... / שכל - מהי שלמות האמונה / שכל? איך להגיע לאמונה מושלמת / שכל בשלמות? מי שיתבונן בעניין יראה, כי לכל אדם יש גם את הכוח של השכל וגם את הכוח של האמונה. כוח השכל הוא הכוח שאיתו יכול האדם להבין את המציאות בצורה לוגית / רציונאלית וכיו"ב. וכוח האמונה הוא הכוח שמאפשר לאדם לראות דברים בצורה שהיא לא בהכרח שכלית וכיו"ב. אמונה שייכת במקום שהשכל לא מבין. כאשר האדם לא יודע איזה משהו בבירור, הוא יכול לבחור להאמין שהמציאות היא כך או אחרת. כוח האמונה מבוסס על יכולת הדמיון של ... ניתן להאמין בשום דבר. אם הייתה לאדם אך ורק יכולת שכלית בלבד, הרי שאו שהאדם היה מבין משהו בשכלו או שלא. אך להאמין לא היה אפשר. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי כל אדם בעולם משתמש גם בכוח השכל שלו וגם בכוח האמונה שלו. כל אדם בעולם משתמש בכוח השכל שלו כדי לקבל החלטות וכולי. וכל אדם משתמש בכוח האמונה שלו, בכל מקום שבו הוא מניח הנחות שאותן הוא לא יודע ממקור ראשון אלא באמצעות ... הנחות שגויות ולעשות טעויות. כי כאשר האדם מבין משהו בשכלו, הרי שבמקרה כזה הוא יודע את האמת. אך כאשר האדם רק מניח איזו הנחה, הרי שבמקרה כזה האדם יכול לטעות. ולכאורה יש לשאול, אז מה אם האדם ... כי הכי טוב זה להפסיק להאמין ולהתחיל לבדוק כל דבר בשכל בלבד. לכאורה טוב יותר לאדם שלא יאמין יותר בשום דבר, אלא פשוט יבדוק על כל דבר האם הוא אמת או לא וזהו. בשביל מה בכלל צריך להאמין, הרי האדם יכול להשתדל לבדוק כל דבר בשכל וזהו. וכמובן שלפי הגישה שאומרת שאין צורך להאמין אלא להשתמש רק בשכל בלבד, כמובן שגם הגישה הזאת מסכימה שצריך להאמין ולהניח הנחות כלשהן כדי לחיות. והכוונה היא שבאפשרותו של האדם להאמין ולהניח הנחות כדי ... היא להשתמש בשניהם. דהיינו, השלמות היא גם להשתמש בשכל כשצריך וגם להאמין כשצריך. מתי להאמין ובמה להאמין זאת כמובן שאלה אחרת. אך השלמות היא שהאדם ישתמש בכל הכוחות שיש בו. דהיינו, צריך גם אמונה. ודבר נוסף שיש לזכור הוא, שהיכולת השכלית של האדם מוגבלת. וממילא יתכן שכדי להבין את המציאות, לשם כך כן צריך להשתמש בכוח האמונה. כי היכולת השכלית הלוגית מוגבלת. וממילא יש מקומות שבהם כן צריכים אמונה. כך שכן צריך האדם להאמין. אבל כן צריך לראות שהאמונה תהיה אמיתית. וכאן יש לשאול. אם האמונה היא במקום שאין בו שכל. אז כיצד אפשר לדעת שהיא האמת? הרי אם אמונה זה איפה שהשכל לא מבין, אז כיצד יכול האדם לדעת שהוא מאמין במשהו שהוא אמת. הרי השכל הוא זה שמבין מהי האמת ומהו השקר. אז איך אפשר לראות שהאמונה תהיה אמת? ודבר נוסף שיש להקשות הוא, כי מי בכלל אמר שהשכל של האדם מוגבל. ומי אמר שצריך להשתמש בכוח האמונה. אולי יתכן שהאדם כן יכול להשתמש בשכל שלו. ובכל פעם השכל שלו יגדל, עד שהוא יוכל להבין את הכל גם בלי להשתמש בכוח האמונה בכלל. ומי אמר שבהכרח צריך להשתמש גם בכוח האמונה? והתשובה היא כדלהלן: נכון. כל זמן שהשכל של האדם לא מושלם, הוא לא יכול לדעת בוודאות האם בכלל יש צורך להשתמש באמונה או לא. כי יתכן ואולי יש דרך להבין את הכל בשכל. והדרך למצוא את התשובה לשאלה הזאת, היא על ידי זה שהאדם משתמש בשכל שלו ומוציא אותו מכוח אל הפועל. עד שבסופו של דבר, או שהאדם מבין את הכל בשכל ומקבל פטור מהצורך להאמין. או שהוא רואה שיש דברים שאי אפשר להבין בשכל ואז כדי להבין הוא חייב להאמין. ונוסיף רק, כי אחרי שהאדם מגיע לקצה ומשתמש באמונה שלו... אח"כ האמונה שלו הופכת להיות השכל שלו. בכל מקרה, כאשר האדם מגיע לקצה גבול היכולת

... שזאת לא באמת אמונה שלמה, אלא רק שכל במינון כלשהו. דהיינו, כאשר האדם חושב שהוא מאמין במשהו, כגון לדוגמא כאשר ... היא לא באמת אמונה אלא היא בכלל שכל. האדם נולד ללא אמונה כלשהי, לפחות לא בצורה מודעת. האדם נולד בלי ידיעה ... בדבר כלשהו. וזה בעצם אומר, שכל האמונות של האדם, הן לא באמת אמונות בשלמות, אלא בכולן יש שכל. האדם משנה את האמונות שלו לפי השכל. לדוגמא, האדם הנ"ל מאמין שלחיצה על המתג תדליק את האור, בגלל שהאדם מבין בשכל שלו שמבחינה סטטיסטית האור אמור להידלק, כפי שהוא נדלק עד כה. ואם ידע האדם ... מאמין, בלי שהוא עבר תהליך שכלי כלשהו, הרי שגם שם יש תהליך שכלי כלשהו. כי אירוע קרה לאדם. והאדם מנתח את האירוע בשכל שלו. ובוחר לפרש אותו בצורה כלשהי. ואז מאמין. דהיינו, כל אמונה, שורשה בתהליך שכלי כלשהו. נמצא אם כן, כי אמונה שלמה היא משהו שאין בו שכל כלל. לדוגמא: אם האדם מגיע למצב שבו הוא צריך לבחור בין שתי אפשרויות. ויש ... כך או אחרת, הרי שיש כאן גם שכל, ולא רק אמונה בלבד. והמסר העולה מכל הנ"ל הוא, שעל האדם להבין שכאשר הוא ... ש... " באמונה עיוורת ובלי שכל כלל, אלא הוא מתכוון לומר שהוא "חושב ש... ", על סמך אירועים שקרו לו ודברים ... אמיתית היא רק במקום שאין בו שכל כלל. ויש רק מקום אחד שבו אין שכל כלל, והוא מה שיש מעל השכל. מעל השכל פירושו הוא, הדברים שאי אפשר בשכל אנושי להבין אותם, אלא רק באמצעות הדמיון וכוח האמונה. וכל זמן שהאדם לא השלים את שכלו, הרי שכל האמונות שלו מעורבות עם שכל. וכאשר האדם מגיע לקצה של היכולת השכלית שלו, אז הוא מגיע לנקודה שהוא מבין את המציאות באמצעות יכולת האמונה, בלי שום שכל כלל. ואז השכל שלו מתחבר עם האמונה שלו, והוא זוכה לאמונה ולשכל שלמים באמת. ...

... עדן ושגם הוא יכול ליהנות וכולי. אלא, שאי אפשר לגלות לאדם שהוא נמצא בגן עדן. משום שאין לאדם את היכולת השכלית להבין כזאת ידיעה. ואדם שסובל, הוא לא מסוגל להכיל בתוכו את הידיעה שהכל טוב וכולי. אז כיצד בכל זאת אפשר ... מאושר באמת. ואיך עושים זאת בפועל? איך מובילים את האדם בדרך לגן עדן? תשובה: על ידי זה שמלבישים עבורו את השכל של הדרך לגן עדן, בעצות שמתאימות לצרכים שלו. ונסביר: כדי להגיע לגן עדן, לשם כך צריך לחשוב בצורה מסוימת. שבסופה האדם מבין שהכל טוב וכולי. והשכל הזה וצורת החשיבה הזאת שמובילה את האדם לגן עדן, היא זו שגורמת לאנשים להצליח בחיים בכל תחום. כי גן עדן, ... שמצליחה להשיג מטרה כלשהי, וכל כוח בעולם שמצליח להשיג מטרה כלשהי, כגון המים שמצליחים לכבות את האש, הרי שכל ההצלחות שבעולם, השורש שלהן, הוא שימוש בשכל של הדרך לגן עדן ששם שלמות ההצלחה. והמשמעות היא, שחלקים מצורת המחשבה שמובילה את האדם אל ההצלחה של גן עדן, חלקים ממנה נמצאים בכל ההצלחות שיש בעולם. וכל הצלחה והצלחה שיש בעולם, נובעת מכך, שהאדם יישם משהו מהדרך ומהשכל שמוביל את האדם אל גן עדן. והחכם, שיודע כיצד הדרך לגן עדן נמצאת בכל הדרכים בעולם, הוא יודע להראות לחדד ולהאיר עבור האדם שהולך בדרך האישית שלו, את השכל של גן עדן, שנמצא בתוך הדרך האישית שלו. וכאשר האדם שואל את החכם שאלה, החכם יודע שמה שהאדם באמת רוצה, זה להרגיש את גן עדן. ואז הוא נותן לו עצה בצורה כזו, שתקשר אותו אל השכל של גן עדן שנמצא בכל הדרכים בעולם. ועל ידי זה שהאדם מקשר את עצמו אל השכל ואל הדרך להצליח בנושא האישי שלו, על ידי זה הוא מתקרב יותר ויותר אל הדרך לגן עדן, עד שבסופו של דבר הוא ...

... כל הגדרה וכולי. אז איך בכל זאת אפשר להבין את הדבר הפשוט ביותר בעולם? תשובה: על ידי זה שהאדם משתמש בשכלו בהתאם למצבו האישי, ועל ידי זה האדם גורם לשכל שלו להיות יותר ויותר גדול. עד שבסופו של דבר, כאשר האדם מגיע לקצה גבול היכולת השכלית שלו, אז השכל שלו פתאום מסוגל להבין את הדבר המורכב ביותר, וממילא גם את הדבר הפשוט ביותר בעולם. ובפרקטיקה, על האדם להשתמש בשכל וברגש שלו ולהפוך אותם לכלי קיבול טובים ...

... שאתה יודע, הרי שאינך יודע הרבה. ונסביר: ככל שהדבר מורכב יותר, כך קשה יותר להסביר אותו. וככל שהאדם מבין בשכלו דברים יותר מורכבים, כך הוא פחות מסוגל לשתף אחרים בידע שלו כפי מה שהוא, והוא יכול לנסות להעביר להם רק חלקים מהידע שלו, בצורה של משל ונמשל וכיו"ב. וניקח לדוגמא את ... הוא "יודע ולא יודע", "מגיע ולא מגיע" ("מטי ולא מטי"). כי מאחר שהמציאות שלנו היא אין סופית, ומאחר שהשכל של האדם הוא סופי, ממילא לא ניתן להכניס את כל ידיעת המציאות אל תוך השכל האנושי. אך כן ניתן לדעת את המציאות כולה, באמצעות הדמיון ובאמצעות הרגש ובאמצעות ההתנוצצות של השכל. אך בכל מקרה, לא ניתן להכניס את כל ידיעת המציאות אל תוך השכל. ובין כך ובין כך, מי שמסוגל להסביר לעצמו את כל מה שהוא יודע, הרי שהידיעות שלו הן סופית, וא"כ הוא לא יודע את האין סוף. כי מי שיודע את האין סוף, לא מסוגל ... יודע ולא יודע בו זמנית, את ידיעת האין סוף. ונסכם: מי שמסוגל להסביר לעצמו את כל מה שהוא יודע, ומי שמבין בשכלו שלו את עצמו בשלמות, הרי שהוא לא יודע הרבה על עצמו. כי המציאות שלנו היא אין סופית. וכאשר מגיעים להבנת האין סוף, שם ההסבר הוא כולו שתיקה. ...

... מפחד לשנות את דעתו. ולכן האדם מפחד לשמוע את דעותיהם של אנשים אחרים שחושבים אחרת ממנו. והאדם החכם באמת, שהוא יודע את האמת שכולם צודקים באותה המידה, משום שכל הדעות השונות מרכיבות את האמת האחת הלא מילולית, הרי שהוא לא רק שהוא לא ... שמח לשמוע דעות שונות. ולא סתם לשמוע דעות שונות, אלא דווקא לשמוע את הדעות היותר מוזרות שיש בעולם. כי המציאות מכילה בתוכה את כל הגוונים ואת כל הדעות. וכמו שכל הצבעים הם חלקים של הצבע הלבן, כך כל הדעות השונות שבעולם, הן כולם חלק מהאמת האחת של המציאות, שכל הדעות השונות שבעולם מסכימות עליה. והחכם שיודע את האמת האחת של המציאות, ... חכם, על ידי זה הוא יכול ליהנות גם משטויות. ואדרבה, הוא נהנה בעיקר מצורות מחשבה מוזרות, שגורמות לו להבין את המציאות טוב יותר, על ידי זה שהוא מקשר את עצמו לשכל הגדול שמסתתר בתוך השטות. ונסכם: בכל דבר בעולם יש שכל כלשהו. ומי שמבין את השכל שיש בכל דבר, על ידי זה הוא נהנה מכל דבר, ואפילו נהנה יותר מדברים ...

... האם באמת היא קיימת? מי שיתבונן בעניין יראה, כי לכאורה השלמות לא קיימת בעולם. משום, שכל דבר בעולם הוא חסר את מה שהוא לא. כל ... וממילא, כל הדברים בעולם, הם לא מה שהם לא. ואם השלמות פירושו הדבר השלם, הרי שמאחר שכל הדברים הם רק חלקים מהשלם, הרי שהשלמות ... לא יהיה מסוגל גם להבין את כל המכלול של המציאות. ועל ידי זה שהאדם משפר את המיומנות השכלית שלו להבין את התהליכים שמתרחשים ...

... הדברים בצורה נכונה, הרי שהיכולת השכלית שלו נמוכה. וככל שהשכל של האדם גדול יותר, כך כושר השיפוט שלו גדול יותר וכולי. אלא שכאשר האדם מבין את כל המציאות בשלמות, במקרה כזה אפשר לומר שהוא מפסיק לשפוט ... ועל שניהם אפשר לומר, "אין שכל אין דאגות". כי כאשר האדם מבין את המציאות באמת, על ידי זה הוא לא שופט אותה יותר, כי הכל טוב בעיניו באותה המידה. וממילא הוא כאילו זורק את השכל לגמרי, ואין לו שום יכולת שיפוט על שום דבר, בדיוק כמו הטיפש הגדול ביותר. אלא, שהטיפש לא מסוגל להיות גם חכם. והחכם, מסוגל להיות גם ללא ... שניהם מרגישים טוב. כי כאשר אין שכל אין דאגות. אבל החכם שיש לו שכל, ושבכל זאת השכל שלו מתאים למציאות, הרי שאז הוא נהנה עם שכל ונהנה בעוצמה הרבה יותר חזקה, מאחר שהוא יכול להכיל בתוכו הפכים וכולי. ...

... הטוב שיש ברגע הזה, בלי קשר לרגעים הקודמים והבאים. ומי שרוצה למצוא את הנקודה הזאת בתוכו, עליו פשוט לנסות למצוא את הטוב שיש בכל דבר, ועל ידי זה האדם מקשר את עצמו לנקודת השכל שיש בתוכו, לנקודה שנהנה מכל דבר כפי מה שהוא. ועל ידי זה שהאדם מחפש את הטוב שיש בכל דבר, על ידי זה ...

... סוג של הארה. כאשר האדם מנסה לעשות איזה משהו, ופתאום הוא מגלה דרך חדשה יעילה יותר להשיג את המטרה שלו, הרי שזה סוג של הארה. ובעקרון ניתן לומר, כי בכל פעם שמתגלה לאדם שכל חדש, דהיינו, בכל פעם שהאדם מגיע לתובנה חדשה כלשהי, הרי שזה סוג של הארה. ויש 2 סוגים של הארה. יש הארה שבה האדם נהנה מהאור של השמש, ויש הארה שבה האדם הופך להיות השמש עצמה. ונסביר: כל ההארות שבעולם, יש להן שורש, שהוא השכל הכללי שממנו נוצרים כל השכלים שבעולם. כי כל שכל ושכל שיש בעולם וכל מחשבה ומחשבה שיש בעולם, יש להם איזה שורש כלשהו וסיבה כלשהי שבזכותה הם קיימים. כי כל מחשבה שאותה חושב האדם, יש איזו סיבה מדוע הוא חושב את המחשבה הזאת. וכל צורת מחשבה בעולם, יש איזה שכל כלשהו שעליו היא מבוססת. וכל שכל בעולם, וכל צורת הסתכלות שיש בעולם, הכל מבוסס בסופו של דבר על שכל אחד, שממנו כולם מקבלים את החוזק שלהם. וככל שהשכל של האדם קרוב יותר אל השכל הראשון, כך האדם צודק יותר וקרוב יותר אל האמת. והשכל הראשון הזה, הוא השכל שלפיו מתנהגת כל המציאות. כי המציאות שלנו מתנהגת בצורה מסוימת. ובוודאי שיש שכל כלשהו שלפיו המציאות מתנהגת. והשכל שלפיו המציאות מתנהגת, הוא השכל והסיבה שבגללו כל הדברים שבעולם הם כפי מה שהם ולא אחרת. כי כל דבר בעולם יש לו צורה כלשהי ומצב כלשהו שבו הוא נמצא. ובוודאי שיש סיבה כלשהי, מדוע הדבר הוא כך ולא אחרת. והשכל הראשון של כל השכלים שבעולם, הוא הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וככל שהאדם מתקרב יותר אל השכל שיש בכל דבר, דהיינו, ככל שהאדם מבין טוב יותר את המציאות שבה הוא חי, כך הוא מתקרב יותר אל השכל הראשון שהוא האור והשמש, וכך הוא מתקרב יותר אל ההארה. וכל זמן שהאדם לא מגיע אל השכל הראשון, הרי שהוא רק מתחמם מהשמש ומהשכל הראשון, אך הוא עדיין רחוק ממנו וצריך להתקרב אליו. אך כאשר האדם מגיע אל השכל הראשון של המציאות, דהיינו, כאשר האדם מצליח לתפוס בשכלו את המציאות כפי מה שהיא, דהיינו, להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, על ידי זה דעתו של האדם מתאחדת עם השכל של המציאות, ועל ידי זה האדם עצמו הופך להיות השמש עצמה והוא ... ויותר חזקה, והוא יכול להאיר יותר ויותר. וכאשר האדם הופך להיות השמש עצמה, דהיינו, כאשר האדם מבין את כל המציאות, הרי שזו שלמות ההארה, כי אז האדם עצמו מתחיל להאיר בשכל שלו, על סביבתו. כי אל השמש אי אפשר להתקרב, מאחר שהיא שורפת את כל מה ... האור שלה. כי כאשר קרני השמש עוברות דרך שכבת האוזון, על ידי זה השמש לא שורפת את בני האדם. וכאשר האדם שם משקפי שמש, על ידי זה השמש לא מזיקה לו. והאדם לא יכול להבין את השכל של המציאות כולה ולהיות השמש עצמה, מאחר שזה ישרוף אותו לגמרי. דהיינו, שהשכל הזה הוא כ"כ גדול, שכל מי שמתקרב אליו יכול להשתגע ממש. ולא משום שהשכל הזה לא נכון, אלא משום שהוא כ"כ גדול, שהאדם לא מסוגל להכיל בתוכו את השכל הזה. וכל מי שמתקרב אל השמש הזאת הוא עלול להינזק... אך מי שבכל זאת מוצא את הדרך להגיע אל השמש והופך להיות השמש עצמה, הוא יכול עכשיו להאיר את האור של השמש לאחרים. ואיך? באמצעות צמצומים שונים. כי את השכל עצמו של השמש, אי אפשר לומר, מאחר שהוא גדול מידי ומאחר שהאדם לא ...