... את חברו, וממילא הוא לא באמת יכול לשפוט אותו. וכל העניין הנ"ל נכון, גם לגבי שיפוט עצמי של האדם את עצמו. כי האדם לא באמת יכול לשפוט את עצמו, עד שהוא לא מבין את עצמו בשלמות. כי לפעמים נדמה לאדם שהוא עושה משהו טוב, והוא בכלל עושה דבר רע. ולפעמים נדמה לאדם שהוא עושה דבר רע, ובכלל הוא עושה דבר טוב. ואל לו לאדם להאשים את עצמו או לשפוט את עצמו בצורה כלשהי, עד שהוא לא יבין את עצמו בשלמות. ולמרות שברמה הפרקטית על האדם כן לשפוט את עצמו, ולדעת להתרחק מהרע ולהתקרב אל הטוב, הרי שעל האדם לזכור שזה תמיד הכל באופן יחסי. כי כל זמן שהאדם לא מבין את הכל בשלמות, הרי שיכול להיות שהוא טועה. ועל האדם כן לשפוט ולדון את עצמו ואת סביבתו, אבל לזכור שזה הכל יחסי סובייקטיבי ואישי לפי נקודת המבט שלו. ועל האדם להיצמד אל האמת הסובייקטיבית שלו, ולזכור שהיא סובייקטיבית ועדיין להיצמד אליה, עד שבסופו של דבר האדם יבין את עצמו ואת המציאות בשלמות, ואז הוא באמת יוכל לשפוט את חברו ואת סביבתו על פי האמת. ...

... לכך יש להוסיף ולבאר, כי הספר הזה הוא כולו משל ונמשל. כי מי שעוד לא זכה לשכל של השלמות, הוא נאחז בקליפות החיצוניות של המציאות. והשכל שאותו חושב האדם, הוא כולו קליפות חיצוניות, של השכל שיש מעל המחשבה, שהוא השכל שנמצא מחוץ לכל הגדרה. וכל זמן שהאדם עוד לא זכה ...

... מוות / שלמות עצמית - כיצד חוסר שלמות עצמית יוצר פחד מהמוות? המוות הוא חלק מהחיים והחיים הם חלק מהמוות. וגם המוות וגם החיים, הם חלק מהרצף של הלידה מחדש והמוות. כל הדברים בעולם נולדים ומתים מחדש בכל ... את זה שבסוף גם הם ימותו ויעזבו את העולם. וכאן נסביר, כיצד השלמות העצמית של האדם בחייו כאן בעולם הזה, כיצד גם היא משפיעה על הפחד של האדם מהמוות. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי אחת מהסיבות המרכזיות לכך שהאדם מפחד למות, היא משום ... את חייו כאן בעולם הזה. ואם האדם אכן באמת היה חי כאן בעולם הזה בשלמות עצמית אמיתית, דהיינו, אם האדם באמת היה שלם עם כל דבר ודבר שהוא עושה, ממילא הוא לא היה מפחד שמישהו יתנקם בו אחרי שהוא ימות, ושאולי הוא יכנס לגהנום כלשהו אחרי ... והספק הזה שיש לאדם לגבי הדרך שלו בחיים, הספק הזה גורם לאדם לחוסר שלמות עצמית. והאדם לא יכול להיות בטוח שהוא הולך בדרך הנכונה, כל זמן שהוא לא הגיע לידיעת האמת האובייקטיבית של המציאות. וכל זמן שהאדם לא הגיע אל האמת הזאת, תמיד יהיה ... כפי שאמורים לחיות, עדיין האדם לא בטוח שהוא אכן הולך בדרך הנכונה בשלמות. כי האדם כל הזמן חושש שאולי הוא לא חי בצורה מספיק נכונה כפי מה שהוא אמור לחיות. ז"א לא רק שיש בתוך ליבו של האדם ספק, שממנו הוא לא יוכל לעולם לברוח, אלא כאשר הוא ... גם בתוכה תמיד יש לאדם ספקות, האם הוא אכן הולך בדרך האמיתית בשלמות, או שאולי יש לו טעויות כלשהן במחשבה שלו. כי כאשר המחשבה של האדם היא אמיתית בשלמות, על ידי זה אין לאדם שום ספקות בשום דבר ועניין. אבל כאשר המחשבה של האדם היא לא אמיתית לגמרי, על ידי זה נוצרים אצלו ספקות לגבי האם הוא בסדר או לא. ואם יש לאדם ספק ... ספקות, לגבי האם הוא בדרך הנכונה, והאם הוא אכן הולך ע"פ האמת בשלמות. והדברים האלו יוצרים אצל האדם חוסר של שקט נפשי, ויוצרים אצלו חוסר שלמות עצמית. וכאשר יש לאדם חוסר שלמות עצמית, אז הוא לא מסוגל ליהנות מהחיים שלו באמת. כי הוא כל הזמן מפחד, אולי בעתיד יקרה לו משהו לא טוב, כתוצאה של זה שהוא עושה משהו בצורה לא מספיק מושלמת בהווה. וכאשר האדם לא שלם עם עצמו בשלמות, דהיינו, כאשר האדם לא מרוצה בשלמות שאין שלמות אחריה מעצמו, דהיינו, כל זמן שהאדם חושב שהוא אולי יכול ואולי צריך לשפר את עצמו כדי להיות טוב יותר, הרי שהוא עדיין לא חי בשלמות עצמית, והרי שהוא עדיין לא יכול ליהנות מהרגע הזה, והוא תמיד יחשוש שאולי הוא הולך לקבל איזה דבר רע בעתיד, בגלל הטעויות וחוסר השלמות שיש לו בהווה. ואין הכוונה לומר שעל האדם לשקר את עצמו ולומר לעצמו שהוא בסדר בשלמות. כי שקר עצמי שכזה, לא יעזור לאדם. משום שתמיד יהיה בתוך ליבו של האדם ספק, האם באמת הוא חי ע"פ האמת והאם באמת הוא אכן בסדר גמור ובשלמות מוחלטת. והדרך היחידה להגיע לשלמות עצמית, היא על ידי חיפוש האמת. כי מי שמוצא את האמת, על ידי זה הוא מבין את האמת, האם ועד כמה הוא בסדר. ועל ידי זה אין לו שום ספקות כלשהם, לגבי האם ועד כמה הוא אכן ... וכאשר האדם מוצא את האמת, וחי על פי האמת, על ידי זה הוא מגיע לשלמות עצמית אמיתית, והוא מצליח להפיק הנאה מהרגע הזה ומהשלמות העצמית שיש לאדם עם עצמו. וכאשר האדם חי בשלום עם עצמו ברגע הזה, על ידי זה הוא לא מפחד מכך שאולי יקרה לו משהו רע בעתיד, כתוצאה של משהו לא טוב שהוא עושה בהווה. כי כאשר האדם באמת נצמד אל האמת בשלמות, על ידי זה הוא חווה שלמות, וממילא הוא לא צריך לחשוש מכך שהוא לא בסדר בצורה כלשהי. ונסכם ונאמר: כי אחת מהסיבות שהאדם מפחד מהמוות, זה בגלל שהאדם לא בטוח בעצמו, האם באמת הוא חי בצורה הנכונה ... הצורה שבה הוא חי. ולהיצמד אל האמת, ולראות שהוא אכן נצמד אל האמת בשלמות. ואז האדם מגיע לשלמות עצמית, וממילא הוא כבר לא מפחד יותר מכך שאולי הוא לא חי בצורה הנכונה, ואז הוא מרגיש את גן עדן ממש. כי חלק מהעונש של הגהנום, הוא הפחד מפניו. ומי שנצמד אל האמת בשלמות, וממילא הוא לא מפחד מגהנום כלשהו ומרע כלשהו, זה עצמו גן העדן. ...

... דבר שיש בעולם, בהכרח שיהיה בו חסרון כלשהו. כי עצם ההגדרה של הדבר, ועם הישות של הדבר, היא החיסרון שלו, בכך שהוא נפרד והוא חסר את כל שאר הדברים שהוא שונה ולא זהה איתם בשלמות. כך שלא משנה איך נסתכל על הדברים, בכל דבר שקיים, יש בו גם רע. וכאשר אנחנו אומרים שהכל טוב, אין הכוונה לומר שיש רק טוב ושאין רע, אלא הכוונה ... שהוא שאין בה רע. כי כנ"ל, כל דבר חסר את כל שאר הדברים ששונים ממנו. ועולם שכולו טוב, יש בו חסרון שאין בו רע. כי גם לרע יש את התפקידים שלו. וכאשר הכל טוב, גם זה לא השלמות, כי אז אין רע. והשלמות היא החיבור של כל הדברים. כי הכל טוב, ואין שום רע בעולם כלל, המשמעות של זה היא, שהאדם מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים. גם להרגיש רע מצד אחד, כי אם האדם ירגיש רק טוב תמיד, לא יהיה שום טעם בחייו. אבל תוך כדי זה להרגיש גם טוב בשלמות מבחינה פנימית. והכל טוב פירושו, שיש רע, ושגם הרע הוא טוב. והרע הוא חוויה אישית של האדם. כי הרע נוצר על ידי מצב כלשהו. והרע הוא החוויה האישית ... והדרך הראשונה של האדם ליהנות כאשר הוא מרגיש רע, היא על ידי זה שהוא מתחבר לטוב שיש בסוף הרע. כי כל רע שיש בעולם, הוא מוביל את האדם אל טוב. ולא סתם טוב, אלא לטוב המושלם. כי כל הרע שיש בעולם, הוא תכליתו להוביל את האדם להרגיש טוב בשלמות. ולמרות שהאדם לא מבין איך הרע יתהפך לטובה, הרי שכל הרע שבעולם, הוא בסופו של דבר, כולו מתהפך לטובה. כי לרע יש סוף. וכאשר הרע מתגבר על האדם, ... והרע מכלה את כוחו כאשר הוא גורם לאדם להרגיש רע. כך שאם הרע מתגבר על האדם, הרי שבעצם הרע מאבד את כוחו ומגיע לסופו. וכל הרע שיש בעולם, תכליתו היא לגרום לאדם להגיע לשלמות האישית שלו. כי השלמות היא כאשר האדם אוהב את כל המציאות באהבה עצמית, כפי מה שהמציאות אוהבת את עצמה באהבה עצמית. והרע מטרתו היא, להביא את האדם, לאהבה עצמית כלפי כל ... בעניין הזה, אז הוא יכול לשמוח למרות שרע לו. מאחר שהוא מבין, שכל הרע כולו לטובה. וכל הרע יתהפך לטובה בוודאות. כי הרע הוא סופי. ויש לרע סוף. ובסוף הכל טוב. והכל טוב בשלמות מלאה. והכל לטובה. ומהמחשבה הזאת, האדם יכול לשאוב כוחות להחזיק מעמד, כאשר הוא מרגיש רע. והנה, כאשר האדם מגיע אל הטוב המושלם, שבו הכל מתהפך לטובה, אז האדם עובר לגור בגן עדן שהוא עולם שכולו טוב. עולם שיש בו אך ורק טוב. וגם העדן הזה, הוא כמובן תחושה פנימית שיש לאדם, ... ובגן עדן, זה משהו פנימי שמתרחש בתוך האדם, כפי שכבר ביארתי את כל העניין הזה במקום אחר. ואחרי שהאדם מגיע לגן עדן ולעולם שכולו טוב, גם שם יש רע. כי אם יש רק טוב, זה לא שלמות. וגם בעולם שכולו טוב, גם בו יש רע. אלא, ששם הרע הוא טוב כמו הטוב. דהיינו, ששם האדם חווה את הרע, כדבר רע וטוב בו זמנית. והדבר הזה הוא קשה ... וגם בגן עדן יש רע, אלא שבגן עדן, הרע הוא לא לטובה, אלא הוא עצמו טוב. כי הכל לטובה פירושו, שהכל נוצר כדי לעשות טוב בעתיד. דהיינו, שהרע נוצר כדי להוביל את האדם אל השלמות. אבל כאשר האדם כבר בשלמות, הרי ששם הוא לא מרגיש רע, כדי להתקרב אל הטוב, כי הוא כבר נמצא בשלמות הטוב. אלא, ששם הרע הוא צורת ביטוי של הטוב. וכאשר האדם נמצא בנקודת השלמות, שהיא העולם שכולו טוב, דהיינו, שהאדם רואה את הטוב שיש בכל דבר, אז כל הרע שיש בעולם, הכל מצטייר אצלו כצורת ביטוי של הטוב. כי כל דבר שיש בעולם, ... של המציאות, אז כאשר האדם מחובר לשורש השכל של המציאות, על ידי זה הרע מתהפך לטובה. כי כאשר האדם מבין את שורש השכל של המציאות, ומזדהה איתו, על ידי זה האדם מרגיש טוב בשלמות. וכאשר האדם רואה בכל רע, את שורש השכל שממנו הוא נובע, על ידי זה הוא מרגיש טוב בשלמות תמיד. ואצל מי שהגיע אל השלמות, הוא בכל דבר רואה את שורש השכל שיש בו, וכך הוא חווה כל דבר כטוב, על ידי זה שהוא מקושר לשורשו, שהוא השכל שמנהל את הכל, שכאשר האדם מתחבר אליו, אז הוא מרגיש טוב. והנה, גם מי שאצלו הכל טוב בשלמות, גם הוא צריך צמצום. דהיינו, כי אם האדם יחווה את הכל כטוב בשלמות, ואך ורק כטוב ללא שום רע כלל, הרי שגם זה לא יהיה טוב, כי הטוב החיסרון שלו הוא, שאין בו רע. ואם האדם יחווה את הכל כטוב בלבד, אז האדם לא יוכל ... דהיינו, הוא צריך להכיל בתוכו גם את הרע, כרע. כדי שהרצון העצמי שלו יוכל להמשיך להתקיים, כדי להתקרב אל הטוב ולהתרחק מהרע. ואף על פי כן, תוך כדי זה הוא חווה את הכל כטוב מושלם.

... שאתה רוצה? כאשר תגיע לרצון הראשון של עצמך, תגלה שמה שאתה באמת רוצה כבר קיים עבורך בשלמות. כך שכבר ברגע הזה ממש, מעולם לא היית קרוב יותר למה שאתה באמת רוצה. ...

... מי שמחזיק אותו לנכון, הוא עצמו צריך להתבייש על כך. ועוד יש לזכור, כי אלוהים עצמו, הוא השלמות. והוא, טוב לו בטוב אמיתי, בלי שהוא יצטרך להתאמץ להתגבר על הרע ולקבל שכר ...

... הדרך אל האושר? חלק 4 וכל חכמי החכמים בעולם, לא יכולים למצוא את הפיתרון לבעיה הזו. כי מצד אחד האדם שרוצה להיות מאושר, עליו להבין את המציאות בשלמות, דהיינו, את הסיבה הראשונה. אבל הסיבה הראשונה לא ניתנת להגדרה ברמה הלוגית, כי תמיד נוכל לשאול מה הסיבה שלה עצמה. ואז ממילא האדם לעולם לא יכול ברמה הלוגית להבין את הסיבה ... אי אפשר למצוא את הסיבה הראשונה כנ"ל. ולכן כל גדולי המנהיגים הרוחניים מגששים את דרכם באפילה. כי כדי להיות מאושר באמת, על האדם להבין את המציאות בשלמות. וזה דבר שהוא לא אפשרי לוגית. וממילא גם טובי החכמים הפילוסופים והפסיכולוגים בעולם, גם להם אין שמץ של מושג איך לגרום לאדם להיות מאושר ולמצוא את עצמו. ולכן רמת הדיכאון ... את צורת החשיבה ואת דרך המחשבה הנכונה, שבאמצעותה החכם האמיתי מביא את האדם למצב כזה, שבו גם הוא יוכל להפוך להיות חכם אמיתי ולהבין את המציאות בשלמות ולהיות מאושר באמת. ומי שרוצה לדעת איך מבחינה חיצונית נראה אדם מאושר ומושלם, שפשוט יסתכל סביבו על המציאות, ויבין כיצד נראה אדם מושלם. כי המציאות היא מושלמת. ולמרות שהיא מושלמת, הרי שאף אחד לא רואה את השלמות שלה כלפי חוץ. כי כלפי חוץ, שום דבר בעולם לא מושלם. ואף על פי כן המציאות מושלמת. ואת זה יכול לראות האדם, רק כאשר הוא מגיע לעומק השכל של המציאות. ולהיות אדם מאושר, פירושו להיות כמו המציאות. ומי שהוא כמו המציאות, השלמות שלו נראית כמו השלמות של המציאות. דהיינו, השלמות שלו והאושר שלו, לא נראים כלפי חוץ כלל, בדיוק כמו שהשלמות של המציאות לא נראית כלפי חוץ כלל, אלא רק מי שמתבונן לעומקם של דברים, רק הוא יכול להבדיל בין מי שהוא מושלם באמת כמו המציאות, לבין מי שהוא רק מנסה להיות מושלם כמו המציאות. וזאת הטעות המרכזית של האדם שהוא לא מוצא את האושר. כי לאדם נדמה שהאושר הוא תלוי באיזו תמונה חיצונית של המציאות. כי נדמה לאדם שאם המציאות תהיה בצורה כלשהי, אז היא תהיה מושלמת. והאדם לא מבין שהשלמות של המציאות היא בכלל קשורה אך ורק לפנימיות המחשבה שלה. ומאחר שהאדם נמשך אחרי החיצוניות, לכן האדם הולך אחרי מנהיגי שווא, שהם נראים כמאושרים כלפי חוץ, אבל בתוכם הם עדיין ... שהאדם נמשך אחרי החיצוניות, לכן גם האדם כל הזמן מתעסק בלנסות לשנות את מצבו החיצוני. והאדם לא מבין שאם הוא רוצה להיות מאושר, דהיינו, לראות את השלמות האין סופית שיש בכל דבר, עליו להתמקד בלשנות את נקודת המבט שלו ולא שום דבר אחר. ומאחר שהאדם נמשך אחרי החיצוניות, דהיינו, אחרי אושר חיצוני, דהיינו, שהאדם חושב שהאושר הוא ... והאדם לא קולט שהוא הולך אחרי אלילי שווא. כי הם עצמם לא מאושרים, כי הם עצמם עדיין מחפשים את האושר. כי את השורש של הרצון שלהם שלא מוכן לקבל בשלמות מוחלטת את הרגשות הרעים, את זה הם לא עקרו. ואדרבה, כל החשיבה החיובית מלמדת את האדם שהרגשות הרעים הם דבר רע. כי אחרת אילו היה האדם מוכן לקבל גם את הרגשות הרעים, ממילא ... את האמת, דהיינו, לנסות להבין את השכל שלפיו כל המציאות שלנו עובדת. שכאשר האדם מבין אותו, אז הוא ממילא מכיל בתוכו את סך כל הרגשות האפשריים, שזאת השלמות. ומאחר שהאדם חושב בטעות שהאושר הוא חיצוני, לכן הוא גם נמשך אחרי כאלו שנראה כלפי חוץ שהם מאושרים. כי האדם לא מבין מהו האושר. וכל שכן שהאדם לא מבין מיהו אדם מאושר אחר. כי כל זמן שאין לאדם עצמו את צורת המחשבה עצמה שהיא עצמה האושר, האדם עדיין לא יודע מהו שכל אמיתי של אושר אמיתי. וכמו שהמציאות המושלמת נראית לאדם כלא מושלמת, כך גם האדם יכול לראות אל מול עיניו חכם אמיתי ולחשוב שהוא משוגע. או לראות אל מול עיניו אדם מאושר באמת ובשלמות, ולחשוב שהאדם הזה בכלל סובל. וזה הכל משום שאין לאדם שום הבנה לגבי מהו אושר אמיתי. אלא הוא מבין את זה, רק כאשר הוא עצמו מגיע לזה. כי גם על המציאות שלנו יש לאדם הרבה קושיות. כי האדם לא מבין את המציאות שלנו בשלמות. ומי יכול לומר שהוא אין לו שום שאלה על המציאות מכל סוג שהוא? וגם אם נדמה לאדם שיש לו תשובות שעונות על השאלות שלו על המציאות, הרי זה מעיד על כך שהאדם לא מבין עדיין את ... שזה אומר שהוא עדיין לא הבין את המציאות. כי מי שמבין את המציאות, הרצון שלו להבין את המציאות נעלם. כי כפי שכבר ביארתי, כאשר האדם מבין את המציאות בשלמות, אז הרצון שלו להבין את המציאות, גם הוא נעלם. בדיוק כמו שהרצון להיות מאושר נעלם עם הבנת המציאות, כך גם הרצון למצוא תשובות לשאלות מהי תכלית המציאות וכיו"ב, גם השאלות ... ביטוי, בכך שהאדם לא צריך יותר להתאמץ להיות מאושר. והחכם האמיתי עוזר לאדם להגיע לדרך המחשבה הנכונה, שבאמצעותה גם האדם יהיה מסוגל להיות מאושר בשלמות.

... חווה את התחדשות החיבור של היש והאין, בכל פעם ופעם מחדש. ואז גם האדם חווה את השלמות של האחדות, בכל פעם מחדש. ולכן הנפרדות והרע, היא טובה מאוד, כי היא ריבוי של האחדות. כי באמצעות האין סוף נפרדות שיש, על ידי זה האדם יכול לחוות באין סוף צורות, אין סוף פעמים את חווית השלמות, של הנפרדות, שנכללת באחדות, בכל פעם מחדש. ואעפ"כ מצד אחד, אין שום התחדשות כלל, כי הכל אחד ממש תמיד, ללא שום נפרדות כלל. ואעפ"כ מצד שני, יש התחדשות מתמדת כל הזמן וכולי. ...

... של האדם, שהוא עצמו קיים, גם היא מהרגש הרע. כי תחושת חוסר השלמות של ה"אני", היא עצמה הרגש הרע, שהוא שורש הרע. כי תחושת ... ונזכיר, כי אעפ"כ, גם הרגש הרע עצמו, הוא עצמו שליח של השלמות האמיתית, שהיא כולה טוב. ויש פנימי, אבל יש פנימי עוד ... הוא הרגש הרע. אבל הפנימי יותר מה"אני" של האדם, הוא השלמות האמיתית. וכל ה"אני" הפנימי הרע של האדם, הוא רק מתחושת ה"אני" והחוצה. אבל לפני ה"אני", הוא אלוהים ומושלם ממש וכולי. וכפי שיתבאר בהמשך. ובהתחלה, הרגש הרע מביא ... של הקול הפנימי. שהוא גורם לאדם לחשוב, שהמציאות היא לא תמיד מושלמת כפי מה שהיא, ושצריך לשנות אותה. ומי שאינו מאמין לשום ... את האמת האמיתית. ושם אין שום ספק כלל, וזהו אלוהים האמיתי, השלמות האמיתית, האמת המוחלטת. ועל האדם להתעלם לגמרי, מהקול ... לבדוק תמיד, האם באמת התחושה שלי, שהמציאות היא לא טובה בשלמות כפי מה שהיא, האם זו אכן תחושה של אמת מוחלטת? ומי החליט שהמציאות היא לא מספיק טובה? ואולי היא מושלמת, ורק אני טועה וחושב שהיא לא מושלמת? וזה בסדר גמור ואפילו מושלם, שהאדם יחשוב שהמציאות היא רעה. אבל האדם מוכרח להבין, ... שיש חסרונות ורע? וכולי. ועל ידי זה האדם רואה את האמת, שהכל מושלם ושהכל אחד ממש, וחי חיים טובים באמת. והכלל והעיקר, לא ... האדם, בכך שהוא גורם לו להאמין ולסמוך על משהו, במקום להבין בשלמות את האמת. שזוהי הסיבה היחידה שבגללה האדם סובל. ועל ידי ... ידי זה שהאדם יוצא למרד, נגד כל האמונות הרעות שלו, שיש חוסר שלמות בעולם, על ידי זה האדם זוכה לצאת מחושך לאור גדול ומאפילה ... שהכל אחד והכל טוב תמיד. כי גם הרע, הוא יציר אלוהים האמיתי ושלמות המציאות. והקול הפנימי ביותר של האדם, הוא שלמות המציאות. אבל הוא קול כ"כ שקט / חזק, עד שהאדם לא שומע אותו כלל. והקול הפנימי ביותר של האדם, הוא, שהאדם הוא בשלמות מוחלטת, ושהכל אחד תמיד. אבל האדם מתעלם מ - הקול הפנימי ... בו. (שזה בכלל טוב מאוד, עבור מי ששומע את הקול הפנימי של השלמות). וכאשר יש לאדם שכל, שהוא מבין שהקולות הפנימיים שלו, הם ... להיות עבד ולחיות בחיסרון, אלא הוא ראוי להיות מלך ולהגיע לשלמות, שזהו אכן הטבע האמיתי של האדם. ובו זמנית, האדם שומע גם ... האדם מתגעגע תמיד. ואז האדם רואה את האמת האמיתית, שהכל מושלם באמת. ואז ורק אז, האדם באמת מחובר לעצמו באמת, ואז האדם ...

... אני יכול לעשות את מה שאני עושה, בצורה טובה ביותר? השלמות, לא נמצאת הרחק מהאדם! השלמות נמצאת בכל דבר. וכדי להגיע אל השלמות, האדם לא צריך להפסיק את עיסוקיו ולחפש איזה משהו נסתר, אלא באפשרותו של האדם ... יום. ואם יבין האדם את עצמו במה שהוא עושה ביום יום בשלמות, ואם יצליח האדם להיות יותר מקצועי בתחום שלו בשלמות, הרי שדרך זה הוא יגיע לשלמות של המציאות כולה... ...