... שהמציאות לא תהיה כרצונו, ושהוא יתאכזב. וכאשר אין ציפייה, אין אכזבה וגם אין סיפוק. וכאשר אין טוב ורע, אין עצב ואין שמחה. וככל שיש יותר הגדרה של טוב ורע, כך יש יותר שמחה כאשר הרצון מתמלא, וגם יותר עצב כאשר הרצון לא מתמלא. ואין הכוונה לומר לאדם, שלא יגדיר מה הוא רוצה. אבל הכוונה היא כן לגרום לאדם, להבין את המשמעות של הגדרת הרצון שלו. שהאדם בהחלט כן יכול להיכנס למגרש המשחקים של הטוב והרע, ולשמוח ולהיות עצוב מכך שהרצון שלו מתמלא או שלא. אבל על האדם להבין את חוקי המשחק, שכאשר מזדהים עם אחד מהצדדים שבמשחק, אז גדל הסיכוי גם ...

... האדם מצליח להשיג את המטרה שלו ולמלא את רצונו, אז הוא חווה שביעות רצון שמחה ואושר. ולכן האדם רוצה מצד אחד להצליח להשיג את הרצונות ואת המטרות שלו. כי ככל שהאדם משיג יותר את המטרות שלו, כך נוצרת התאמה גדולה יותר, בין רצונו של האדם לבין המציאות, ...

... תהיה דווקא כך או אחרת. כי מי שמבחינתו, המציאות יכולה להיות איך "שבא לה". ומבחינתו, אם המציאות תהיה כך או אחרת, זה הכל טוב ורע באותה המידה ממש. כאשר הדגש הוא, שהכל שווה באותה המידה ממש. אז ממילא אדם כזה לא יכול לשמוח, אבל גם לא יכול להיות עצוב. לא יכול לחוות ריגוש מכך שרצונו מתמלא, אבל גם לא יכול לחוות פחד או ...

... שהאדם רוצה שהמציאות תהיה כך או אחרת. ואז, כאשר המציאות היא כרצונו של האדם, אז הוא נמצא בשמחה ובלי חרדה. ואם המציאות היא לא כרצונו של האדם, אז האדם נכנס לדיכאון וסובל גם ...

... בלי שום בחירה חופשית כלל. שאז, זה כבר לא נחשב שהוא עצמו עושה אותו. והאדם מרגיש טוב או רע, שמח או עצוב, מרוצה או לא מרוצה וכיו"ב, לפי הרצון העצמי שלו, ולא לפי שום דבר אחר בעולם. כי כאשר האדם רוצה איזה דבר, אז ממילא הוא מרגיש ממנו טוב. ואם האדם ...

... שהאדם נמצא בדיכאון באופן כללי, אז זה יוצר אצלו חוסר חשק לעשות דברים, וחוסר שמחה לעשות דברים. וכאשר זה מתמשך, זה יוצר מצב של עייפות כרונית ושל אדישות קלינית וכיו"ב. וההיגיון בכך הוא, שמה שמניע את האדם לעשות דבר כזה או אחר, זה כמובן הרצון שלו. שהאדם ... לא בהכרח רעות. ולא רק שהן לא רעות, אלא, שלפעמים, הן נובעות דווקא מתוך תחושה של שמחה ושל אושר פנימי. כי האדם חווה אדישות כלפי מה שקורה סביבו, בגלל שהמשמעות שלו, לא באה מהדברים החיצוניים לו, אלא מתוכו. וכאשר האדם נמצא לדוגמא בדיכאון ועצבות, אז מה שקורה זה, ... לנסות לשנות את המציאות. וזה לא בהכרח נובע מדיכאון, אלא לפעמים זה דווקא נובע משמחה. ועוד יש להוסיף ולומר, כי אם האדם יהיה עם אפתיה בשלמות, אז ממילא הוא לא יעשה שום דבר בשום נושא בעולם. כי מי שאוכל לבריאותו, ומי שבורח מאש לבריאותו, הרי שהוא לא אפאטי ...

... את כמות הטוב שיש לו בחיים מבחינה כמותית. אבל, הוא גם מגדיל את כמות הרע שיש לו בחיים, מבחינה איכותית עוצמתית. כי החשיבה האופטימית מרגילה את האדם, להיות שמח ולהתחבר לרגשות חיוביים, ולא להיות עצוב, ולא להתחבר לרגשות שליליים. וכאשר קורה דבר רע לאדם שמח שהוא רגיל להיות אופטימי, אז הוא חווה את הרע, בצורה הרבה יותר חזקה וקשה, מאדם שבכל מקרה רגיל לחשוב בצורה פסימית, ושרגיל לחוות רגשות ...

... רואה את כל האנשים בעולם הולכים לאיזה מקום, וכולם חוזרים משם כשהם נראים שמחים ומאושרים, האם היית מתעניין מה בדיוק הם עשו שם? ואם היו מציעים לך את ...

... שמוזכר כאן האושר, הרי שמדובר על כל הדברים שאותם האדם מחפש. וכפי שאמרנו, כל האושר / הנאה / שקט נפשי / שמחת חיים / שביעות רצון / סיפוק רגשי וכיו"ב של האדם, הכל תלוי אך ורק ברצון העצמי של האדם. כי העובדה היא, שהאדם מרגיש שהוא קיים. והעובדה הנוספת היא, שהאדם ... של ההתאמה שבין הרצון שלו לבין המציאות. וככל שהאדם סובל יותר מאיזה דבר, כך כאשר הבעיה נפתרת, כך הוא שמח יותר מכך שנפתרה לו הבעיה. ומי שבכלל לא חסר לו איזה דבר, אז נכון שהוא לא יהיה עצוב אם יילקח ממנו הדבר. אבל הוא גם לא יהיה שמח, מכך שהדבר נמצא אצלו. ז"א, רק זה שהאדם לא רוצה את המציאות, רק זה מאפשר לאדם ליהנות בעוצמה חזקה, מכך שאח"כ הוא כן רוצה את המציאות. ויש כאן חוקיות ... שלא יכול לדמיין מהו רע, ממילא הוא לא יכול לדמיין שהוא מרגיש יותר טוב. כך שמי שיכול לדמיין את עצמו שמח יותר, הרי שהוא קצת עצוב כרגע וכולי. אבל, מי שמרגיש טוב בשלמות, דהיינו, שהוא כבר לא יכול אפילו לא לדמיין מהו רע, הרי שהוא גם כבר לא יכול יותר ...

שמחה - לשמוח בחלקך, איזהו עשיר השמח בחלקו, להיות שמח בחלקך, איך להיות שמח ובו יתבאר העניין של שמחה בחלקך והעניין של איזהו עשיר השמח בחלקו. ויתבאר, האם באמת עשיר הוא זה ששמח בחלקו? והאם באמת האדם יכול לשמוח בחלקו? ובמה תלויה השמחה של האדם? ועוד. והעניין הוא, כי שמחה היא, כאשר רצונו של האדם מתמלא. כי לאדם יש רצון עצמי, שהמציאות תהיה כך או אחרת. ולאדם יש גם את החלק שלו. דהיינו, את המציאות שלו. ואם האדם שמח בחלקו, דהיינו, רוצה את המציאות שלו, אז הוא נחשב לעשיר ולמאושר. ואם האדם לא שמח בחלקו, דהיינו, לא מרוצה מהמציאות שלו כפי מה שהיא, אז ממילא הוא עני, שאינו מאושר מחייו. ומי שיתבונן יראה, כי מצד האמת, מי ש רק ישמח בחלקו בשלמות, הרי שממילא הוא גם לא ימשיך לשחק במשחק של החיים, וגם הוא ממילא יפסיק להיות שמח. ולמה? כי המשחק של החיים, הוא כאשר יש לאדם רצונות שונים, ושהאדם מתאמץ כדי למלא את הרצונות שלו, כדי להשיג את המטרות שלו. ומי שיהיה שמח בחלקו בשלמות אמיתית, דהיינו, שהוא לא ירגיש ששום דבר חסר בעולם שלו, בשום נושא ובשום עניין שהוא, זה בעצם יגרום לו לכך, שהוא יאבד את הרצון ... משחק חדש, של מרדף חדש, אחרי רצון חדש. והרעיון הוא, שמי שיצליח להיות שמח בחלקו בשלמות אמיתית, דהיינו, שהוא יהיה שבע רצון בשלמות מלאה מכל חלקו, דהיינו, מכל המציאות שלו. הרי שבאותו רגע, הוא סיים את משחק החיים, ... שזה טוב או רע, אלא שזה המצב. והרעיון הוא, שמי שיצליח להיות עשיר ששמח בחלקו בשלמות, ממילא הוא כבר לא יחווה שום רצון כלשהו. ואז ממילא הוא גם כבר לא יוכל יותר להרגיש שהוא עשיר. כי כדי שהאדם ירגיש שהוא עשיר, לשם ... אדם עני, הוא לא יכול לדעת גם לא שהוא אדם עשיר. ולהגיע למצב של עשיר ששמח בחלקו בשלמות, פירושו, שהאדם כ"כ שמח בחלקו, עד כדי כך שהוא אפילו לא מסוגל לחוות חוסר שמחה בחלקו. שהאדם כ"כ מרוצה מהמציאות, עד כדי כך שהוא לא יכול, אפילו לא לדמיין מצב של חוסר אושר ושל חוסר שביעות רצון מהמציאות. דהיינו, שהאדם לא ... עשיר או עני, כי כבר אין לזה משמעות עבורו. והמסר הוא, שלהיות עשיר ששמח בחלקו, זה אומנם חוויה מאוד טובה, ביחס לאדם שמרגיש שהוא עני, כי הוא לא שמח בחלקו. אבל צריך לדעת, שכאשר לוקחים את החוויה הזאת לקצה האחרון שלה, אז היא מתבטלת, כי אין לה את הניגוד שלה. ומי שרוצה להיות עשיר ששמח בחלקו, באופן חלקי או בשלמות, כיצד הוא יכול לעשות זאת? תשובה: על ידי הבנת מנגנון השמחה. דהיינו, שהאדם מוכרח להבין, מה באמת אחראי לכך שהוא יהיה בשמחה או בעצבות, ומה אחראי לרמה של השמחה או של העצבות שלו. ועל ידי הבנת המנגנון של השמחה והעצבות, על ידי זה האדם יכול להגיע למצב שבו הוא שמח יותר או שמח פחות, לפי כמה שהוא נצמד לחוקיות של ה