... בין הרצון שלו לבין המצב של המציאות. אם האדם לא היה מבין את המציאות בכלל, דהיינו, אם היה האדם מרגיש שהוא לא מבין שום דבר, ממילא הוא לא היה שיפוטי לגבי המציאות, וממילא היה מקבל את הכל באהבה ומרגיש רק טוב. אלא, שהשכל והחוכמה של האדם גורמים לו כן להבין קצת את המציאות, וכן לגבש דעה שיפוטית כלשהי לגבי המציאות. אך מחמת שהשכל של האדם הוא לא מושלם, לכן הוא לא תמיד מבין את המציאות בשלמות . וכאשר ... אפשר להבין את כל המציאות, או שהוא מגיע למצב שבו הוא מרגיש שהוא לא מבין שום דבר לגבי המציאות, ואז הוא ממשיך לחיות במציאות כרגיל אך בלי שום שיפוטיות. בכל מקרה, בסוף התהליך של הניסיון להבין את המציאות, מגיעה נקודה שבה הערבוב של ההבנה וחוסר ההבנה של האדם ...

... וכאשר האדם עוסק משתטה וצוחק, בתת המודע של האדם מתרחשים תהליכים של שינוי ההגדרות של הטוב והרע. של שינוי הגדרות השיפוט של האדם את המציאות. וזאת הסיבה שבגללה אנשים אוהבים לעשות שטויות. משום שבתוכם זה מחבר אותם למציאות, על ידי זה שהשטויות משחררות את האדם מצורת ... הכוחות האלו, גם את זה של השטויות וגם את זה של השכל. וכאשר האדם משתטה, הוא מרגיש שמחה, כי התת מודע של האדם משתחרר מהשיפוטיות לגבי המציאות ומרגיש יותר טוב. אך מהצד השני האדם לא באמת מצליח להבין את המציאות על ידי השטויות. כי הבנת המציאות נעשית על ידי השכל. וגם אם השכל ...

... בעניין יראה, כי יש קווי דמיון שונים בין החכם הגדול ביותר לבין הטיפש הגדול ביותר. והפעם נדבר על קו הדמיון של השיפוטיות. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי אחד מהדברים שמאפיינים את הטיפש, הוא בחוסר יכולת השיפוט הנכונה שלו. כאשר האדם לא מסוגל לשפוט את הדברים בצורה נכונה, הרי שהיכולת השכלית שלו נמוכה. וככל שהשכל של האדם גדול יותר, כך כושר השיפוט שלו גדול יותר וכולי. אלא שכאשר האדם מבין את כל המציאות בשלמות, במקרה כזה אפשר לומר שהוא מפסיק לשפוט את המציאות. כי המהות של שיפוט המציאות, הוא בכך שהאדם יודע להבדיל בין טוב לבין רע. אך כאשר האדם מבין את המציאות בשלמות, הרי שהוא מבין את הטוב שיש בכל דבר, וממילא גם כושר השיפוט שלו נעלם. כי מאחר שהכל טוב באותה המידה, ממילא אין לאדם שיפוט כלשהו על המציאות, בדיוק כמו הטיפש הגדול ביותר בעולם. אלא, שהחכם הגדול ביותר בעולם, הוא מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים. ז"א, הוא גם מצד אחד יודע שהכל טוב באותה המידה, ואין לו שום שיפוט על העולם, ומהצד השני בהחלט יש לו שיפוט על העולם, ובהחלט גם הוא יודע להבדיל בין טוב לרע, אלא שהוא עושה זאת מתוך נקודת מבט של הכל טוב. ונמצא אם כן, כי החכם הגדול ביותר שמבין את המציאות בשלמות, גם הוא וגם הטיפש הגדול ביותר, לשניהם אין שום שיפוט רע על המציאות. ועל שניהם אפשר לומר, "אין שכל אין דאגות". כי כאשר האדם מבין את המציאות באמת, על ידי זה הוא לא שופט אותה יותר, כי הכל טוב בעיניו באותה המידה. וממילא הוא כאילו זורק את השכל לגמרי, ואין לו שום יכולת שיפוט על שום דבר, בדיוק כמו הטיפש הגדול ביותר. אלא, שהטיפש לא מסוגל להיות גם חכם. והחכם, מסוגל להיות גם ללא שיפוט כלשהו על המציאות כמו הטיפש, וגם מצד שני להמשיך לחיות בצורה רגילה, עם שיפוט של טוב ורע כאחד האדם. והחכם שמכיל בתוכו את ההפכים האלו, הוא נהנה יותר מאשר הטיפש הגדול ביותר. כי שניהם מרגישים טוב. כי כאשר אין שכל אין דאגות. אבל החכם שיש לו שכל, ...

שיפוט עצמי / העברת ביקורת עצמית - אל תדון את חברך, עד שתגיע למקומו! אל תדון את חברך עד שתגיע ... יודע ולא באמת מבין את מה שעובר על חברו, ואף אחד לא באמת יכול להיכנס למחשבה של חברו, ולכן על האדם לא לשפוט את חברו. וברמה המעשית, בוודאי שהאדם כן צריך לשפוט את חברו. כי האדם כן צריך שתהיה לו יכולת שיפוט כלשהי, לדעת להתרחק מאנשים רעים ולדעת להתקרב לאנשים טובים. ואם האדם לא ידון את חברו בכלל בשום צורה, הרי שהאדם לא ידע להתרחק מדברים שמזיקים לו. אלא, שכאשר האדם שופט את חברו ומתרחק מאנשים רעים שלא ירעו לו, על האדם להבין שהשיפוט שלו הוא רק מנקודת המבט שלו, אך הוא לא השיפוט של האנשים עצמם. ז"א אם האדם רואה שמישהו רוצה לזרוק עליו אבן, הרי שהגיוני שהאדם ישפוט את חברו, ... שהאדם לא יודע מה עבר על חברו מלידה ומה עובר על חברו כרגע בהווה, ומה בדיוק חברו מרגיש ויודע וכולי, הרי שהאדם לא באמת מבין את חברו, וממילא הוא לא באמת יכול לשפוט אותו. וכל העניין הנ"ל נכון, גם לגבי שיפוט עצמי של האדם את עצמו. כי האדם לא באמת יכול לשפוט את עצמו, עד שהוא לא מבין את עצמו בשלמות. ...

... האלו, הם ביטויים של לא לדעת. כי הידיעה מפרידה את הדברים. ומי שלא יודע דבר, אין לו שום שיפוט על העולם. ובכל מצב שבו האדם שופט את הכל לטובה, הרי שזה סוג של לא לדעת, כי האדם כאילו ...

... תמיד. כי מאחר שהאדם מסתכל על הכל בצורה שווה, א"כ לא יכול להיות שום רע. ואז האדם מכיל בתוכו את כל מה שקורה במציאות, ללא שיפוט כלשהו. אל רק מתוך קבלה שלמה ומלאה. ומצד שני האדם גם חי בעולם של הטוב ושל הרע, שבו יש טוב ורע, ובו יש אמת ...

... הזמן וערני כל הזמן לסכנות שאורבות בדרך. אבל כאשר האדם נמצא תחת השפעת סמים כלשהם, אז אם הוא עדיין מחובר לעצמו, אז הוא מודע לכך שהוא לא מספיק מרוכז בנהיגה שלו. אבל, אם האדם נמצא תחת השפעת סמים חזקה מידי, הרי שכושר השיפוט שלו נחלש לגמרי, והוא בכלל לא שם לב לכך שהוא שיכור ושהוא לא מרוכז בנהיגה. ... צודק פחות. והאדם שהוא בריא בנפשו, הוא כל הזמן עירני לשגיאות שלו, והוא כל הזמן פועל לשפר את עצמו. אבל יש אנשים שלקחו סמים מאוד חזקים, דהיינו, שהם שקועים באיזה שקר מאוד גדול, והסמים האלו הרסו להם את מערכת השיפוט. עד כדי כך, שהם מנותקים כמעט לגמרי מהאמת, דהיינו, השקר כ"כ גדול, עד שהם כלל לא ...

... טוב באמת, הרי שאם האדם ייצמד אך ורק אל האמת, הרי שעל ידי זה הוא ינצל מטעויות בשיפוט שלו. כי כאשר האדם מנסה להמציא כל מיני ...

... טוב, כאשר המציאות תהיה כרצונו, ומצב של רע, כאשר המציאות לא תהיה כרצונו. וככל שהאדם גדל, כך השיפוטיות השלילית של האדם כלפי המציאות גדלה, וכך ...

... לחפש את האמת והטוב מתוך השקר והרע? הרצאה על איך לחפש את האמת הפנימית ואת הטוב הפנימי, למרות שהשכל של האדם נחלש והתערבבו אצלו האמת והשקר והטוב והרע. וביארתי מה לעשות כאשר כושר השיפוט של האדם נחלש. וביארתי שמי שרוצה להיות ...