... באמת מה שאני חושב שקורה, אכן קורה. והאם מה שאני חושב שאני רוצה שיקרה, אכן אני רוצה את זה. שזה נקרא, להטיל ספק במציאות +
להטיל ספק ברצון. לדוגמא, אתה מרגיש רע. למה אתה מרגיש רע? מה אתה חושב שקורה? + מה אתה חושב שהיית רוצה ... האמת? ואולי ההפך המוחלט הוא הנכון, אולי אני לא רוצה בכלל שיאהבו אותי ואני אפילו רוצה שרק ישנאו אותי? מה האמת? וזה נקרא
להטיל ספק ברצון. כאשר גם כאן יש לשים לב, גם להיבט של, אולי ההפך המוחלט הוא הנכון, שהוזכר כאן לעיל. ויש ... לראות ולהבין את זה באופן מדוייק. ז"א השאלה האם זאת האמת ש X, פירושה, האם ועד כמה זאת האמת ש X. ומה לשאול קודם, האם קודם
להטיל ספק ברצון או קודם להטיל ספק במציאות? תשובה: יש יתרונות לזה ולזה. והסברתי את זה במקומות אחרים. אז ... ועכשיו נעבור לצורך העניין לאיך מנתחים פחד באופן כללי. אז פחד, הוא בעצם רע, עתידי. אז כמו שברע של ההווה, אנחנו אמורים
להטיל ספק ברצון ולהטיל ספק במציאות כפי שהוסבר לעיל, כך גם לגבי פחד עתידי. אמורים שלב ראשון לזהות את התנגדות הרצון. ושלב שני
להטיל ספק ברצון ובמציאות. ז"א, שאם בהווה אני שואל, האם זה באמת קורה מה שאני חושב שקורה, אז על העתיד ... נשאל, האם אני באמת רוצה שבהכרח יקרה דווקא מה שאני חושב שאני רוצה שיקרה?! וגם כאן צריך באופן כללי לדעת, האם ומתי מומלץ
להטיל ספק ברצון או במציאות או גם וגם. וכפי שהסברתי במקומות אחרים. אבל כאן מוסברת הדרך באופן כללי. ... שאני חושב שיקרה, לבין מה שאני חושב שאני רוצה שיקרה, ממילא אני מרגיש רע עתידי, שנקרא חרדת קהל. אז כפי שאמרנו, עכשיו צריך
להטיל ספק ברצון ולהטיל ספק במציאות. דהיינו, לשאול, האם באמת ועד כמה אני חושב שארגיש לחץ כאשר אהיה מול ... יעלם. כי תוך כדי השאלות והתשובות שהוצגו כאן, ב 100% מהמקרים, שאם נוברים מספיק עמוק בתוך כל הנחות היסוד של הפחד, ואם מטילים
ספק ברצון ומטילים ספק במציאות, אז ב100% מהמקרים, הבעיה נפתרת. או בסופו של דבר, או אפילו בלי לחקור ...