... שהאדם חייב שתהיה לו ממנה? ואיך לחסל את
השקרים ולהוציא אותם להורג באכזריות, ולעשות איתם שלום אמיתי ולהכיל אותם? ועוד נושאים שונים. והעניין הוא, כי האדם סובל רק בגלל החוצפה ועזות הפנים שיש לו, לעמוד נגד המציאות, ולקטר ולהתלונן
ולשקר, שיש במציאות שלנו רע. והמציאות רוצה (ועושה) דבר אחד, והאדם בטיפשותו ובעזות פניו ובחוצפתו, רוצה שהמציאות תהיה אחרת. ולכן האדם סובל. אבל, יש חוצפה טובה שהיא ... הכל מושלם ממש. ויש באדם חוצפה, שמעיזה
לשקר ולומר שיש נפרדות וחיסרון מהשלמות. והאדם סובל בגלל החוצפה הזאת, שהוא מעיז
לשקר לעצמו ולחשוב שיש נפרדות, למרות שבאמת יש אחדות. והנפרדות שבאדם, מתחצפת לאלוהות שבאדם ומתנגדת לרצון האלוהי של האדם. כי החלק האנושי שבאדם, הוא מתחצף לחלק ... רק בגלל החוצפה ועזות הפנים שיש לו,
לשקר ולומר שיש נפרדות וחיסרון. ועל האדם, לחזור ולהיות המלך, על ידי זה שהוא ישתמש בחוצפה שלו, ויעמוד נגד אותם אלילי
שקר, שהם המחשבות שיש בתוך האדם. ועל האדם לא לפחד
מהשקר וממצח הנחש, אלא להיות חצוף ועז פנים כנגדו, ולעמוד נגדו עם מצח הרצון (כפי שביארתי במקום אחר), ולבטל את
השקר, על ידי חוצפה של אמת. כי
השקר, הוא כולו עזות פנים. כי כל הקיום שלו, הוא רק בגלל עזות הפנים שלו. שהוא מולך, בלי שיהיה כתר על ראשו. שהנפרדות אין לה שום חיות עצמית כלל, אבל היא מולכת, ... פרות טמאות. כי הוא לוקח את כל האמונות
והשקרים החצופים שלו, ושוחט אותם, אל מול האור של האמת המוחלטת. כי האדם בודק את הרעיונות שלו, ביחס לאמת המוחלטת. והאדם לא מפחד מהחוצפה של
השקר, שלא נותן לו לשאול שאלות ולבדוק האם הוא אמת, אלא האדם לוקח את מה שמגיע לו ובצדק. שזה, להבין את המציאות, ולראות את האמת שהוא עצמו בשלמות אמיתית, אלוהים ... מוגבל בשום דבר כלל. אבל מי שמאמין באלוהים
שקרי, דהיינו, מי שכופר בכך שהכל מושלם, וחושב שבשורש המציאות, יש הפרדה בין האדם לבין אלוהים וכולי, על ידי זה הוא הופך להיות עז פנים, שמטעה את עצמו
ומשקר את עצמו ומאמלל את עצמו, בכך שהוא חושב שהוא לא יכול לעשות את הכל, ושהוא מוגבל להבין את המציאות כולה בשלמות וכולי. שזוהי סיבת הסבל של האדם, שהוא טועה לחשוב ... אותה בשום דרך. שגם אם הוא ממש רוצה וירצה
לשקר אפילו במזיד, גם אז הוא לא יצליח. כי בנקודת האמת, אין שום אחיזה
לשקר כלל. ושם באמת האמיתית, האדם לא יכול
לשקר את עצמו, גם אם הוא ממש רוצה. כי המוחלטות, אין לה ניגודיות והפך. ולכן לא ניתן לחשוב אחרת ממנה. והדרך של האדם להכיר ולזהות את הדמות האמיתית הנצחית שקיימת ... והשנאה והכעס שבתוכו, ולהפנות אותם אל מול
השקרים שבתוכו. ועל האדם לא לחמול ולא לרחם ולא להשאיר שבויים משום סוג שהוא, ממחשבות
השקר של עצמו. ועל האדם להרוג גם ילדים קטנים שנראים חפים מפשע, דהיינו, גם את
השקרים הקטנים, שנראה כאילו הם אינם מזיקים כלל. ועל האדם לעקור את הרע, כאשר הוא עדיין בשורשו, ללא כל רחמנות כלל. ועל האדם להשמיד כל צאצא וכל צורת ביטוי של
השקר ושל הרע, גם אם הוא עצמו עדיין לא רע, אלא הוא רק צאצא של הרע ושל הנפרדות בשורשה. כי יש רע בכוח ויש רע בפועל. והרע בפועל, הוא זה שהאדם מבין את הרע שלו, ... הוא הספקות שיש באדם. כי זה שתת המודע שלו
משקר אותו, הוא חי בספקות. כי כל זמן שהאדם מאמין במשהו, הרי שהוא עצמו מחייה את עמלק. כי כל המהות של עמלק, היא האמונה והספקות. כי כאשר יש אמונה, יש ספקות. וכאשר ... כאילו הוא גיהנום. וכל שנאת האדם את
השקר, היא בעצם אהבת האדם את האמת. וכל הכעס של האדם על
השקר, הוא בעצם רחמנות האדם על האמת, שהולכת לאיבוד מהאדם. וכל פעם שהאדם הורג את
השקר, הוא בעצם מחייה את האמת, שהיא אלוהים האמיתי, שהיא אבודה ונמצאת בגלות. ובכל פעם שהאדם מכה את הרע בשורשו, הוא בעצם מחבר את עצמו טוב יותר לטוב המוחלט ללא ... מפחד משום אליל כלל, על ידי זה כל אלילי
השקר מתים. ותוך כדי שכל האלילים מתנפצים, תוך כדי זה האדם פתאום רואה, שיש ישות אחת שאותה הוא לא מצליח להרוג. ועל האדם לא לרחם עליה, אלא להמשיך ולנסות להרוג ... שנמצאת בתוכו. ועל האדם לנסות בכל כוחו
לשקר ולומר ולחשוב, את ההפך של מה שהוא חושב. ועל האדם לנסות
לשקר , כדי
לשקר למען תכלית
השקר. ואם האדם מסוגל
לשקר את עצמו, הרי שהוא עדיין לא נמצא בנקודה של אמת. והכוונה היא, שעל האדם לקחת רעיון כלשהו, ולנסות ל