... לשחק כי כל מיני סיבות, עכשיו בוא נמציא סיבה לא הגיונית ללמה הילד לא ירצה לעשות שיעורים, בא נגיד נמציא סיבה ילד לא רוצה לעשות שיעורים כי הוא
שונא את הצבע של המחברת סתם המצאנו סיבה, אוקי ואז אנחנו אומרים לילד "אנחנו יודעים שאתה לא רוצה לעשות שיעורים כי אתה
שונא את הצבע של המחברת אף על פי כן לך תעשה שיעורים". מה בעצם עשינו? גם הבענו הזדהות עם זה שהוא לא רצה ... לעשות שיעורים לך תעשה שיעורים" לא דיברנו למה לא בא לו לעשות שיעורים וברגע שאנחנו מתחילים להעלות לדיון "למרות שלא בא לך לעשות שיעורים כי אתה
שונא את המורה הזאת", הוא לא בא לעשות שיעורים מסיבה אחרת לא בגלל שהוא
שונא את המורה הזאת, אוקי "למרות שלא בא לך לעשות שיעורים כי אתה
שונא את המורה הזאת לך תעשה את השיעורים בשביל עצמך". אבל מה האמת? שהוא לא עושה שיעורים כי לא בא לו לעשות שיעורים בשביל עצמו, למה הוא לא עושה שיעורים כי הוא
שונא את המורה? אם היה לו קל לעשות שיעורים הוא היה עושה שיעורים למרות שהוא
שונא את המורה מה אכפת לו יעשה שיעורים ויפטר מזה, הוא לא עושה שיעורים כי הוא אוהב את עצמו והוא רוצה עכשיו לשחק אבל אנחנו אומרים לו "למרות שאתה לא עושה שיעורים כי אתה
שונא את המורה לך תעשה שיעורים בכל זאת בשביל עצמך", זה כמו מה שאמרתי קודם עם ביבי לדוגמא בשביל עצמו הוא ... אומרים לו "לך תעשה שיעורים בשביל עצמך" כאילו שמהסיבה של עצמך אתה אמור לעשות שיעורים והסיבה שבגלל אתה לא אמור לעשות שיעורים זה בגלל זה שאתה
שונא את המורה. אבל זה לא בהכרח נכון יכול להיות שבגלל שאתה
שונא את המורה זה לא מעניין אותך והסיבה שאתה לא רוצה לעשות שיעורים זה בגלל עצמך בשביל עצמך אתה לא רוצה ...