... ולא שאי אפשר לאהוב ללא תנאים. אלא, שאהבה בלי תנאים בשלמות, אין לה שום משמעות של אהבה כלל. והיא לא יותר אהבה, מאשר
שנאה. וכפי שיתבאר להלן. והעניין הוא, שאהבה, היא רגש ותחושה. תחושה, שהיא מנוגדת לתחושה של
שנאה ורגש של
שנאה. ובקצה האחד יש אהבה, ובקצה השני יש
שנאה. אבל, בכל מקום שיש אהבה, יש לפחות גם קצת
שנאה. ובכל מקום שיש
שנאה, יש לפחות גם קצת אהבה. ואין שום אהבה בעולם, שאין בה שום
שנאה. ואין שום
שנאה בעולם, שאין בה שום אהבה. ונחזור ונחדד: כי כן יכולה להיות אהבה ללא שום תנאים. וכן האדם יכול לאהוב בלי שום תנאים. אבל מי שאוהב ללא שום תנאים, הוא חווה רגש זהה לחלוטין, למי
ששונא ללא שום תנאים, ולמי שמלא
בשנאה אין סופית, בלי שום תנאים. או במילים אחרות, יש דבר כזה אהבה בלי שום תנאי, ויש דבר כזה לאהוב ללא שום תנאים, אבל אין לזה שום משמעות של אהבה, שהיא שונה
משנאה. ולמה? כי כדי לאהוב משהו, וכדי לדעת שאתה אוהב אותו. לשם כך האדם צריך להכיל בתוכו, גם רגש כלשהו של
שנאה, כדי לדעת שהוא אוהב. ומי שלא יודע מהי
שנאה, הוא לא יכול לדעת מהי אהבה. ומי שלא יודע מהי
שנאה חזקה, הוא לא יכול לדעת מהי אהבה חזקה. ומי שלא יודע מהו רעב, לא יכול לדעת מהו שובע. ובלי לדעת מהו ... שום משמעות. ואם יש תחושה, שאין שום תחושה שונה ממנה, הרי שאין לה שום משמעות כלשהי. והמשמעות של האהבה, היא רק בגלל
השנאה. וכאשר האדם חושב לעצמו שהוא אוהב איזה דבר, אם יש אצל האדם משמעות למחשבה הזאת, הרי שהאדם בעצם ... אותו, הרי שאי אפשר אפילו לא לדמיין שלא אוהבים אותו. ואז ממילא, כבר האהבה אליו מאבדת את המשמעות. וכיו"ב ממש לגבי
שנאה. שאי אפשר
לשנוא בשלמות איזה דבר. כי אם רק שונאים את הדבר, הרי שאין לכך משמעות. כי כבר לא יודעים מהי אהבה. ואם לא יודעים מהי אהבה, ממילא אין משמעות
לשנאה. ואם אין שום טוב, ממילא גם כבר אין שום רע. ועוד נוסיף ונסביר את העניין מעוד נקודת מבט מקבילה, ... תנאים, לשם כך צריך להתחבר לאין שכל. וכאשר מתחברים לאין שכל כדי לאהוב בלי שום תנאים, ממילא כבר אין משמעות לאהבה או
לשנאה, וממילא כבר אין הבדל בין דבר אחד לבין דבר אחר. ומי שלדוגמא אוהב את הילד שלו בלי שום תנאים, הרי ... לאהוב בלי שום תנאים ממש, לשם כך צריך להתחבר לאין שכל. וכאשר אין שכל, כבר ממילא אין שום משמעות לאהבה כלל. וכך גם
שנאה. שאם שונאים בלי שום תנאים ממש, אז כבר שונאים את כל הדברים, ואז ממילא כבר אין דבר כזה
שנאה. ועוד נוסיף, כי אהבה אין סופית,
ושנאה אין סופית, הן אותו הדבר ממש. כי אהבה אין סופית פירושה, שהאדם לא מסוגל להיות קיים, בלי לחשוב כל ... העצמית שלו ושל האהבה שלו תאבד לגמרי. כי כאשר חושבים רק על דבר אחד כל הזמן, כבר אין לו שום משמעות כלל. וכיו"ב לגבי
שנאה אין סופית. שפירושה הוא, שהאדם כ"כ
שונא את הדבר, עד כדי כך, שאם הוא חושב עליו, הוא מפסיק להיות קיים. כי מי שמסוגל להיות קיים, תוך כדי זה שהוא
שונא איזה דבר, הרי שהוא לא
שונא אותו מספיק. כי
לשנוא באמת, פירושו, או אני או הוא. ואם הוא קיים, אז אני לא קיים. ומי
ששונא באמת, ברגע שהוא חושב על הדבר שאותו הוא
שונא, מיד הוא נעלם. ומי שמגיע
לשנאה אין סופית, גם הוא, ברגע שהוא חווה