שיפוטיות, חשיבה שיפוטית, להיות שיפוטי, שיפוטיות אמיתית, שיפוטיות נייטרלית, שיפוטיות עצמית ובו יתבאר, העניין של שיפוטיות, האם היא טובה או רעה? ושיפוטיות פירושה, להביע את דעתך לטוב ולרע, לגבי דברים שונים שאתה רואה. כי האדם במשך היום נתקל בכל מיני אירועים ... שהוא נתקל בו. ולאו דווקא שהאדם מביע את דעתו כלפי חוץ, אלא גם השיפוטיות העצמית של האדם את הדבר, כלפי עצמו, גם זו הבעת דעה. דהיינו, שיפוטיות, היא לא רק כאשר האדם אומר לאנשים אחרים מהי דעתו על דבר כלשהו, אלא גם כאשר האדם אומר וחושב לעצמו, מהי דעתו על דבר כלשהו, גם זוהי שיפוטיות. ויש כאלו שיאמרו, ששיפוטיות היא מוכרחת. כי אם האדם לא ישפוט את העולם שבו הוא חי, לטוב או לרע, אז לא תהיה משמעות לדברים עבור ... האדם מפתח את דעתו האישית ואת הזהות האישית שלו וכולי. אבל, בשיפוטיות ובהבעת דעה עצמית, יש גם חיסרון. והוא, שהאדם מפסיק להיות נייטרלי, ומפסיק לחיות בהרמוניה עם המציאות. כי כאשר יש לאדם שיפוטיות כלשהי לגבי המציאות. אז, אם השיפוטיות שלו כלפי המציאות, היא לטובה, דהיינו, שהאדם שופט את המציאות לכף זכות ורואה את הטוב שבה, אז טוב לאדם. ואם ... שיש בה, אז האדם מרגיש רע. ותכף ומיד ברגע שהאדם מתחיל להיות שיפוטי לגבי איזה דבר, מיד יש לאדם רגש מעורב כלפי אותו הדבר. ז"א שאם אין שום שיפוטיות כלפי דבר כלשהו, אז ממילא האדם לא חווה רגש כלשהו כלפי הדבר. כי כאשר אין כל שיפוטיות של טוב ורע, הרי שאין רגש של שנאה ואהבה כלפי הדבר. אבל ברגע שיש שיפוטיות כלשהי, אז מוכרח שהאדם יחווה רגשות מעורבים כלפי כל דבר באשר הוא. ולמה? כי בכל דבר בעולם, יש בו תמיד, גם ... הוא טוב או רע. ולכן, יש גם צד לומר, שאולי עדיף שהאדם יהיה בלי שיפוטיות כלשהי לגבי הדברים. כי ברגע שהאדם מתחיל להיות שיפוטי, הוא כבר מתחיל להרגיש גם רע כלשהו. ומי שלא רוצה להרגיש רע בכלל, עליו לא להיות שיפוטי בכלל, כלפי כל דבר שהוא. ובנוסף, מי שמנסה להיות אמיתי ואובייקטיבי כמה שיותר, הרי שנראה לומר, שעליו להשתדל להיות לא שיפוטי בשום צורה שהיא. כי כל שיפוטיות בעולם, היא סובייקטיבית. כי מבחינה נייטרלית לגמרי, אין טוב או רע. וממילא שיפוטיות נייטרלית לגמרי, לא יכולה להביע שום דעה על שום דבר. ולכן, מי שרוצה להיות אובייקטיבי לגמרי, כדאי לו לא להיות שיפוטי בכלל, כלפי שום דבר בעולם. אבל, מי שלא יהיה שיפוטי לגבי שום דבר בעולם, הוא גם לא יוכל לחיות בעולם. כי בלי שיפוטיות כלשהי, אין זהות עצמית, ואין רצון עצמי, ואין דעה עצמית, ואין העדפה עצמית, ואז אין שום משמעות לקיום העצמי. ולכן השאלה היא, מהי השיפוטיות הטובה ביותר, שעל האדם לסגל לעצמו? והאם בכלל כדאי להיות שיפוטי? והתשובה היא, שהשיפוטיות הטובה ביותר, היא

... ורע - לא טוב ולא רע, על ידי אמת נייטרלית - הרמוניה עם המציאות, מסירות נפש, שיפוטיות נייטרלית ובו יתבאר, מהי הרמוניה? ואיך לחיות בהרמוניה עם המציאות? ועוד. וכפי שכבר ביארתי, בעולם שלנו, כל זמן שהאדם קיים ושיש לו רצון עצמי כלשהו, הרי שתמיד הוא ירגיש, גם טוב וגם רע. כי כל זמן שיש לאדם רצון כלשהו, הרי שיש לאדם שיפוטיות כלשהי כלפי המציאות. ואז ממילא האדם מרגיש תמיד, גם טוב וגם רע בעוצמות שונות. וכאן יתבאר, כיצד האדם יכול להביא את עצמו למצב, שבו הוא לא ירגיש לא טוב ולא רע, אלא ...

... מגיע לך יחס כזה? שיפוטיות שגויה, מציאות שעולה על כל דמיון, דמיון שעולה על כל ...

... למטבע יש שני צדדים, להיות נייטרלי, שיפוטיות נייטרלית, למטבע שני צדדים, חשיבה נייטרלית, שני צדדים למטבע ובו יתבאר, כיצד יכול האדם ללמד את עצמו להיות נייטרלי? וכיצד יכול האדם לראות את כל התמונה המלאה? ...

... מה שהיא, וכאשר האדם מוצא את הטוב שיש ברע, וכאשר האדם מסתכל על כל הדברים בצורה שווה, הרי שכל הדברים האלו, הם ביטויים של לא לדעת. כי הידיעה מפרידה את הדברים. ומי שלא יודע דבר, אין לו שום שיפוט על העולם. ובכל מצב שבו האדם שופט את הכל לטובה, הרי שזה סוג של לא לדעת, כי האדם כאילו לא מבדיל בין טוב לרע. כי עץ הדעת הוא ההפרדה בין טוב לרע. וכאשר האדם מוצא את הטוב שברע, הוא ...

... לא היו שום פחד ושום חרדה. ומי שיתבונן יראה, כי האדם, כאשר הוא נולד, תכף ומיד שהוא נולד, הוא מתחיל למות ולהתקרב אל המוות. אלא, שכאשר תינוק נולד, הוא לא מפחד מהמוות. כי תינוק שנולד, עוד אין לו שום שיפוטיות כלשהי על העולם, ועדיין כמעט ואין לו שום רצונות ...

... ומהי חשיבה נייטרלית? האם באמת יש אפשרות לחשוב בצורה נייטרלית לגמרי? מה היתרונות ומה החסרונות של שיפוטיות נייטרלית? כיצד להיות נייטרלי? והאם כדאי להיות רק נייטרלי? ונייטרלי פירושו, שהוא אינו נוטה ...

... אהבה או חוסר אהבה ושנאה עצמית. ומי שיתחבר לנקודת המבט האובייקטיבית, דהיינו, מי שיסתכל על עצמו מנקודת מבט אובייקטיבית באמת, דהיינו, נקודת מבט ללא כל שיפוטיות כלשהי, הרי שממילא הוא לא יאהב את עצמו, וגם לא ישנא את ... הוא לא אוהב את עצמו ולא שונא את עצמו. אבל, מי שאוהב את עצמו אפילו קצת, ומעריך את עצמו אפילו קצת, ומי שמקבל את עצמו אפילו קצת. דהיינו, מי שיש לו שיפוטיות חיובית כלשהי כלפי עצמו. ממילא זה אומר, שמוכרח שתהיה לו גם שיפוטיות שלילית כלשהי לגבי עצמו. כי האדם יכול לאהוב את עצמו, רק ...

... זה אומר, שהאהבה היא מתוך השכל של האדם. כי תנאים וסיבות, הם בשכל של האדם. שהשכל של האדם, שופט את הדבר. והאדם רואה את הטוב שיש בדבר, ואז האדם אוהב את הדבר, בגלל הטוב שיש בו. וכאשר האהבה נובעת מהשיפוטיות השכלית של האדם, אז האהבה, היא רק יחסית. ולמה? כי ברמה השכלית, בכל דבר שיש בעולם, ניתן למצוא בו, גם חסרונות וגם יתרונות. וברגע שהאהבה, ... חסרונות יחסיים כלשהם. ואז ממילא, האהבה לא יכולה להיות שלמה. כי האדם מודע בתת המודע שלו, גם לחסרונות של הדבר. והרעיון הוא, שכל אהבה שהיא עם תנאים כלשהם, ושהיא תלויה בסיבות כלשהן, ושהיא נובעת מתוך שיפוטיות שכלית כלשהי, הרי שהאהבה הזאת, היא אהבה חסרה, שיש בה גם שנאה. והיא אהבה, שאינה אהבה שלמה בלב שלם. ואהבה כזאת, נקראת, אהבה יחסית. שפירושה הוא, ... לחפש דבר, שאותו אפשר לאהוב. ובאהבה המוחלטת, אפשר לאהוב כל דבר, כי הרי אין שום תנאים או סיבות לאהבה. ובאהבה מוחלטת שאין בה שום שנאה כלל, בה לא מחפשים אהבה, כי בה יש תמיד אהבה. כי כאשר אין שום שיפוטיות כלשהי, אז ממילא אוהבים את הכל תמיד בלב שלם, ואין שום צורך או יכולת לחפש אהבה. וברגע שהאדם מחפש אהבה, הרי שבכך הוא בעצם מחזק אצל עצמו, את החשיבה השיפוטית שלו. שמרחיקה אותו, מהאהבה המוחלטת שאין בה שום שיפוטיות כלל. וברגע שהאדם רוצה למצוא אהבה בחייו, הרי שבכך הוא בעצם מחזק אצל עצמו את המחשבה שאומרת, שהחיים שלו לא מספיק טובים כפי מה שהם ברגע הזה. כי ...

... בעצם מלמדים אותו, לא לפרגן לעצמו, על דברים רעים שהוא עושה. וכידוע לכל, המבוגרים מקנאים בילדים, שאין להם שיפוטיות כלפי עצמם. והמבוגרים, עושים סדנאות רוחניות כאלו ואחרות, כדי ...