... שנמצאים ברובד הפנימי ביותר של האדם. ובפועל, על האדם לגלות אפס אחוזי סבלנות, כלפי כל שקר / אמונה באשר הם. ואפילו שינוי כחוט השערה מהאמת, לכל צד שהוא, ...

... דבר אחר, והשקר עוזר לאדם ליצור לעצמו כאילו מציאות אחרת, והאדם כאילו משנה את המציאות, באמצעות השקר שלו, גם בלי שהיא משתנה בפועל. ואז האדם כאילו מנצח את המציאות. והאדם לא מבין, שהוא מאמלל רק את עצמו בלבד. כי מצד המציאות הכל אחד ...

... של כל דבר / המהות של המהות עצמה - מהי? המהות של כל דבר, היא החיבור של הדבר עצמו, עם כל מה ששונה ממנו ומנוגד אליו, לישות אחת, שבה אין שום משמעות כלשהי, לשינוי הצורה החיצוני של הדבר. לדוגמא: המהות של הרצון, הוא החיבור של הרצון ושל האין רצון ושל כל שאר ...

... את הרצון שלו לשנות את המציאות. (ובאמת, אין שום שינוי כלל לעולם). כי אפילו כשהאדם אוכל, זו אכזריות על הרעב. שהאדם מתאכזר לרעב שלו ורוצה להעלים אותו. אבל זו גם רחמנות על השובע, שהאדם מרחם על הגוף, ורוצה להחיות את תחושת השובע. אך ... לו מאומה מצד האמת. כי פנימיות החכם האמיתי, לא משתנה לעולם. ואעפ"כ, בחיצוניות, האדם יכול וראוי לו שיגמול טובה לחכם האמת. כי בחיצוניות, גם החכם האמת מוגבל במשאבים שלו. כי הוא מלובש בגוף, שצריך לאכול וכולי. וכאשר האדם מסייע לחכם ... וגם לשנות את הרצון / הרגשות / המחשבות, גם הוא שינוי חיצוני. והאדם, לא צריך לשנות מאומה, מלבד לדעת את האמת בידיעה פנימית, שהכל אחד. וגם זה עצמו צמצום ושקר. כי הכל טוב, גם כאשר האדם לא יודע באופן גלוי שהכל אחד. ואעפ"כ, זהו צמצום ...

... ידיעה פנימית. וידיעה פנימית, לא קשורה לצורה חיצונית. ולהיות מאושר באמת על ידי ידיעת האמת, זה אומר, שהאדם לא צריך לעשות שום דבר בפועל, מלבד להבין את עצמו. ואין לך דבר קל מזה, שאינו דורש שום שינוי ממשי, מלבד להבין את עצמך באמת. וגם זה קשה לאדם, ...

... היא. כי מי שרוצה את המציאות באשר היא, לא רע לו לעולם. (ובחיצוניות של הנפרדות, גם החכם האמיתי הולך אל הרופא ואוכל ושותה, כדי לדאוג לבריאות גופו. אך בפנימיות מחשבתו, אצלו הכל אחד ממש, ואין שום שינוי כלשהו כלל. ולמה יש אצל החכם האמיתי, שינוי בין הפנימי לחיצוני? תשובה: כי הכל אחד וכולי). ומי שמבין את הדבר הזה, עליו ...

... היטב על מהות קיומו. ועל האדם לשאול את עצמו, מי אני? ומה אני? האם אני מה שאני רואה? ואולי אני אוסף של חוויות? ואם כן, אז האם ה"אני" שלי משתנה כל הזמן? והאם לאירועים עצמם יש תודעה? ואיך ...

... - על ידי מרידה בהרגלים / אסור להיות זקן! כי האדם, חי בתחושת שעמום ובית הקברות, של העולם הזה של הנפרדות. כי מהות הדברים, לא משתנה לעולם. ורק הצורות והלבושים משתנים כל הזמן. וכל זמן שהאדם קיים כישות נפרדת, הרי שהוא חי בתחושת בית הקברות הגדול ביותר, שהוא עולם הנפרדות, שהוא עולם מת. שבו, לפעמים הלבושים מתחלפים, אך המהות נשארת אותו הדבר. ואז האדם חווה סוג של שעמום / מוות וסבל נצחי, ללא שום התחדשות כלל. משום שהדברים במהותם, לא משתנים לעולם. ומי שרוצה לחוות התחדשות, אסור לו להיות זקן. כי הסבל של האדם נובע, רק משום שהוא זקן. והכוונה היא, שהאדם, נדמה לו שה"אני" שלו, קיים כרגע כהמשך של ... שבו היש והאין הם אחד, ואז אין שום שאלות ותשובות כלל. ואז, בנוסף האדם רואה גם, ש אין שום התחדשות כלל, כי אין שום זמן כלל ואין שום שינוי כלל, כי הכל אחד ממש. ואז ה"אני" של האדם נעלם לגמרי, אל תוך האחדות של המציאות. ואח"כ כאשר האדם נוצר ונולד מחדש אל תוך הנפרדות, אז האדם "זוכר" ו"יודע" שהכל ...

... שמתבונן, הוא מבין שהוא זאת התודעה עצמה שמודעת לקיומה, ושהיא אותה תודעה, עם או בלי גוף. כי הגוף הוא רק אירוע של התודעה, אך לא מעבר לכך. והגוף של התודעה, משתנה כל הזמן. ותמיד התודעה מזדהה עם משהו כלשהו בכלל, ועם תחושת ה"אני" של האדם ... ולהיות השלמות של המציאות, שזה מה שהאדם היה, לפני שהוא הפך להיות ישות שמודעת לקיומה. והמזל של האדם הוא, שכבר כרגע הוא גם רק השלמות של המציאות, שהיא לא משתנה לעולם. כי בלבוש החיצוני, האדם נפרד ממהות המציאות. אבל מנקודת המבט של ... להיות קיימת? וממה היא עשויה? וממה עשוי הדבר, שממנו התודעה עצמה עשויה? וכך האדם מתבונן, עד שהוא מבין שממש כרגע הוא כלום של ממש, ואז חווית המציאות של האדם משתנה וכולי. ...

... והמקום. וחווית הזמן והמקום, היא בעצם חווית השינוי. ובכל מקום שיש שינוי, יש זמן ומקום, ובכל מקום שיש זמן ומקום, יש שינוי. כי בלי זמן, לא יכולות להיות קיימות שתי ישויות נפרדות זו מזו. כי צריך רגע זמן שונה ונפרד, לקיומה של כל אחת מהן. וכך גם לגבי ... המקום ממש, כי זה הופך אותן לישות אחת. ולכן השינוי, מצריך את הזמן ואת המקום. ובלי שינוי, אין זמן ומקום. כי כאשר הכל אחד ממש, אין שום הפרדה בין רגעי הזמן, ואז העבר ההווה והעתיד אינם נפרדים זה מזה, והם הופכים להיות ... ונמצא אם כן, כי מהות הזמן והמקום, היא מהות השינוי. ומי שרוצה לצאת מהזמן והמקום, עליו להתחבר לנקודת מבט של המציאות, שבה יש רק ישות אחת בלבד. ואם יצליח האדם להתחבר למציאות, שבה ... מהו הזמן? ומהי מהות רגעי הזמן? והאם באמת השינוי קיים באמת? או שמא השינוי קיים רק במוחו של האדם, אך לא במציאות האמיתית? וכך גם לגבי המקום, שעל האדם לחקור מהו המקום? ומהי מהותו? ומה יוצר את המקום? ... שבין יש לאין, הרי שהאדם חווה זמן ומקום, של השינויים של היש והאין. ועל האדם להסתכל אל תוך המהות של היש ושל האין, ועל האדם להתבונן היטב ולשאול באמת, האם באמת היש ישנו והאין ... המקום והזמן, היא בהפרדה של היש והאין, שיוצרת שינויים, שיוצרים את המקום והזמן. ומי שרוצה לצאת מהזמן ומהמקום, עליו להטיל ספק אמיתי, ולברר את האמת באופן מוחלט, לגבי נפרדות ואחדות ... התחברות אל האמת המחויבת, על ידי זה מתים כל השינויים, ומתים גם הזמן והמקום איתם, ואז קמה לתחייה האחדות של המציאות, והאדם הופך להיות ישות חדשה לגמרי וכולי. ...