... השכל לא תמיד צודק? ולמה מאמץ לא תמיד מוביל לתוצאות? לפעמים האדם יושב וחוקר בשכלו באיזה עניין, ומגיע למסקנה כלשהי. ולפעמים נדמה לאדם, שמאחר שהוא השקיע בעניין כ"כ הרבה מחשבה, הרי שכנראה שהמסקנה שלו נכונה, אך לא היא. כי לפעמים השכל טועה. וכמות המאמץ שהושקעה כדי להגיע אל התוצאה, היא לא בהכרח אומרת שהתוצאה טובה או נכונה. והנכונות של התוצאה, היא לא תלויה בכמה מאמץ הושקע ... מהחיים. כי השלמות האמיתית, היא ליהנות בלי מאמץ. ולחיות טוב, בלי שום מאמץ, גם לא מאמץ שכלי כלשהו. כי אם צריך להתאמץ, הרי שזה עדיין סוג של מאבק, וזו עדיין לא הרמוניה. והחיים הטובים באמת, הם חיים טובים מתוך שתיקה. שהאדם כ"כ מחובר ... משום שהוא מקלקל את הצורה הפשוטה שבה הדברים עובדים. וכך גם כאשר האדם מגיע לכל מיני מסקנות שכליות אחרי חקירה ועיון מעמיק, שעל האדם להבין, שזה שהוא התאמץ והגיע לאיזו מסקנה, זה עדיין לא אומר שהיא נכונה. ואף על פי כן, כאשר האדם מגיע אל האמת ...

... ואם האדם ייהנה מכל סוגי הקולות שיש בעולם באותה המידה, הרי שהוא בעצם כבר לא ממש יכול ליהנות ממוזיקה. כי כבר אין משמעות למוזיקה רגילה עבורו. מאחר שכל הצלילים נשמעים עבורו אותו הדבר. ומי שבעיניו כל הצלילים הם אותו הדבר, הוא אדם ... דבר, לא רק על ידי זה שהוא פשוט יתעלם מהכל וישתוק, אלא גם על ידי זה שהוא ינסה להסתכל על הייצוג המוזיקאלי של האירועים. כי כל אירוע מייצג משהו. כי יש שכל אחד, שעל פיו מתנהלים כל האירועים. והמוזיקאי הגדול, הוא החכם הגדול, שהוא יודע את המהות של כל צליל. כי הוא יודע כל אירוע, איזה סוג של שכל הוא מייצג. והשכל של כל דבר, הוא הסיבה של כל דבר. וכאשר האדם מתבונן על הסיבה שבגללה כל דבר ... והשלמות היא, כאשר יש לאדם את שני היכולות הנ"ל. כי החכם האמיתי, מצד הפנימיות שלו, הוא חירש לגמרי. אבל מצד החיצוניות שלו, הוא מוזיקאי שהוא מתבונן על השכל של כל דבר, ועל ידי זה הוא מפיק הנאה מכל דבר. כי השתיקה היא אין סוף. כי החירש אין אצלו הבדל בין שום צליל בשום צורה. אבל צריך צמצום כנ"ל. כי האדם כן צריך להשתמש ביכולת השמיעה שלו, שהיא היכולת השכלית של האדם, ביחס ליכולת השתיקה של האדם, שהיא היכולת להכיל את הכל. והאדם צריך להשתמש גם בשכל שלו, כדי ליהנות גם באמצעותו. וכאשר יש לאדם את שתי היכולות האלו, אז מצד הפנימיות שלו, הוא בשתיקה אין סופית, דהיינו, הוא מכיל את הכל באותה המידה ללא שום הבדל. ומהצד השני הוא ברמה החיצונית מצמצם את השתיקה האין סופית שלו, לשכל. דהיינו, הוא כן מתבונן על השכל שיש בכל דבר, ועל ידי זה הוא מפיק הנאה מהדברים השונים. ונוסיף: כי המוזיקאי ...

... המקצוע שאותו הוא מלמד, כיצד הוא יכול להועיל לתלמידים ליהנות בחיים, הרי שגם הוא היה נהנה ממה שהוא מלמד, והוא עצמו לא היה מרגיש שחיקה, ממה שהוא מלמד. כי מצד האמת, כל דבר שיש בעולם, וכל שכל כלשהו בכל תחום שהוא, הכל נועד לשרת את האדם כדי ליהנות. וכאשר האדם לומד היסטוריה, או דקדוק, או כל מקצוע אחר, הרי שבצורה כלשהי, האדם רוכש שכל כלשהו. שהשכל הזה, עוזר לאדם ליהנות טוב יותר בחיים. ומצד האמת, כל הלימודים שהאדם לומד בבית ... בחיים. כי בכל מקצוע ומקצוע שיש בתוכנית הלימודים, כל מקצוע יש משהו שמייחד אותו. כי כל מקצוע יש את צורת המחשבה הייחודית שלו. וכדי להצליח בכל מקצוע, לשם כך על התלמיד לפתח אצל עצמו, יכולות שכלית ורגשיות שונות. וכאשר התלמיד לומד כל מיני מקצועות, מה שהוא באמת מפיק מכך, זה את ...

... כי מכל דבר שקרה בהיסטוריה, אפשר ללמוד ממנו מוסר השכל כלשהו. וכל תהליך חברתי ומדיני וכיו"ב שהתרחש בעבר, כמו גם כל תהליך מדיני וחברתי שמתרחש בהווה, מכל דבר ודבר, אפשר ללמוד מוסר השכל כלשהו. וכאשר האדם לומד מה קרה בעבר, למרות שכלפי חוץ זה נראה שהוא לומד עובדות יבשות חסרות כל משמעות להווה, הרי שבאמת, הוא לומד כאן שכל מסוים, שעוזר לו להבין כיצד התהליכים מתרחשים בעולם, ברמת המאקרו והמיקרו. כי בכל דבר ודבר, יש שכל. וכאשר האדם לומד לדוגמא היסטוריה, הוא בעצם, לומד להכיר טוב יותר, את העולם שבו הוא חי. ונחדד ונאמר, כי באמצעות לימודי ההיסטוריה, האדם מפתח את הכישורים ... מיני תובנות, גם אם הוא לא מבין בדיוק, מה המוסר השכל של כל דבר. וכל התובנות שהאדם לומד מכל מקצוע שאותו הוא לומד, הרי שבנוסף על כך, האדם, תוך כדי הלימודים שלו בכל תחום, תוך כדי זה הוא משפר את היכולות ... לא צורם לו שום דבר באוזן. ומבחינתו של הילד, שכל אחד ידבר איך שבא לו, כל זמן שכל אחד מבין את השני. וממילא, המורה לעולם לא יצליח לגרום לילד להבין שלימודי הדקדוק יביאו לו תועלת אמיתית. אא"כ המורה יעשה שטיפת מוח לתלמיד, כמה זה חשוב ...

... ממשית ומעשית כלשהי. ואם ניקח לדוגמא, את עניין המשוואות עם הנעלמים. אז אחד מהכללים אומר, שכל פעולה שעושים באגף אחד, הרי שיש לעשות את הפעולה הזאת, גם באגף השני של המשוואה. ולדבר הזה לדוגמא, יש ... פעולה על צד אחד של המשוואה, הרי שיש לעשות זאת גם בצד השני. ודרך התרגיל הזה, אם התלמיד מבין את השכל שיש מאחורי הכלל הזה, ואם התלמיד מבין את המשמעות של הכלל המתמטי הזה לחייו האישיים, הרי שקודם כל הוא ...

... את מה שהוא מלמד, דהיינו, אחרי שהמורה מבין, שהוא לא מעביר כאן ידע יבש ומשעמם, אלא הוא עושה כאן משהו אחר לגמרי. שהוא, להקנות לילדים שכל כלשהו, שבאמצעותו הם יהיו יכולים לחיות טוב יותר, עכשיו, יותר קל למורה, גם להתעניין באופן אישי במה שהוא מלמד, וגם לגרום לתלמידים, להתעניין בחומר הנלמד. ... לראות ולהבין, כיצד המידע שאותו הוא מלמד, כיצד הוא שימושי בחיי היום יום של התלמידים. ואם נחזור לדוגמא, לעניין של הכלל במתמטיקה, שאומר, שכל פעולה שמבצעים על צד אחד של המשוואה, מבצעים אותה גם על הצד השני, הרי שבשלב הראשון, על המורה לנסות להבין בעצמו, את המשמעות לחיים של הכלל המתמטי הזה. ... ישפר את צורת המחשבה שלהם, ואת החיים האישיים שלהם. וכיו"ב לדוגמא, לגבי לימודי ההיסטוריה. שעל המורה, בשלב הראשון לנסות להבין, את המוסר השכל שאפשר ללמוד מהאירוע ההיסטורי. ולאחר מכן, על המורה לנסות להבין, מהי בעצם מהות התהליך החברתי, שהתרחש באותו אירוע ההיסטורי. ועל המורה, לנסות למצוא ... כיצד זה מביא לו תועלת מעשית בחיים שלו, הרי שממילא, הילד שהוא מאוד אוהב ללמוד מטבעו, ממילא, הוא יתעניין בלימודים. ונוסיף: ידוע הדבר, שכל הנ"ל, זה לא קל לביצוע. כי השינוי המרכזי, הוא בצד של המורים, ולא בצד של התלמידים. כי התלמידים, הם בסדר גמור. וכאשר יש לילד הפרעות קשב וריכוז / בעיות ... בכך, שהמורים עצמם יעברו שינוי פנימי. ושהמורה, לא יסתכל על עצמו, כעל מי שמעביר מידע טכני יבש חסר תועלת. אלא, כעל מישהו שמלמד את התלמיד שכל כלשהו. שבאמצעותו, הוא יכול לחיות טוב יותר. והדבר הזה, דורש מהמורה עצמו, להיות יותר בעל מודעות עצמית אישית. כי המורה עצמו, צריך להתבונן על המידע שאותו הוא מלמד. והמורה עצמו, לא מספיק שהוא יחליט שהוא מפסיק להתייחס לעצמו, כאל מישהו שמעביר מידע טכני. אלא, הוא באמת צריך להתחבר רגשית ושכלית, לדבר שאותו הוא מלמד. והמורה עצמו, שרוצה שהתלמידים שלו יתעניינו במה שהוא מלמד, קודם כל, הוא עצמו חייב להתעניין בכל פעם מחדש, במה שהוא מלמד. אחרת, הוא ...

... בעניין יראה, כי לטיפשות יש שני גבולות. והגבול הראשון הוא שכל טיפשות שיש בעולם, יש בה גם סוג מסוים של חוכמה. וטיפשות לא יכולה ... בלי שתהיה בה לכל הפחות טיפה אחת של חוכמה. ונקודת החוכמה והשכל שיש בכל טיפשות ושחייבת להיות בכל טיפשות, היא ההסכמה על קיומה ... שקר, יש נקודת אמת כלשהי. וכך גם בכל טיפשות יש נקודת אמת ושכל כלשהם. ובנוסף, לטיפשות יד עוד סוף. והוא, שגם האדם הטיפש ביותר, גם ... של הטיפש, באמצעותו אפשר להפוך את הטיפש לחכם אמיתי. כי כל שכל שיש בעולם, גם של הטיפש הגדול ביותר, הוא מחובר בצורה כלשהי לשכל האמיתי של ההיגיון הישר באמת. ואם הטיפש יחליט לחשוב יותר בהיגיון, ... כי באמצעות שימוש בהיגיון העקום שלו, דרך זה הוא יגיע אל השכל הישר. והטיפש יהפוך להיות חכם, או כאשר יהיה לו ממש טוב, ואז יהיה לו ישוב הדעת להסתכל בשכל אמיתי על המציאות, ואז הוא יהפוך להיות נורמאלי. או כאשר יהיה לו ... זמן לחשוב ולנסות להבין למה רע לו, במצב כזה הוא ישתמש בשכל העקום שלו טוב יותר. עד שבסופו של דבר הוא יהיה חכם באמת. כי כאשר רע לטיפש, גם הוא משתמש בשכל שלו. וגם מי שהוא טיפש חסר שכל, גם הוא מרגיש רע לפעמים. כי מי שאין לו שכלל בכלל, הרי שאין לו גם רצון עצמי, והוא לא יכול להרגיש שום רע. אבל מי שיש לו מעט שכל, גם אם זה שכל עקום, אז גם הוא מרגיש לפעמים רע. ואין שכל אין דאגות, זה רק אם אין בכלל שכל. אבל אם יש טיפת שכל, אז יש גם דאגות. וכאשר הטיפש מרגיש רע, אז הוא משתמש בשכל שלו, כדי לגרום לעצמו להרגיש טוב יותר. ולכן, אם הטיפש ירגיש מספיק רע, אז בסוף גם הוא יקבל שכל אמיתי. כי הוא יהיה חייב להשתמש בשכל העצמי שלו. והוא יהיה חייב לחזק את השכל שלו. עד שגם הוא יהפוך להיות נורמאלי עם שכל אמיתי. ולכן, גם לטיפשות יש סוף. גם מצד אחד אי אפשר להיות טיפש ...

... של האדם טובים. וכמו שבמחשב יש חומרה ותוכנה, כך גם אצל האדם יש חומרה ותוכנה. כי החומרה של האדם, אלו המשאבים השכליים והרגשיים שלו. שהם נשארים אותם המשאבים. והיכולות של האדם נשארות אותן היכולות, בין אם האדם משתמש בהן ובין אם לא. וגם אם האדם מממש את הפוטנציאל האישי ...

... רואה אל מול עיניו. ויש גם שפות סתרים, שמועברות כל מיני צורות מוצפנות שונות. שכלפי חוץ הדבר נראה ללא כל משמעות. אבל מי שמכיר את השפה ואת הקוד שלה, הוא מבין את משמעות העניין. ונמצא אם כן, ... כי לכל דבר שיש בעולם, יש לו משמעות כלשהי. והמשמעות של דבר כלשהו, היא תמיד לפי השכל של אותו הדבר. כי על פי צורת מחשבה אחת, לדבר מסוים יש משמעות כלשהי. וע"פ צורת מחשבה אחרת, לאותו הדבר בדיוק, אין משמעות או יש משמעות אחרת. ונמצא אם כן, כי המשמעות של הדבר, היא ע"פ השכל שבו האדם מסתכל על הדבר. ולכל דבר שיש בעולם יש לו משמעות. כי יש שכל אחד שעל פיו מתנהל העולם. ויש לעולם את הכללים שלו, שעל פיהם הוא מתנהג. והשכל של העולם, היא בעצם השפה של העולם. ומי שמבין כיצד העולם עובד ולמה באמת דברים קורים, הוא בעצם מבין את ... בעולם, הוא אין סופי. והוא בא לידי ביטוי, בכל אחד ואחד מהדברים שיש בעולם. וכמו שכל הצבעים הם נמצאים בתוך הצבע הלבן, כך גם כל הדברים שיש בעולם, הם בעצם חלקים שונים וצמצומים שונים של המהות של ...

... כי הוא מונע מדבר אחר להתקיים. וכן על זה הדרך ניתן להראות ולהבין, שכל דבר שיש בעולם, יש בו סוג כלשהו של אכזריות. ונמצא אם כן, כי עולם ללא אכזריות כלשהי, הוא לא יוכל להתקיים. וא"כ השאלה הנשאלת היא, בעולם אידיאלי, איזו ... הכל בעיני המתבונן בלבד. ובחזון אחרית הימים האמיתי, בו האדם יבין את השכל של המציאות, ויבין את הסיבה של כל דבר, ויבין מדוע כל דבר הוא כך ולא אחרת. ועל ידי זה שהאדם יבין את השכל של המציאות, על ידי זה האדם יאהב את המציאות באמת, ועל ידי זה הוא יחיה איתה בשלום אמיתי. ...