... חשק, עייפות כרונית, חוסר אנרגיה, אדישות קלינית, אפאטיות ובו יתבאר העניין, שלפעמים האדם חווה חוסר חשק לעשות דברים. תחושה של עייפות כללית, אדישות, אפאטיות וכיו"ב. ויש פסיכולוגים וכיו"ב שחושבים בטעות, שרגשות של אפתיה / חוסר אנרגיה / עייפות נפשית וכיו"ב, נובעים מתוך מצב של דיכאון. ... שהמציאות תהיה כך או אחרת, כך יש לו יותר חשק לעשות פעולות, כדי לשנות את המציאות שהיא תהיה כרצונו. אבל, כאשר האדם נמצא בתחושה של דיכאון ועצבות וכיו"ב, אז ממילא הדברים בחיים מאבדים את המשמעות שלהם בעיניו. ואז האדם חווה סוג של אפתיה / עייפות נפשית / אדישות / שאננות וכיו"ב. ואם האדם יהיה ... חלקי בלבד. ולמה? כי אפתיה / אדישות וכיו"ב, הן לא בהכרח רעות. ולא רק שהן לא רעות, אלא, שלפעמים, הן נובעות דווקא מתוך תחושה של שמחה ושל אושר פנימי. כי האדם חווה אדישות כלפי מה שקורה סביבו, בגלל שהמשמעות שלו, לא באה מהדברים החיצוניים לו, אלא מתוכו. וכאשר האדם נמצא לדוגמא בדיכאון ועצבות, ... לא נמצאת מחוץ לאדם, אלא נמצאת בתוכו. ואז הדברים שקורים מחוץ לאדם, כבר לא ממש מעניינים את האדם. והאדם חווה כלפיהם, תחושה של אפאטיות ושל חוסר חשק וכיו"ב. כגון לדוגמא אדם שנמצא במצב של דיכאון, בעקבות מוות של אדם קרוב / פרידה מאדם אהוב וכיו"ב. שהאדם חווה בתוכו כל מיני דברים רגשיים כאלו ... לדוגמא אדם שכל חייו חיפש את משפחתו האבודה, שברגע שהוא מוצא את משפחתו האבודה, אז הוא יכול להיכנס למצב של אופוריה ולתחושה של התרוממות רוח וכיו"ב, שתגרום לכך, שגם הוא יהיה בסוג של אדישות כלפי מה שקורה סביבו. וזה דווקא בגלל שהוא מרגיש מלא מבפנים, עד כדי כך, שלא אכפת לו מה שקורה בחוץ. ... ואדם שחושב שהמציאות טובה כפי מה שהיא עכשיו, ואדם שחושב שהמציאות לא תהיה טובה יותר אם היא תשתנה, ממילא זה יוצר אצלו תחושה של קבלת המציאות כפי מה שהיא עכשיו, וממילא זה מוריד לו את החשק לנסות לשנות את המציאות. וזה לא בהכרח נובע מדיכאון, אלא לפעמים זה דווקא נובע משמחה. ועוד יש להוסיף ... גם בגלל שהוא חושב שהכל טוב כפי מה שהוא כרגע. וגם בגלל שהוא חושב שהמציאות רעה, ושלא יעזור לו לשנות אותה, שזה יוצר אצלו תחושה של אדישות ואפאטיות כלפי המציאות. ואפתיה, לא נובעת דווקא בגלל סיבה כלשהי בלבד, אלא היא יכולה לנבוע משתי סיבות מנוגדות, בו זמנית, במינונים שונים. ובסיכומו של דבר, ...

... ולא תהיה לו שום העדפה אישית, ושום רצון אישי, ושום רגש אישי, ואפילו לא תחושה של קיום עצמי. שגם היא, תחושה אישית סובייקטיבית בלבד. ונחדד ונבהיר, כי ...

... עליו וכולי, ויהפוך להיות אחד איתו, ממילא גם הוא יהיה נייטרלי לגמרי, בלי שום תחושה של טוב או רע. והדבר היחיד בעולם, שאין לו שום העדפה אישית כלשהי, ושהוא מתעלם לגמרי משיקולים של טוב או רע, הדבר הזה נקרא, אמת נייטרלית. ואמת נייטרלית פירושה, ...

... לו להרגיש הכי חופשי והכי משוחרר. כי המלך, הוא אדם חופשי. והאדם רוצה כסף, כדי להרגיש שהוא חופשי לקנות את מה שהוא רוצה כרצונו החופשי. והאדם מכור לתחושה של חופש ושל בחירה חופשית לעשות כרצונו. והאדם שונא את חווית העבדות והשעבוד, שהוא ... היה רוצה להוכיח לעצמו שהוא לא צריך לנשום, ואעפ"כ הוא לא יכול להוכיח לעצמו, שהוא לא באמת צריך לנשום. כי האדם מוכרח לנשום בכל מקרה. והאדם חווה תחושה של שיעבוד, מכל דבר שהוא מרגיש שהוא מוכרח לעשות אותו. אבל לא לכל דבר האדם יכול ... אלא, שזה לא ממש אפשרי, כפי שניתן להבין. ולכן, מנקודת מבט אחת, אין לזה פיתרון. כי תמיד האדם ירגיש שהוא לא חופשי, בגלל סיבה כלשהי. ותמיד יהיה האדם בתחושה של חיסרון כלשהו. אבל, יש גם עוד צורת חשיבה נוספת, שהיא כן יכולה לספק לאדם פיתרון. ... את האפשרויות שלו, כי ככה הוא רוצה, בבחירה חופשית מלאה בלי כל אילוצים כלשהם. כי אם יש אילוצים וסיבות, אז ממילא אין כאן בחירה חופשית מלאה, ואז אין תחושה של חופש, אלא יש תחושה של שעבוד וכולי. ובסיכומו של דבר, האדם צריך להביא את עצמו להבנה (שכבר ביארתי איך ...

... ומפחד ממחוייבות ומפחד להתחייב כלפי בן הזוג / בת הזוג. וזה משום, שמצד אחד האדם מבין, שבלי מחוייבות אישית כלשהי, הוא לא יוכל להיות בקשר זוגי. אבל מצד שני האדם לא רוצה יותר מידי תחושה של מחוייבות, שהוא חושב שהיא תיקח לו את החופש האישי שלו. וזה שהאדם מפחד ...

... שמחים ומחייכים, אלא כולם מנסים להרגיש כמה שיותר טוב, ולהתקרב כמה שיותר אל תחושה של שמחה, ולהתרחק כמה שיותר מתחושה של עצב ודיכאון. כי כאשר האדם מרגיש שמח, אז הוא מרגיש טוב משמחת החיים שלו. וכאשר האדם עצוב ובדיכאון, אז הוא מרגיש רע. והאדם מנסה ... כלשהן של חוסר שביעות רצון מהמציאות כפי מה שהיא. שאם הן מתגברות, אז נוצרת גם תחושה של דיכאון ושל יאוש / מועקה / חרדות וכולי. והשאלה הנשאלת היא, במה באמת תלויה שמחת החיים של האדם? ומה באמת האדם צריך לעשות, כדי ... התאמה, בין הרצון של האדם לבין המציאות, בלי זה האדם תמיד לא יהיה שמח, אלא רק בתחושה של עצבות ודיכאון. הכל לפי עוצמת חוסר ההתאמה, שבין הרצון של האדם לבין המציאות. כי האדם, הוא אף פעם לא רק שמח או רק עצוב. כי כדי ...

... את המציאות, גם אז הוא לא יהיה מרוצה בשלמות, בפרט אז, שיש לאדם עוד יותר חוסר חשק לשנות את המציאות. ומי שרוצה לצאת מהעצבות ומתחושת הדיכאון שלו, ולהיות בתחושה של מוטיבציה לעשות דברים, עליו להבין היטב את הסיבה שבגללה הוא חווה חוסר חשק לעשות דברים. ...

... רק אז אין שום חיסרון בשום דבר, ורק אז יש שלמות בכל הדברים כפי מה שהם. והרעיון הוא, שזה כמובן נראה לא שפוי, שהאדם לא יבדיל בין להרגיש טוב לבין להרגיש רע. וזה נראה לא שפוי, שהאדם לא יבדיל בין תחושה של אהבה לבין תחושה של שנאה. וזה נראה לא שפוי, שהאדם לא יבדיל בין מה שהוא רוצה לבין מה שהוא לא רוצה. וזה נראה לא שפוי, שהאדם לא יבדיל בין ...

... כמשחק, דהיינו, שלא ממש אכפת לאדם מה יקרה לו ומה יהיה איתו, אלא האדם "זורם" עם החיים באשר הם, בלי להתעקש שהמציאות תהיה כך או אחרת, אז ממילא האדם נמצא יותר בתחושה של הרמוניה עם המציאות, בלי תנודות קיצוניות ...

... והוא בהחלט כן חייב לעשות כפי מה שאומרים לו, והוא מוכרח והוא צריך לעשות דבר כזה או אחר. דהיינו, המלך עושה את מה שהוא רוצה, והעבד עושה את מה שהוא צריך לעשות. והדגש כאן הוא על התחושה של החייב, מול התחושה של האפשרי. כי העבד, הוא חייב והוא מוכרח והוא צריך לעשות כך או אחרת, בלי בחירה חופשית. אבל המלך, כל מה שהוא עושה, זה ...