... בתוך העולם ה"דמיוני" וה"לא ממשי" שנמצא בתוך החלום. והחלק של התודעה שנמצא מחוץ לחלום, הוא הבמאי של הסרט ושל המציאות, שהאדם
חווה בתוך החלום. כי החלום כולו, הוא בעצם המחשבה, של הישות שחושבת את החלום. הישות שנמצאת מחוץ לחלום, בעולם ה"אמיתי" וה"ממשי" שלנו, שהיא זו שחושבת, את כל מה שקורה לישות של ... של האדם, נמצאת בשתי מציאויות מקבילות בו זמנית. כי הישות של האדם נמצאת, גם בעולם שלנו, והיא זו שאחראית לכך שהאדם יהיה מודע
לתחושות של הגוף בשעת השינה. כגון לדוגמא אם יש שריפה, שהאדם מתעורר ממנה. והאדם שמתעורר ממנה, הוא האדם שנמצא כאן בעולם הזה שלנו. כי בעולם שבו נמצא האדם בשעת החלום, ... כולם מתרחשים ונמצאים בשום מקום ממשי, מלבד מאשר בתוך המחשבה, של זה שחושב את החלום. ועבור האדם שנמצא בתוך החלום, עבורו יש
חווית מציאות מלאה וממשית. והאדם לפעמים אפילו מתעורר, מתוך חלום אל תוך חלום אחר, מה שנקרא "חלום בתוך חלום". שהאדם
חווה שהוא מתעורר מאיזה חלום אל המציאות ה"אמיתית", ואח"כ הוא מבין, שהוא עדיין נמצא בתוך חלום, שגם הוא עצמו נמצא בתוך מציאות אחרת, שנתפשת בעיני האדם כמציאות "אמיתית" יותר. ... בחלום. כי בשעת החלום, קורים לאדם כל מיני דברים, שהם לא תמיד כרצונו, ושהם לא תמיד ביטוי של רצונו של האדם, שנמצא בתוך החלום.
וחווית המציאות של האדם שנמצא בתוך החלום, זהה
לחוויית המציאות של אדם, שנמצא בעולם שלנו. ומצד האמת של המציאות שלנו שנמצאת מחוץ לחלום, מנקודת המבט הזו, לאדם שנמצא בתוך החלום, אין שום בחירה חופשית כלל. אלא כל מה שהוא חושב /
מרגיש / רוצה / עושה וכולי, זה הכל ביטוי של מחשבתו של האדם שחושב את החלום. ואפילו ישות עצמית, אין לאדם שנמצא בתוך החלום. כי גם ישותו העצמית של האדם שנמצא בתוך החלום, אפילו ... שונים בתוך החלום, האדם שבתוך החלום, לא מבין שהוא כרגע בתוך חלום, ושבאמת הוא נמצא במקום הזה רק כמה שניות. אלא מיד כאשר האדם
חווה איזו מציאות בתוך החלום, נדמה לו כאילו הוא כבר נמצא במציאות הזאת המון זמן. למרות שבאמת, הוא נמצא שם רק כמה רגעים. כי הזמן, הוא תלוי בזיכרון של האדם. וכאשר בתוך החלום האדם
חווה מציאות כלשהי, ברגע אחד האדם מקבל זיכרון, כאילו הוא נמצא בתוך המציאות הזאת, כבר המון זמן. והאדם יכול ברגע אחד לעבור ממציאות אחת למציאות אחרת. ובתוך המציאות החדשה, יש לאדם זיכרון חדש
ותחושה של המשכיות זמן. למרות שבאמת, האדם רק עכשיו התחיל את המציאות הזאת. וכאשר האדם נמצא בתוך חלום, התודעה של האדם מתפצלת לשתי ישויות. והישות הראשונה, היא זו ... שהיא נמצאת בתוך חלום של עצמה. ואם היה האדם שבתוך החלום, מודע בשלמות, לכך שהוא נמצא בתוך חלום עצמי של עצמו, הרי שהוא לא היה
חווה את הישות העצמית הנפרדת של עצמו, שנמצאת בתוך החלום. משום, שהוא היה
חווה את עצמו שנמצא בתוך החלום, מנקודת המבט של הישות שנמצאת מחוץ לחלום. שמנקודת המבט שלה, אין שום ישות עצמית נפרדת כלל בתוך החלום. כי כל הישויות, הן הישות העצמית, של זה ... לכך שהוא נמצא בתוך המחשבה של עצמו, שחושב את החלום. והאפשרות השלישית היא, שהאדם מסתכל על החלום מנקודת מבט מעורבת. שבה האדם
חווה, גם את החלום כמציאות "ממשית", והאדם
חווה את ישותו הנפרדת והעצמית שבתוך החלום, ואעפ"כ האדם יודע ומבין, שכל מה שקורה בתוך החלום, כל זה קורה בשום מקום ממשי, וכל הישויות הן ישות אחת וכולי. בדיוק כפי מה שהדברים ... האם אנחנו נמצאים בתוך חלום או לא? והטועים לא מבינים, שידיעת האמת, היא תמיד טובה למען עצמה. ובנוסף, היא תמיד משנה לאדם, את
חווית המציאות שלו. כי מי שיודע שהוא נמצא בתוך חלום עצמי של עצמו, כל
חווית המציאות שלו משתנה לגמרי לטובה , כפי שכל אחד יכול להבין בעצמו. כי אז האדם
חווה, שהוא נמצא בתוך מגרש משחקים ענק של עצמו. שהוא, גם הבימאי של הסרט, וגם הוא דמות מצוירת בתוך הסרט. ואז גם, כל מה שקורה לאדם בתוך החלום, האדם
חווה את זה, גם כהתגשמות רצונו העצמי וכולי. ובכל מקרה השאלה הנשאלת היא, מהי האמת, האם באמת המציאות שלנו היא יותר ממשית, מאשר המציאות של האדם שנמצא בתוך החלום? ואיך אפשר ... עצמית כלל. כי התודעה נמצאת באחדות, עם כל שאר הדברים. והאדם לפעמים, כן מתעורר אל האחדות של המציאות. במובן, שהאדם לפעמים פחות
חווה את הנפרדות של המציאות שלנו,
וחווה יותר את
החוויה, שבה הדברים השונים הם ישות אחת ממש. ובכל פעם שהאדם
חווה ששני מצבים שונים, זהים בצורה כלשהי אחד לשני, זה סוג של
חווית האחדות ושל התעוררות. וכמובן שיש כאן עוצמות שונות וכולי. ומי שרוצה להתעורר לגמרי, כל מה שהוא צריך לעשות, זה להתבונן אל תוכו, ולהסתכל על מי שהוא באמת. דהיינו, שהאדם ישאל את עצמו: מי אני? מה אני? מהו קיומי? וכולי, שעל ידי זה התודעה של האדם מתחברת, אל
חווית האחדות של המציאות בשלמות, עד שהאדם נעלם לגמרי. וחוזר להיות, מה שהוא היה, לפני שהוא נרדם, אל תוך החלום של עצמו, שהוא הזמן המקום והמציאות שלנו. ואחרי שהאדם נעלם ... מי שיתעמק בשאלות האלו ובשורש שלהן, שהיא השאלה של, איך היש מתהווה מתוך האין, על ידי זה בסוף הוא יראה, שהכל אחד. והאדם יצא
מחוויית השינוי והזמן, ששם ורק שם שייך לשאול את השאלות האלו. שהאדם שואל איך נוצרו הנפרדות והשינוי, ואז האדם רואה שהכל אחד ממש, ושאין שום שאלה כלל. ועוד באותו עניין נוסיף, כי בשעת החלום, האדם
חווה מציאות ממשית לגמרי, שהיא באמת מתרחשת בעולם מקביל לעולם שלנו. כי למרות שבמציאות שלנו, האירועים האלו לא "באמת" מתרחשים, הרי שהם בהחלט כן מתרחשים, ביקומים שמקבילים ליקום ... רבי נחמן מברסלב). וכאשר האדם אוכל מאכלים טובים, דהיינו, משתמש בשכל טוב, אז הוא זוכה לחלום מתוק. שהוא יודע שהוא בתוך חלום,
וחווה גם רק את האחדות של המציאות וגם גם את האחדות של המציאות וגם רק את הנפרדות של המציאות וכולי. אבל מי שהוא רחוק מהאמת של האחדות, וקרוב לשקר של הנפרדות, אז החלום שלו הוא חלום בלהות על ידי השדים, שמתעללים בו, שהם הרצונות של האדם שמתעללים בו. וכאשר האדם מבין את כל הנ"ל, אז גם
חווית הבחירה החופשית שלו משתנה, וגם
חוויית המקום והזמן, משתנות גם הן ועוד. ומי ש לא יודע שהוא בתוך חלום עצמי של עצמו, הוא בפיצול אישיות באמת. כי מצד האמת, האדם הוא ישות אחת עם אחדות המציאות, שהיא ה"אני" העליון של האדם. ומי
שחווה רק את ה"אני" הנפרד שלו, הרי שהוא סובל מפיצול אישיות. ומי שלדוגמא לא