... / אנטישמיות / שנאת זרים / בדלנות / שנאת חינם - מהן? וממה הן נובעות? גזענות, אנטישמיות, שנאת זרים, שנאת חינם, בדלנות וכל כיו"ב, מהותן היא אחת, מהותן היא שהאדם חושב שהוא ושבני מינו טובים יותר מאשר שאר בני האדם וכיו"ב. ולצורך העניין, כל גאווה שיש לאדם על חברו, גם היא סוג ... ומצד האמת, כל גאווה היא גם סוג של שנאת זרים. כי כאשר האדם מתגאה על כך שיש לו דבר מסוים וכיו"ב, הרי שבעצם יש כאן סוג של ביזוי, חוסר הערכה, ואפילו שנאה למצב של חברו. כי אילו אהב את האדם והעריך האדם את המצב של חברו, כמו שהוא מעריך ואוהב את מצבו, הרי שממילא לא הייתה כאן גאווה. והגאווה היא כאשר האדם חושב שהוא טוב ... והאדם מרגיש טוב מכך שהוא רחוק מהמצב השנוא עליו שבו חברו נמצא. כך שכל גאווה, יש בה גם את העניין של שנאת זרים. והשאלה הנשאלת היא, ממה בעצם נובעות השנאת חינם של האדם כלפי סביבתו? ובטרם נשיב על השאלה, נבהיר כי כל מי שנגוע בשנאת זרים ובשנאת חינם, הרי שבוודאות שהוא נגוע גם בשנאה עצמית כלפי עצמו. כי שנאת זרים ושנאה עצמית, מהותן היא אחת. כי כאשר האדם חושב שהוא טוב יותר מאשר חברו, וכאשר נדמה לאדם שהוא הצודק וחברו הטועה וכולי, וכאשר האדם מתגאה על חברו, הרי שבעצם האדם לא מסוגל להכיל את חברו. ובוודאות שמי ששונא את חברו, ובוודאות שמי שלא מעריך את חברו, ומי שלא מסוגל להכיל את חברו, ולמצוא את הטוב בחברו, ולהבין שחברו טוב כמותו, מי שלא מסוגל להבין את כל זה, הרי שבוודאות שיש דברים שבהם הוא גם שונא את עצמו ולא מסוגל לקבל את עצמו. כי שנאת זרים ושנאה עצמית מהותן היא אחת. כאשר האדם אוהב את המציאות, כאשר האדם מרגיש טוב עם עצמו, כאשר האדם מאושר, כאשר האדם מרגיש אהבה כלפי כל מה שקיים, אדם כזה יאהב גם את עצמו, וגם ... כמבואר). ומי שלא אוהב את המציאות, ומי שלא אוהב את עצמו, ומי שלא מסוגל לראות את הטוב שיש בכל דבר וליהנות מכל דבר, על ידי זה הוא נופל לשנאת זרים ולשנאה עצמית, שזהו העונש הגדול ביותר שהאדם יכול לקבל. כי השנאה אוכלת את האדם מבפנים. ואהבה אמיתית, פירושה שהאדם כ"כ אוהב את חברו, עד שהוא שמח שחברו קיים במציאות, גם אם הוא לא נמצא כרגע עם חברו. ושנאה אמיתית, פירושו שהאדם לא מסוגל להיות קיים בעולם ולהרגיש שלמות, כל זמן שחברו קיים בעולם. ומי ששונא את חברו, הרי שחייו אינם חיים, משום שהוא חושב שהמציאות היא לא טובה, מאחר שחברו ששנוא עליו קיים בעולם. וכאשר האדם שונא מישהו או משהו, הרי שבעצם הוא שונא את המציאות. כי אי אפשר לאהוב את המציאות, אבל לשנוא חלקים ממנה. כי הדבר דומה לאדם שיאהב את עצמו בשלמות, אבל ישנא את היד השמאלית שלו וכיו"ב. שהדבר אינו אפשרי. ומי ששונא משהו בעולם, הרי שזה גורם לכך שהוא יאהב את המציאות פחות, וזה עצמו העונש שלו. והסיבה שבגללה האדם שונא את חברו בשנאת חינם, והסיבה שבגללה קיימת בדלנות, אנטישמיות וגזענות, היא משום שהאדם נמצא במצוקה ואין לו מושג מהי תכלית חייו ואיך הוא יכול ליהנות מחייו. ושנאת הזרים, נותנת לאדם משמעות ... אלא שלפעמים ההגדרות שאותן הגדיר האדם, הן חסרות משמעות עבורו, ואז האדם רוצה להגדיר משהו נוסף, כדי להיאחז בו. ואז נוצרת בדלנות, גזענות, שנאת זרים, שנאת חינם, כעס, נקמה, עצבים, אנטישמיות וכיו"ב. כי מי שיתבונן בעניין יראה, כי מהותה של הגזענות והבדלנות, היא שהאדם לא מעריך את עצמו ולא אוהב את עצמו כפי מה שהוא. ואז הוא ... את עצמו ומבדיל את עצמו משאר סביבתו. ולאחר מכן האדם בונה לעצמו איזו תיאוריה ואיזה דמיון, שההגדרה שלו טובה יותר מאשר ההגדרה של חברו. ואז האדם מתחיל לשנוא את ההגדרה של חברו, כדי להעלות את הערך העצמי שלו בעיני עצמו. והגזענות והבדלנות והגאווה וכולי, כולן שורשן במסכנות של האדם שלא אוהב את עצמו ושלא מסוגל ליהנות ... יש משמעות לחייו, והיא לשמר ולתחזק ולהעצים ולהגדיל את הטוב שלו, על פי הטוב של חברו. ואילו ידע האדם ליהנות מהחיים כפי מה שהם, הרי שהוא לא היה צריך לשנוא את חברו, כדי להרגיש טוב יותר עם עצמו. והאדם שלא מסוגל ליהנות מהדברים כפי מה שהם, אז הוא מתחיל להגדיר הגדרות. והוא מגדיר שהוא טוב יותר ושחברו טוב פחות, והוא משייך ... האמת, הדבר הזה הוא גם מיותר לגמרי, והוא גם עונש עצמי. כי כל גאווה וכל שנאת זרים וכל גזענות וכיו"ב, כולן לא מאפשרות לאדם לאהוב את המציאות. כי אי אפשר לשנוא חלק מהמציאות, ועדיין לאהוב את כולה בשלמות. וכאשר האדם לא אוהב את המציאות, הרי שזה עצמו העונש שלו, משום שהוא נהנה פחות מהמציאות וכולי... ומה בכל זאת טוב בשנאת חינם, בשנאת זרים וכולי? ואם שנאה מהותה נפרדות וחוסר אחדות, אז מה טוב בשנאת זרים ובגזענות? והתשובה היא: כי רק מי שמגיע לאחדות השלמה, רק הוא מסוגל להכיל בתוכו את שנאת החינם בצורה טובה. ונסביר: כי כפי שכבר ביארתי, השלמות היא כאשר האדם מכיל בתוכו את ההפכים. וכל זמן שהאדם לא אוהב את הכל באותה עוצמה, הרי שהוא לא מסוגל להכיל בתוכו שנאה. כי השנאה אוכלת אותו כנ"ל, והשנאה היא העונש של האדם עצמו. אך כאשר האדם מגיע אל השלמות, השלמות היא לא האחדות שנפרדת מהעולם המשתנה, אלא השלמות היא האחדות שהיא נמצאת בתוך השינויים והנפרדות. ומאחר ...

... רע - למה אנשים נהנים להרגיש רע (לכעוס / לשנוא / לקטר וכיו"ב) ? כפי שכבר ביארתי בכל דבר בעולם יש שכל כלשהו. והאדם רוצה להרגיש טוב. והאדם עושה רק את מה שגורם לו להרגיש טוב. והשאלה היא, מדוע בעצם בני אדם נהנים ומרגישים סיפוק מלכעוס? מדוע אנשים נהנים לעסוק בבעיות שקרו להם בעבר ולקטר עליהן? מדוע אנשים נהנים לריב אפילו עד כדי שנאת חינם? ובעצם, מה גורם לאדם להרגיש טוב בזה שהוא מתמקד בכך שרע לו? תשובה: האדם רוצה להרגיש טוב. וכדי להרגיש טוב, לשם כך צריך להבין את ...

...לא יכול להרשות לעצמו להרגיש פחד. כי מי שאין לו מספיק כסף, הוא לא יכול להרשות לעצמו להפסיד כסף. אבל יש אחד, שיש לו את כל החוזק שבעולם, שהוא יכול להרשות לעצמו לבטא חולשה. ויש אין סוף כל כך גדול, שהוא יכול לצמצם את עצמו כידוע. ומי שהוא מרגיש טוב בשלמות, אז השלמות הזאת כ"כ גדולה, עד שהיא יכולה להכיל בתוכה את ההפך של עצמה. והעניין הוא, כי אם האדם לא מלא בתחושה של טוב, אלא הוא צריך לבחור ולהתאמץ להרגיש טוב, אז הוא לא יכול להכיל בתוכו גם את הרע. אבל מי...

...ואת הנחות היסוד שלו, ואת הרגלי החשיבה שלו, ואת דפוסי החשיבה שלו. והם מביאות את האדם למקום, שבו הוא רואה את כל צורות החשיבה האפשריות. ומשם הוא יכול לבחור, כיצד הוא מעדיף לחשוב, כדי שיהיה לו הכי טוב. ובסיכומו של דבר, מי שרוצה לצאת מכל משבר שהוא, בפרט משבר נפשי שבו נראה לאדם שאין לו תקווה, עליו לעשות שינוי חשיבה. שפירושו, לגלות כיצד הוא רגיל לחשוב. ולבדוק, האם זו אכן צורת החשיבה המחוייבת. דהיינו, האם אני מוכרח לחשוב בצורה כלשהי, או שאולי אני יכול לחשוב...

...לתקציב של הלקוח. ולכן בדרך כלל הלקוח לא ירצה לחשוף למוכר את התקציב שלו. אז איך בעצם אפשרי לדעת מה התקציב של הלקוח בלי שהלקוח ירגיש מאויים? והתשובה לכך היא, שאפשרי לנסות לנסח את השאלה לגבי התקציב של הלקוח, בצורה שהלקוח ירגיש לא מאויים מהשאלה. ואיך? כגון במקום לשאול את הלקוח "מה התקציב שלך" או "באיזה תקציב אתה מחפש" במקום זה אפשרי לשאול את הלקוח, "באיזה טווח מחירים אתה מחפש", "מה בערך התקציב שלך". כאשר בעצם אנחנו מוסיפים את המילים "טווח" / "בערך" לשאלה...

...כי המציאות הייתה יכולה להיות טובה יותר, היא משום שאין לו הבנה מלאה של המציאות באמת. אם הסיבה של למה המציאות כרגע כפי שהיא לא מספקת אותך, הרי שהיא אינה הסיבה האמיתית. ז"א אם האדם חושב שהוא הבין את הסיבה מדוע המציאות כרגע כפי שהיא, ועדיין אינו מרוצה ממנה בשלמות אמיתית, הרי שהוא עדיין לא הבין את הסיבה האמיתית. כאשר האדם מבין את הסיבה האמיתית, הוא מבין מדוע המציאות ברגע הזה מושלמת כפי שהיא בשלמות שאין שלמות אחריה. מסקנה: חפש תמיד את הסיבה האמיתית שבגללה...

...מרגיש שהוא כאילו לא מסוגל להפסיק את ההרגל. והשאלה הנשאלת היא, כיצד אפשר להיגמל מאובססיות ומהתמכרויות? תשובה: כדי להצליח להיגמל מכל אובססיה והתמכרות, לשם כך על האדם להחזיר לעצמו, את כוח הבחירה החופשית שלו. ז"א, מאחר שמהותה של האובססיה, היא בכך שהאדם עושה אותה ללא תחושה של בחירה, ממילא זה אומר, כי כדי לשלוט באובססיה, לשם כך יש צורך להחזיר לאדם את יכולת הבחירה שלו. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי כל התנהגות שאותה עושה האדם, יש רק אחת משתי אפשרויות לגביה...

...כמה גדול השכל שאותו הוא צריך להבין ועד כמה הוא עצמו רחוק ממנו, כך האדם צריך לחפש את החכם הגדול ביותר, שיוכל ללמד גם אותו, את השכל של המציאות. וכאשר האדם בא לבקש עצה מחכם אמיתי, החכם האמיתי ימקד אותו, בכך שעליו לחפש את האמת. כי האמת, היא הדרך להבין את המציאות ולהיות מאושר באמת. ומי שהוא לא חכם אמיתי, ושהוא לא מבין את המציאות באמת, ושהוא עצמו אין לו מושג מה התכלית שלשמה הוא חי, אז הוא מנחם את האדם בכל מיני שקרים, וגורם לאדם לחשוב שהמציאות טובה ברגע...

...הדרך הכי טובה לזכור את הנוסחאות השונות, היא על ידי זה שמבינים את ההיגיון ואת השכל של הנוסחאות האלו. נכון, זה לא בהכרח קל. אבל זה בטוח עובד. אם תצליח להבין באמת את הנוסחא, דהיינו, להבין, מדוע היא נכונה, הדבר הזה יאפשר לך לא להצטרך לזכור אותה, כי כבר הבנת אותה. אולי תצטרך לזכור מדוע היא נכונה, אבל זה כבר עניין של העמקה. ככל שתבין משהו יותר לעומק, כך תזכור אותו טוב יותר. סוג מידע נוסף, הוא דברים שהם נראים כסתמיים לגמרי. כגון לדוגמא: תאריך כלשהו, שם...

...המציאות שלנו קיימת כמשהו ממשי כנ"ל, אבל מצד שני המציאות שלנו היא גם רק לא קיימת בכלל. לא כמשהו ממשי ולא כאשליה. וזה דבר שהוא נגד השכל. כי כיצד יכול להיות שהיא לא קיימת בכלל, אפילו לא כאשליה, ואפילו לא כאפשרות, ואפילו לא כפוטנציאל. כי איך אפשר לומר שגם הפוטנציאל של הדבר לא קיים, ושאפילו אפשרות הקיום, לא באמת קיימת?! ואעפ"כ מצד האמת האובייקטיבית הכל אחד ממש. דהיינו, שמצד הבנת שורש המציאות, הכל אחד ממש, בו זמנית תוך כדי שהנפרדות קיימת. וזאת שלמות העדר...