... של השאיפות שלו, והפחד של האדם להתאכזב / הפחד מפני אכזבה ועוד. והעניין הוא, כי האדם
רוצה להשיג את כל המטרות שלו. והאדם
רוצה להיות מאושר בשלמות, ורוצה להרגיש טוב תמיד בשלמות אמיתית. ובעולם שלנו, כדי לקבל משהו, לשם כך צריך את המוכנות של האדם, לקבל את הדבר. ... את היכולת לקבל אותו. והיכולת לקבל את הדבר, היא על ידי זה שרוצים אותו. ומי שבאמת לא
רוצה איזה דבר, לא תהיה אפשרות, לתת לו את הדבר. לדוגמא, מחלה. שאם האדם באמת ובתמים ובלב שלם, לא היה
רוצה להיות חולה, עד כדי כך שהאדם היה מוכן לוותר על הקיום העצמי שלו ועל כל מה שיש לו, והעיקר לא להיות חולה, הרי שאדם כזה, לא היה מסוגל ... בשלמות, על ידי זה שהוא באמת ירצה להשיג את כל המטרות שלו בשלמות. ומצד אחד, האדם מאוד
רוצה להשיג את כל המטרות שלו בשלמות. כי כאשר כל המטרות מתגשמות, אז יש אושר אמיתי. והאדם מאוד
רוצה שהמציאות תהיה כרצונו תמיד. כי כאשר המציאות כרצונך תמיד, אז אין שום רע כלל, אלא רק טוב שאינו תלוי בדבר. אלא, שכדי להשיג את הדבר הזה, ... יכולה לתת לאדם את כל מה שהוא ירצה. אבל האדם צריך "לבקש" מהמציאות לקבל את מה שהוא
רוצה. ואם האדם לא באמת מוכן לבקש בלב שלם, את מה שהוא
רוצה להשיג, אז הוא גם לא מקבל את מה שהוא
רוצה בשלמות. והרעיון הוא, שכדי שהמציאות תהיה כרצונך תמיד בשלמות, לשם כך צריך האדם להגדיר עבור עצמו, שהוא באמת
רוצה שהמציאות תהיה כרצונו תמיד. וכדי להיות מאושר בשלמות, לשם כך צריך האדם להגדיר עבור עצמו ולבקש מהמציאות, שהמציאות תהיה כרצונו תמיד. ואף ... תמיד. אז למה בכל זאת האדם לא באמת מבקש מהמציאות, שהיא תהיה כרצונו תמיד?! כי האדם
רוצה הרבה דברים בחיים שלו. ולכל אחד יש מטרות שונות ומשונות. אבל בעולם שלנו, כמעט אף אחד לא מציב לעצמו אל מול עיניו, את המטרה הגדולה ביותר ... וגם לקבל אותו. אבל מי שרוצה לקבל את הדבר הגדול ביותר, צריך גם להראות שהוא באמת
רוצה אותו. דהיינו,
רוצה אותו עם הרצון הגדול ביותר. וכל זמן שיש לאדם עוד רצונות שונים ומשונים, מלבד הרצון הפנימי והעמוק ביותר, להרגיש טוב תמיד, הרי שהאדם לא ... מעוניין להתאחד איתה ולהיות איתה בשלום תמיד. כי האדם כאילו אומר למציאות, שהוא מאוד
רוצה להיות איתה בשלום תמיד. (שלום עם המציאות = להרגיש טוב תמיד = שהכל כרצונך תמיד). אבל אם זה לא יסתדר, אז הוא מוכן לוותר על זה, והוא ... אחר. ואז, המציאות "נפגעת". והיא לא מוכנה לעשות שלום אמיתי, עם האדם, אם הוא לא באמת
רוצה לעשות איתה שלום באמת, אלא מוכן להסתפק בתחליפים זולים. ולמה האדם לא מבקש מהמציאות להיות איתה בשלום תמיד? ולמה האדם לא מוכן להגדיר ... באמת ובלב שלם, ואח"כ להתאכזב באמת ובלב שלם, מכך שהוא לא קיבל אותו. כי כל זמן שהאדם
רוצה את הדבר, אבל לא
רוצה אותו כל כולו באמת, אז האדם גם לא יכול להתאכזב באמת, מכך שהוא לא קיבל את הדבר. אבל כאשר האדם הולך עד הסוף, דהיינו, שהוא כל כולו
רוצה דבר אחד ויחיד, אז הוא כאילו מהמר על כל האושר שלו, ושם את כל הביצים בסל אחד, ומסתכן בכך, שהוא לא יקבל את מה שהוא
רוצה, ויישאר קרח מכאן ומכאן. כי הרצון, יוצר חיסרון. והאדם מרגיש רע (וגם טוב), רק בגלל שיש לו רצונות. כי האדם
רוצה משהו, וחווה חיסרון מכך שאין לו את אותו הדבר. ועל ידי זה נוצר אצל האדם רע, כאשר אין לו את הדבר, וטוב, כאשר רצונו מתמלא. וכאשר האדם ... גם חיסרון מאוד גדול, מכך שהוא לא מאושר תמיד בשלמות שאין שלמות אחריה. וכל זמן שהאדם
רוצה להיות מאושר תמיד, אבל לא
רוצה את זה בלב שלם, אז מצד אחד האדם סובל מכך שהוא לא מאושר תמיד. אבל מצד שני, הוא גם לא סובל מכך יותר מידי, אלא סובל מכך, רק כפי כמה שהוא
רוצה להיות מאושר תמיד, ורק כפי כמה שהאושר התמידי חסר לו. ולכן האדם מפחד ללכת על כל הקופה כולה, ולרצות את הכל, ולרצות להיות מאושר תמיד. כי האדם מפחד, שהוא לא יקבל את מה שהוא
רוצה, ואז הוא יסבול לנצח באמת. כי רצון אמיתי, הוא רצון שאי אפשר לבטל אותו, ושאין לו נקודת חזור. ולרצות באמת להיות מאושר, פירושו, ליצור ... כוחו עד הסוף. אבל לא צריך להגדיר רצון מוגדר כלשהו. ז"א, האדם לא צריך להגדיר שהוא
רוצה דבר מסוים, שיקרה דווקא כך או אחרת. ובו זמנית, האדם צריך לנסות להבין את המציאות כמה שיותר עד הסוף. ולהבין את המציאות, פירושו, להבין ...