... טוב, מהצד הזה הוא מפחד להרגיש רע. אבל מהצד שהוא מוכן להרגיש גם רע, מהצד הזה, הוא לא מפחד להרגיש רע. ולעומת זאת, מי שלא מוכן להרגיש לפעמים גם רע, אלא רוצה להרגיש תמיד רק טוב, אז ממילא הוא שונא כל הזמן את הרע, וממילא הוא מפחד ממנו עוד יותר, ונמצא בחרדות גדולות עוד יותר. והרעיון הוא, שמי שסובל מחרדות ורוצה תרופה נגד חרדה כדי ...

... למילוי הרצון שלו. והאדם שונא, את כל מה שהוא חושב שהוא גורם לאי מילוי הרצון שלו. או במילים אחרות, האדם אוהב יותר את מה שגורם לו להרגיש טוב, מאשר את מה שלא גורם לו להרגיש טוב. כי האדם מחוייב ... בסופו של דבר, אוהב או שונא איזה דבר, לפי כמה שהוא חושב, שהדבר ממלא את הרצון העצמי שלו. או במילים אחרות, ככל שהאדם חושב יותר, שהדבר גורם למילוי הרצון שלו, כך הוא אוהב אותו יותר. וככל שנדמה ... כך האדם פחות אוהב ויותר שונא את הדבר, שבעיניו, גורם לו להתרחק ממילוי הרצון שלו. אבל בכל מקרה, בשורה התחתונה, הכל סובב סביב מילוי הרצון העצמי של האדם עצמו. והאדם כ"כ משועבד לרצון העצמי שלו, ב ... של הרצון העצמי. והאדם שונא את כל מה שנראה לו, שהוא גורם לו לא לחוות שלמות עצמית, ושמעצים ומחזק אצלו, את חווית החיסרון העצמי שלו. ואחרי שהאדם מבין את כל המנגנון הנ"ל, ממילא הוא מבין ויכול ...

... האדם מחפש להרגיש טוב. והאדם אוהב, את מה שגורם לו להרגיש טוב. ולא אוהב ואפילו שונא, את מה שלא גורם לו להרגיש טוב, אלא גורם לו להרגיש רע. ובסופו של דבר, האדם מחפש זוגיות, כי הזוגיות ממלאת אצל ... שנאה, כלפי משהו אחר. כדי שיהיה ניתן לחוות את האהבה. ומי שרע לו רק קצת, ומי ששונא את העולם רק קצת, ממילא גם האהבה שלו לא ממש חזקה. כי האהבה החזקה, נוצרת, בגלל התלות הרגשית החזקה של האדם, ...

... בה שום אהבה. ונחזור ונחדד: כי כן יכולה להיות אהבה ללא שום תנאים. וכן האדם יכול לאהוב בלי שום תנאים. אבל מי שאוהב ללא שום תנאים, הוא חווה רגש זהה לחלוטין, למי ששונא ללא שום תנאים, ולמי שמלא בשנאה אין סופית, בלי שום תנאים. או במילים אחרות, יש דבר כזה אהבה בלי שום תנאי, ויש דבר כזה לאהוב ללא שום תנאים, אבל אין לזה שום משמעות ... אותו, הרי שאי אפשר אפילו לא לדמיין שלא אוהבים אותו. ואז ממילא, כבר האהבה אליו מאבדת את המשמעות. וכיו"ב ממש לגבי שנאה. שאי אפשר לשנוא בשלמות איזה דבר. כי אם רק שונאים את הדבר, הרי שאין לכך משמעות. כי כבר לא יודעים מהי אהבה. ואם לא יודעים מהי אהבה, ממילא אין משמעות לשנאה. ואם אין שום טוב, ממילא גם כבר אין שום רע. ועוד נוסיף ... גם האהבה שלו לילדיו תתבטל. וכנ"ל, כדי לאהוב בלי שום תנאים ממש, לשם כך צריך להתחבר לאין שכל. וכאשר אין שכל, כבר ממילא אין שום משמעות לאהבה כלל. וכך גם שנאה. שאם שונאים בלי שום תנאים ממש, אז כבר שונאים את כל הדברים, ואז ממילא כבר אין דבר כזה שנאה. ועוד נוסיף, כי אהבה אין סופית, ושנאה אין סופית, הן אותו הדבר ממש. כי אהבה אין סופית פירושה, שהאדם לא מסוגל להיות ... המשמעות העצמית שלו ושל האהבה שלו תאבד לגמרי. כי כאשר חושבים רק על דבר אחד כל הזמן, כבר אין לו שום משמעות כלל. וכיו"ב לגבי שנאה אין סופית. שפירושה הוא, שהאדם כ"כ שונא את הדבר, עד כדי כך, שאם הוא חושב עליו, הוא מפסיק להיות קיים. כי מי שמסוגל להיות קיים, תוך כדי זה שהוא שונא איזה דבר, הרי שהוא לא שונא אותו מספיק. כי לשנוא באמת, פירושו, או אני או הוא. ואם הוא קיים, אז אני לא קיים. ומי ששונא באמת, ברגע שהוא חושב על הדבר שאותו הוא שונא, מיד הוא נעלם. ומי שמגיע לשנאה אין סופית, גם הוא, ברגע שהוא חווה שנאה אין סופית, באותו הרגע, הקיום העצמי שלו מתבטל ממש. וזה בדיוק כמו מי שאוהב באהבה אין סופית, ...

... כלפי כל דבר בעולם. ז"א האדם יאהב את עצמו (דהיינו, את מה שהוא חושב שזה הוא עצמו), או לא יאהב את עצמו, בדיוק מאותן הסיבות, שהוא אוהב או שונא, כל דבר אחר בעולם, שהוא אינו ... דבר בעולם. כי כאשר אין טוב או רע, אז ממילא אין אהבה או שנאה וכיו"ב. וכאשר האדם מחובר לנקודת המבט הזו, ממילא הוא לא אוהב את עצמו ולא שונא את עצמו. אבל, מי שאוהב את עצמו ... עצמו קיים בה, ואז ממילא הוא אוהב את כל המציאות כולה בשלמות. וממילא הוא לא ירצה לשנות אותה כלל וכולי. וכך גם ממש, ההיפוך שלו. שמי ששונא את עצמו בשלמות אמיתית (למרות שאין דבר כזה כנ"ל), גם הוא לא ילך לאכול וגם הוא לא יברח מאש. כי הוא כ"כ שונא את עצמו תמיד, עד כדי כך ששום דבר ...

... הוא מרגיש טוב עם עצמו. ומי שלא אוהב את עצמו, אלא שונא את עצמו, או כועס על עצמו וכיו"ב, הרי שלא ממש כיף לו עם עצמו, וממילא הוא לא חי חיים טובים. ולכן האדם כל הזמן מחפש דרכים איך ... הוא יותר טוב מאשר רע. ואהבה בלי שכל, פירושה, שהאדם לא שונא את הדבר, לא בגלל שיש בו דברים טובים, אלא בגלל שאין לו שכל להבין שיש בו דברים רעים. והכוונה היא, שמי שמחפש סיבות לאהוב את ... לשימוש ב"אין שכל" שלו. ז"א, כי האדם אוהב את עצמו או שונא את עצמו, לפי השיפוטיות העצמית שלו את עצמו, לפי תפישת הטוב והרע שלו, את עצמו. וצריך להכיר בעובדות, שהן, שכל זמן שהאדם שופט ... לא שיפוטי כלפי אף אחד בכלל, ממילא האדם לא אוהב ולא שונא אף אחד בעולם, בשום רמה שהיא. כי כאשר אין שום שיפוטיות של טוב ורע, ממילא גם אין שום אהבה או שנאה. ולאהוב את עצמך, יש לזה ... גם יתרונות וגם חסרונות. ואז ממילא הוא גם אוהב וגם שונא את כל הדברים שבעולם, ברמה כלשהי. ואז הוא יכול לאהוב יותר או פחות את עצמו, באהבה עצמית או בשנאה עצמית. ולעולם, האדם לא יכול ...

... מחוייב תמיד לתכונת אופי אחת, שהיא תכונת האופי העמוקה ביותר שיש לאדם, והיא, תכונת האופי של האדם, לחפש תמיד להרגיש כמה שיותר טוב. כי האדם בכל מקרה שהוא, תמיד רוצה להרגיש כמה שיותר טוב. והאדם כועס או סולח, ואוהב או שונא וכיו"ב, לפי מה שהוא חושב שיעשה לו הכי טוב, באותו הרגע. וגם ...

... להתאמץ עוד יותר, כלפי אותו הדבר. אבל מצד שני, ככל שהאדם מתאמץ יותר עבור איזה דבר, כך גם הוא שונא אותו יותר. כי המאמץ עבור דבר ...

... אז האדם חווה שלמות כלפי אותו הדבר, שבה הוא לא אוהב ולא שונא אותו. והרעיון הוא, שמי שרוצה להשיג אושר אמיתי פנימי, שלא ... את המציאות. ולהבין, למה הוא אוהב את המציאות, ולמה הוא שונא את המציאות. ובמקום לנסות לחשוב חיובי בחשיבה חיובית, על ...

... כפייתית של ממש (אכילה כפייתית), היא בגלל שמה שהאדם רוצה יותר מכל, זה את תחושת החופש האישי שלו, לעשות כרצונו, ולא להיות מוגבל להגדרות כלשהן. כי האדם מטבעו, אוהב את החופש, ושונא את כל מה שמגביל אותו. ונחדד, כי האדם אוהב את החופש, אבל לא אוהב אותו בשלמות. כי אם האדם יאהב את החופש בשלמות, אז האדם יעשה את הכל כדי ... משוחרר. כי המלך, הוא אדם חופשי. והאדם רוצה כסף, כדי להרגיש שהוא חופשי לקנות את מה שהוא רוצה כרצונו החופשי. והאדם מכור לתחושה של חופש ושל בחירה חופשית לעשות כרצונו. והאדם שונא את חווית העבדות והשעבוד, שהוא מוכרח לעשות כך או אחרת. ולכן כעקרון, ברגע שהאדם חושב שהוא מוכרח לעשות משהו, אז אינסטינקטיבית, האדם מיד ...