... של האדם, מול עצמו. שהאדם ממציא לעצמו כל מיני מטרות, ומנסה לכבוש אותן. אבל בכל מקרה, יש כאן משחק מאוד רציני. והמשחק המרכזי של החיים, הוא המרדף של האדם, אחרי מילוי
הרצון שלו. כי האדם, כל חייו רודף אחרי מילוי
הרצון שלו. דהיינו, כל הזמן מנסה למלא את
הרצון שלו, בדרכים שונות ומשונות. ולמשחק הזה, אין לו סוף. כי בכל פעם שהאדם ממלא את
הרצון שלו, מיד נוצר אצלו
רצון אחר, שהוא ממשיך לרדוף אחריו. וכך הלאה, עד אין סוף. והמשחק של החיים, מי ... כי המשחק, נראה כמשחק אכזרי ביותר, שהוא תמיד בא על חשבון האדם. כי המציאות, היא בכל מקרה לא באמת אכפת לה, ההעדפות האישיות של האדם. אבל האדם מאוד אכפת לו, ממה שהוא
רוצה וממה שהוא מעדיף. והמציאות גורמת לאדם / האדם גורם לעצמו,
לרצות דברים כאלו ואחרים. ותמיד, אבל תמיד, האדם אף פעם לא שבע
רצון מהמציאות. כי תמיד האדם
רוצה עוד משהו אחר, ועוד משהו אחר עד אין סוף. והאדם מתאמץ ממש קשה, כדי להשיג את
הרצונות שלו. ולא משנה כמה קשה האדם מתאמץ להשיג את
הרצונות שלו, בוודאות של 100%, הוא לעולם לא יצליח להשיג את כל מה שהוא
רוצה. ויש בדרך המון אכזבות, והמון ריגושים, והמון עליות ומורדות, והמון ... מידי. וכאשר החיים לוקחים מישהו ברצינות, יש לזה גם יתרונות וגם חסרונות. והיתרון המרכזי, של מי שלוקח את החיים ברצינות, הוא, שהם מספקים לו ריגושים בעוצמה מלאה. כי מי
שרוצה באמת להשיג איזה דבר, ולא רק כמשחק, אז ברגע שהוא משיג את הדבר, הוא באמת חווה אושר / שמחה / סיפוק רגשי / הנאה וכיו"ב. לעומת מי שלוקח את החיים כמשחק, שהוא כאשר הוא משיג את
הרצון שלו, אז הוא חווה רגשות חיוביים, אבל הם בעוצמה יותר נמוכה. כי כגודל הציפייה, כך גודל הסיפוק הרגשי שהאדם משיג, כאשר הוא מקבל את מה שהוא
רוצה. וזה היתרון של מי שלא מתייחס אל החיים כמשחק, אלא לוקח אותם ברצינות. ... באופן מאוד ממשי ועוצמתי. כי כאשר האדם מזדהה יותר מידי עם המשחק של החיים, דהיינו, כאשר האדם לוקח באופן אישי את מה שקורה לו, וכאשר האדם מזדהה ברמה האישית, עם מה שהוא
רוצה, וכאשר האדם מרגיש פגיעה אישית, כאשר המציאות היא לא כפי מה שהוא
רוצה, אז יש גם רגשות רעים, מאוד חזקים ומאוד עוצמתיים. ובפשיטות, מי שלוקח את ... שלו. אבל הוא גם מקבל המון רגשות רעים, כאשר הוא לא משיג את המטרה שלו. אבל מי שכן לוקח את החיים כמשחק, ומי שכן מתייחס אל החיים כמשחק, אז גם ברגע שהמציאות היא לא
כרצונו, או גם ברגע שהמציאות היא כן
כרצונו, אז השינויים במצב הרוח, הם לא חזקים כ"כ. כי ברגע שהאדם הוא אילן ... מובילה אותו, על ידי זה, אומנם הוא לא יציב במקום כלשהו, אבל גם הרוחות לא מכות בו חזק, כי הוא זורם איתן. והרעיון בפשיטות הוא, שככל שהאדם יותר מזדהה רגשית עם מה שהוא
רוצה, וככל שיותר חשוב לאדם שהמציאות תהיה כך או אחרת, כך הוא חווה רגשות חזקים ... או אחרת, אז ממילא האדם נמצא יותר בתחושה של הרמוניה עם המציאות, בלי תנודות קיצוניות ובלי שינויים קיצוניים במצב הרוח שלו. ולפעמים, האדם מתעייף באמצע משחק החיים, והאדם
רוצה לנוח באמצע משחק החיים. או שהאדם
רוצה להשתתף יותר או פחות במשחק החיים. והשאלה היא, איך עושים את זה? כי קיימת דרך עבור האדם, להחליט, האם ועד כמה הוא
רוצה להשתתף במשחק של החיים. והדרך הזאת טובה, לא רק עבור מי
שרוצה לנוח מהמשחק של החיים, אלא גם עבור מי
שרוצה להשתתף בצורה יותר פעילה במשחק של החיים. כי יש כאלו שלא בא להם להשתתף ... הוא משתתף יותר במשחק. ולנקוט עמדה, ולבחור צד במשחק של החיים, פירושו, עד כמה חשוב לאדם שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת. כי ככל שהאדם מדמיין טוב יותר, מה בדיוק הוא
רוצה להשיג (ע"ע "הסוד"), כך בעצם הוא יותר נוקט עמדה ובוחר צד, כיצד הוא
רוצה שהמציאות תהיה. וככל שפחות ברור לאדם מה הוא
רוצה שיהיה, כך בעצם האדם פחות משתתף במשחק של החיים. והנה, מי שהוא נייטרלי ... ומי שהוא נייטרלי לגמרי, הוא לא יכול ליהנות מהמשחק או להתאכזב ממנו. וכדי להשתתף במשחק כלשהו, לשם כך צריך האדם להיות שיפוטי, בצורה לא נייטרלית, לגבי המשחק. דהיינו,
לרצות שצד אחד ינצח, יותר מאשר צד אחר. ומי שיעמיק ויתבונן על העניין היטב ... פעמים האדם חושב על דבר שהוא אמת, למרות שהוא אמת רק מנקודת המבט האישית של האדם. דהיינו, אמת סובייקטיבית, שהיא לא אמת אובייקטיבית, מנקודת מבט נייטרלית לגמרי. ומי
שרוצה להשתתף במשחק של החיים בצורה יותר חזקה, עליו להשתדל באופן כללי, להיות ...