... הדרך אל האושר? חלק 3 וכאן יש עוד רמת עומק נוספת, והיא שלפעמים נדמה לאדם שאם הוא ישכנע את עצמו
בשלמות שהכל לטובה, על ידי זה הוא יהיה מסוגל להכיל בתוכו כל סוג של רע. אבל זה כמובן סוג של שקר. משום שהכל לטובה הוא לא
השלמות. כי פירושו של הכל לטובה, הוא שהאדם חושב שהדבר הטוב שיש ברגע הזה, הוא נובע מכך שהרגע הזה מוביל אל רגע אחר טוב יותר. וזה בעצם אומר שהאדם חושב שהרגע הזה הוא לא מספיק טוב. כי
השלמות היא שהאדם יבין מה הטוב שיש ברגע הזה שבו הוא מרגיש רע, בלי קשר לרגע הקודם או הרגע הבא. כי כאשר האדם שמח, הוא לא מנחם את עצמו בכך שהכל לטובה. אלא הוא מאושר מעצם מה שהוא מרגיש ... שיש בו מטבעו ושיש במציאות מטבעה. ואז ורק אז האדם יכול לחוש כעס וכיו"ב, ועדיין להרגיש תחושה של
שלמות, בלי איזה רצון נסתר להיות יותר מאושר. וממילא אז ורק אז האדם מאושר באמת. וזה בעצם אומר, שלהיות מאושר באמת, פירושו להיות מסוגל להכיל בתוכך גם רגשות שנתפשים כחוסר אושר. דהיינו, ... שנתפשים כחוסר אושר, בלי שהרצון שלו להיות מאושר יציק לו. וזה אפשרי רק כאשר האדם מבין את המציאות
בשלמות ומקבל אותה
בשלמות. ונמצא אם כן, כי האושר הוא משהו אחר לגמרי ממה שרוב העולם חושבים שזה האושר. וזאת הסיבה שרוב העולם לא מאושרים, משום שאפילו אין להם מושג מהו האושר שאותו הם מחפשים. ומאחר שהאושר ... עניין חיצוני כלל, ממילא ניתן להבין שיכול להיות אדם שנראה שהוא סובל ולא מאושר, אך הוא יהיה מאושר
בשלמות, משום שאין לו שום רצון להיות מאושר, שזהו שיא האושר. ויכול גם להיות אדם שנראה כלפי חוץ שהוא רגוע שמח ומאושר, אבל באמת בתוכו הוא עדיין מחפש את האושר. דהיינו, הוא עדיין לא חווה
שלמות מוחלטת והכלה מוחלטת של המציאות ושל כל מה שיש בה. כי כל זמן שהאדם יכול להיות אפילו טיפה אחת יותר מאושר ממה שהוא, הרי שזה מבטא שעדיין יש לו רצון להיות מאושר, ואז הוא עדיין לא ... יוכל האדם לזהות מיהו מאושר ומי לא? ובנוסף, גם כיצד יוכל האדם לדעת האם ועד כמה הוא קרוב אל האושר
המושלם? כי מאחר ששמחה חיצונית לא מעידה על אושר פנימי ועל יכולת הכלה רגשית, א"כ כיצד יכול האדם לדעת עד כמה הוא קרוב להכלת כל המציאות? והעניין הוא, כי כל זמן שהאדם עצמו עוד לא מצא את האושר
בשלמות, הוא לא יכול לא לדעת עד כמה הוא קרוב לאושר של עצמו, וגם לא לזהות מיהו מאושר ומיהו לא מאושר. כי האושר בא לידי ביטוי בשכל של האדם. ומי שהוא מאושר באמת, דהיינו, מי שהגיע לשכל ... גם מי שהוא חכם אמיתי, הוא רק נותן רמזים בלבד לשכל הזה, לכן כל זמן שהאדם עצמו הוא לא חכם אמיתי
בשלמות, הוא לא יכול לזהות מיהו חכם אמיתי. אך עדיין על האדם להבין, שמאחר שהאושר הוא תוצאה של שכל כ"כ גדול שמבין את כל המציאות, ממילא ככל שהאדם קרוב יותר לשכל עמוק של המציאות, כך הוא כנראה קרוב יותר אל האושר. או שאולי הוא כבר מאושר
בשלמות, ואת זה האדם יוכל לדעת רק כאשר הוא עצמו יגיע לשם. וכאשר האדם מתבונן על עצמו ורוצה לדעת עד כמה הוא קרוב אל האושר ואל השכל של המציאות, עליו להבין שמצד האמת הוא לא באמת יכול ...