... כי החיים מלאים בהפכים. כל דרך שבה בוחר האדם ללכת, הרי שכאשר הוא בוחר בה, הוא גם בוחר לא ללכת בדרך ההפוכה שלה. ניקח לדוגמא את העניין של להיות
שמח בחלקו. מצד אחד טוב לו לאדם שיהיה
שמח בחלקו. מהצד השני אם יהיה האדם
שמח בחלקו, הרי שהוא לא יתקדם לשום מקום. כי מאחר שהוא
שמח בחלקו, כיצד יגיעו מאמץ והתקדמות? ובנוסף, אם יהיה האדם רק
שמח בחלקו בלבד, הרי שהוא גם אפילו לא יוכל לשרוד. כי אם לדוגמא האדם יהיה רעב
ושמח בחלקו, הרי שהוא לא יאכל וכולי. כך שלהיות רק
שמח בחלקו זה לא טוב. אך להיות גם לא
שמח בחלקו, גם זה לא השלמות, אלא צריך את השילוב בין
השמח בחלקו, לבין הרצון העצמי להתקדם וכולי. ואם לא הייתה קיימת בעולמנו האפשרות לכך שהתודעה של האדם תחווה פיצול אישיות, הרי שהיה מאוד קשה לאדם להכיל בתוכו את שני הרגשות הנ"ל. גם להיות
שמח בחלקו, וגם לשאוף ולהתקדם. והצד החיובי שבגללו קיימת האפשרות של התודעה לחוות פיצול אישיות, הוא בדיוק בשביל המצב הזה שבו האדם יכול מהצד האחד גם לדוגמא להיות
שמח בחלקו, וגם מהצד השני לשאוף ולהתקדם הלאה. וכיו"ב בכל שאר התכונות שבהן האדם צריך להכיל בתוכו שני רגשות שונים. בסיכומו של דבר הבנו כי לפעמים האפשרות של פיצול אישיות היא ... השונה, כאשר כל אחת מהן מאזנת את הישות השנייה, וכאשר שתי הישויות מודעות זו לזו, וכאשר כל ישות מכילה את הישות השנייה. דהיינו, כאשר האדם לדוגמא
שמח בחלקו ומכיל בתוך
השמחה בחלקו גם את הצד השני של הרצון להתקדם, זה לדוגמא מצב טוב. כי כאן שני הצדדים מודעים אחד לשני ומכילים אחד את השני וכולי. ...