקדמה, שאינה
תכליתית בפני עצמה, אם לא קיומה של האכילה. כי האדם לא מכין אוכל, כדי ... ולממש את התכלית של החיים האישיים שלו, ומי שרוצה לחוות את השלמות של התכלית הסופית של המציאות, לחוות אותה בכל דבר ודבר שיש בעולם שלנו בכל פרט ופרט, עליו לאהוב את
התכליתיות בתכלית האהבה, ולשנוא את חוסר
התכליתיות ואת ההקדמות של התכלית, בתכלית השנאה. כי כאשר האדם חי בצורה לא
תכליתית, וחושב בצורה לא
תכליתית, ועושה דברים שאינם
תכליתיים, על ידי זה הקליפות והלבושים נאחזים בו, ואינם נותנים לו ... את עצמו מהתכלית. ומי שרוצה להתחבר ולחוות את שלמות התכלית של כל המציאות כולה, בכל דבר ודבר, עליו להסתכל רק על התכלית של כל דבר. ובכל פעם שהאדם חושב מחשבה שאינה
תכליתית, דהיינו, מחשבה מיותרת, בכך האדם מפיל את עצמו אל תוך הקליפות, שהן המותרות של הפרי. כי הקליפה, היא החלק המיותר של הפרי. וההקדמה, היא החלק המיותר של התכלית. ואעפ"כ, אצל מי שהוא איש אמת, אצלו, חוסר
התכליתיות, היא טובה מאוד. כי חוסר
התכליתיות, כאשר היא נכללת בתכלית, היא בעצם ריבוי של התכלית. כי תכלית ... בפרט כאשר האדם סובל מדברים רעים, משום שהוא לא מבין את התכלית האמיתית של האירועים האלו, במצב כזה על האדם לשמור את עצמו ולהרחיק את עצמו בכל כוחו, מכל דבר שאינו
תכליתי. כי הקליפות צריך לתת להם חיות, אבל רק כדי חיותן, לצורך קיום העולם שלנו, שהוא חי בזכות הקליפות, שהן הופכות להיות ריבוי האור והאחדות, כאשר האדם זוכה לראות את האחדות של המציאות. אבל, על האדם לשנוא את חוסר
התכליתיות. ובכל דבר ודבר, על האדם לשאול את עצמו, מה התכלית של הדבר? ...