... כשהשעה 2 אני ישר נהיה עייף, רוצה ללכת הבייתה. אליעד: תזיז את המחוג אחורה. אז עוד פעם: אם בן אדם הוא רציני יותר הוא לא צריך הצבת מטרות ויעדים, הוא רוצה את זה
ברצון אין סופי, למה אני רוצה? "כי אני רוצה את זה" ונגמר הסיפור, לא משנה לו כלום, זה מה שהוא רוצה, בלי זה הוא לא חי, לא ישן ... לא שלי ואני כאילו רוצה להשיג את זה" ש: וגם ניתן להם לחשוב, להחליט שהם רוצים דברים. אליעד: תמשיך אתה. עוד פעם, תראה, אני רוצה להסביר משהו פרקטית: כשבן אדם רוצה
רצון אין סופי, זה טוב מאוד. זה עוד היבט של התהליך, כשבן אדם רוצה
רצון אין סופי, זה הכי טוב ואין יותר טוב מזה, מבחינת מוטיבציה -
רצון אין סופי "אני רוצה את זה כי אני רוצה את זה ב100%" זה הכי טוב, אלא מה? מהיבט מסויים, בשביל להשיג מטרות סופיות, אתה צריך לעבוד בצימצומים, אוקיי? אם אתה רוצה להשיג את האין סוף, האושר המוחלט, מה שזה לא יהיה, אתה צריך
רצון אין סוף - מכה אחת ואתה בחוץ. אוקיי? יפה, אבל אם אנו מדברים על השגת מטרות יחסיות כמו כסף וכו', המוטיבציה האופטימלית היא
רצון אין סוף או כמעט אין סוף, כי אין באמת אין סוף, אבל בסופו של דבר אתה צריך לצמצם את זה לפעולות קטנות אתה צריך להגיד "אני ... אני ירים את ה100 שקל מהרצפה. ואז הוא יגיד "אני רוצה אין סוף כסף אז בשביל מה אני ירים את המאה שקל? זה לא אין סוף כסף", לכן בפועל, בסופו של דבר, אתה לוקח את
הרצון האין סופי שלך להרוויח כסף ואתה מצמצם אותו לפעולות קטנות "ולכן, אני כרגע יקח מפה, ולכן, כרגע, אני יעשה פה, בקטן", אבל השאלה ...