... מה שהאדם עושה זה בגלל שהוא רוצה, והוא לא עושה משהו שהוא לא רוצה. אתה יכול להגיד שאולי אתה לא שלם עם הרצון, אבל אם עשית זה בגלל שרצית קודם. ובחירה חופשית, היא
תחושה שיש לאדם. כדי שתהיה לאדם בחירה חופשית צריכים כמה דברים להתקיים. ראשית האדם צריך להיות מודע לעצמו, ... אותו, ואז תגיד שבחרת את הדבר. מה הפירוש של בחירה חופשית. ראשית האדם יודע שהוא קיים, אחר הוא רוצה, ואז הוא עושה, ואז אתה חושב כי עשית בגלל שרצית, וזה גורם לך
לחוות שבחרת. כך שיש
חוויה שאתה רוצה ואז אתה עושה, וזאת
החוויה של הבחירה החופשית.
חווית הבחירה הזאת, כדי שהיא תהיה קיימת חייבים שיהיו כמה רגעים בציר הזמן. אם היה רק רוצה, לא הייתה
חווית בחירה. אם היה רק עושה לא הייתה
חווית בחירה. לכן צריך שיהיו כמה רגעים, חלקיק זמן שתרצה, חלקיק זמן שתעשה, וחלקיק זמן שתחבר בין העושה לרוצה, ואז יהיה חלקיק זמן שבו
תחווה שאתה בוחר, שהעשייה היא תוצאה של רצונך. אבל אם נגיד שאין קשר בין מה שקורה ברגע הזה לבין מה שקורה ברגע הבא, זה ממילא אומר, שזה שרצית זה בפני עצמו, וזה שעשית זה בפני עצמו, וזה שאתה חושב שאתה בוחר זה גם בפני עצמו. מה שבאתי להראות כאן,
שחווית הבחירה נובעת מהנחת היסוד שאומרת, שיש קשר סיבתי בין ההווה העבר והעתיד. אם אתה מניח שההווה הוא ... הוא משתחרר מהרצונות שלו. ומי שרוצה למצוא את הכפתור שבו אפשר לכבות את הרצון, שיקרא את הספר להיות אלוהים. מה הוא הכפתור? להשתמש בשכל שלך. מה זה רצון? רצון זה
חוויה, שנובעת
מתחושה שאתה מבדיל בין זה לזה, אבל אם תפעיל את ההבנה עד הסוף, תגיע להבנה שאין הבדל בין זה לזה ואז הרצון ... ברגע שהאדם קיים, יש לו רצון, אי אפשר להיות קיים בלי רצון, למה? אם אתה יודע שאתה קיים, פירושו שאתה יודע שיש משהו שזה לא אתה, ואם יש משהו שזה לא אתה, אז אתה
חווה שאתה לא השלם, ואם אתה לא השלם, אז אתה
חווה חסר, ואם אתה
חווה חסר, יש לך רצון להשלים אותו. כול מהות החסר, זה
התחושה של החוסר שלמות. ברגע שהאדם
חווה שהוא קיים, זה גורם לו
לחוות שחסר לו משהו. ואז האדם מתבונן פנימה ושואל, למה אני קיים? שום דבר לא מחויב שיהיה קיים, כל דבר שקיים, ... לא יכול לוודא שהוא יהיה קיים. למשל התודעה של האדם בעוד רגע נכבית, והאדם לא יכול לעשות שום דבר נגד זה. אתה בעוד שנייה יכול להיעלם. אבל השאלה היא, עד כמה אתם
חווים את מה שאנחנו מדברים כאן, כמה אנשים
חווים שמישהו קובע להם, אם הם קיימים או לא קיימים. ועד שהאדם לא
יחווה שהקיום שלו תלוי במשהו אחר, אז הוא לא יוכל
לחוות מעבר לזה, שהוא אלוהים. ואחר באים עוד עומקים, עד שהאדם מבין שהכל אחד. ולמה האדם לא
חווה את מה שהוא מבין? כי האדם לא מבין עד הסוף. אבל אם תבין עד הסוף, שאתה הוא התודעה שבכל שנייה יכולה להיעלם, אז אם תבין את זה, אתה באמת
תחווה את זה. כשתגיד שאתה מתכנן, אתה תבין שיש משהו שגורם לך לתכנן, וגורם לך
להרגיש שאתה מתכנן ולא מעבר לכך. אם בחיי היום יום אתה שוכח שהאני שלך הוא רק אפשרי המציאות, והוא יכול להיות קיים או לא להיות קיים, אז איך אתה מצפה
לחוות את מה שיש מעבר לזה. אבל אם תתבונן, מה זה בסך הכל אני? אני זה משהו שקיים, כמו שיש כסא כך יש אני, יכול ...