... והמציאות מסכימות על הכל. ככל שהאדם קרוב יותר אל האמת, כך הוא בשלום יותר ובתחושת אהבה ואחדות עם המציאות. ברמה המעשית: על האדם לחפש את ...

... אפשר לקבל את הכל. חופש = אין חסר, אין דבר שאותו חסר האדם, אין רצון בלתי ממומש. חופש = אין גבול / אין סוף. המהות העיקרית של החופש היא השלמות הרגשית של האדם. רגש של אהבה ושמחה ללא גבול כלשהו. ישנם מצבים שונים של בית כלא ובית סוהר רגשי אצל האדם. המצב הנפוץ ביותר הוא, כאשר אין לאדם את מה שהוא רוצה. במקרה כזה האדם מרגיש חסר = יש גבול לאושר של האדם = יש גבול רגשי לשמחה הפנימית של האדם. המצב הפחות נפוץ, הוא המצב של ההתגשמות של האשליה. פירוש: לאדם יש אשליה שאם הכל יהיה כפי מה שהוא רוצה, אז הוא ירגיש טוב בשלמות. האדם מרגיש רע משום שהמציאות אינה כרצונו. והאדם שואף כל הזמן להגיע לנקודה שבה הכל יהיה כרצונו. כי אז נדמה לו שהוא ירגיש אושר / שלמות וכולי. אך זהו כמובן דמיון שקרי, שכאשר הוא ... ימשיך לרצות 2 דברים. 1 - הוא ירצה שיהיה לו טוב יותר / טוב אחר. 2 - הוא ירצה לא לאבד את הטוב שנדמה לו שיש לו. בכל מקרה, הוא עדיין ימשיך לחיות בתחושה של חסר של הטוב יותר ופחד תמידי מלאבד את הטוב שיש לו. כך שהמחשבה של האדם, כי כאשר הכל יהיה כרצונו אז הוא ירגיש שלמות, היא כמובן לא יותר מאשר תרמית של הדמיון של האדם. חופש אמיתי, הוא המצב שבו האדם מרגיש כ"כ טוב, שבו הוא חופשי לחלוטין מהרצון העצמי שלו. פירוש: כאשר האדם רואה את הטוב שיש בכל דבר. על ידי זה הרצון של האדם נעלם מעצמו, ואז האדם מרגיש חופשי באמת. כאשר הכל טוב, אז ממילא אין טוב יותר, כי הכל ... ואת הטוב שיש בכל דבר כפי מה שהוא ברגע הזה. כאשר האדם רואה ומבין את השלמות שיש בכל דבר, ממילא הפחדים / רצונות שלו נעלמים, ואז הוא יוצא לחופשי ומרגיש אהבה ללא גבולות, שמחה ללא גבולות, אין סוף של אושר ושלמות. ...

... שלו מתייאש מלשגע את האדם לחפש כל הזמן את הטוב יותר, ואז האדם יוצא לחופשי מבית הכלא של הרצון, אל האושר של החופש. יחד עם זאת, כאשר הייאוש של האדם אינו נובע מהבנה של הטוב שמציאות, אז הייאוש יוצר תחושה של כעס וסבל. אך באמת מצד המהות של הייאוש, המהות עצמה היא טובה. כי מצד ...

... בשום דבר? האם הדמות שברצוני להיות כמוה אינה מרגישה חסר של שום דבר בעולם? האם היא מאושרת באמת? וכיו"ב. התכלית הסופית של האדם היא להרגיש טוב, ולכן עליו לדמיין לעצמו כמודל לחיקוי, אך ורק דמות שמרגישה טוב באמת ובשלמות. על האדם לחפש ולחקור, עד שהוא ימצא את הדמות האולטימטיבית שבאמת אינה מרגישה חסר של דבר כלשהו, את הדמות שמרגישה שמחה אמיתית באמת שאינה תלויה בדבר כלשהו. ...

... מהי משמעותה של אמונה מוחשית? איך להגיע לכזו? אמונה מוחשית = האדם יכול לחוש ולמשש את הדבר שבו הוא מאמין. אמונה מוחשית = האדם ממש מרגיש וחווה את הדבר שבו הוא מאמין. אמונה מוחשית = האמונה ברורה לאדם יותר מאשר ברור לו הקיום של עצמו. אמונה מוחשית = ידיעה שממלאת את האדם עצמו בשלמות. אמונה מוחשית = ...

... והמיוחל נמצא בהבנה של מהו הטוב שיש בכל דבר ובכל רגע. השלמות, פסגת האושר, היא להיות מסוגל להרגיש את השלמות בכל דבר. ומשום כך, כדי להשיג שלמות, צריך גם שהרצון יהיה מאוד גדול ובשלמות. כל זמן שהאדם מוכן להסתפק בכך שמחר ... לאדם בגלל הרגע הבא בלבד, על ידי זה השמחה של האדם אינה אמיתית. משום שהאדם אינו רואה ואינו מרגיש ואינו נהנה מהמציאות המושלמת כרגע. כאשר האדם מתנחם בכך שבעתיד יהיה טוב יותר, הרי שזה יכול לכל היותר לעזור לו לא ליפול ... מאמין שיהיה מחר. לשמוח מכך שכרגע טוב, לא דורש אמונה, משום שממש ברגע הזה האדם יודע שטוב ומרגיש ממש את הטוב שיש ברגע הזה. מי שבאמת רוצה להיות שמח, עליו למצוא את הטוב שיש כרגע ממש. כאשר האדם מתחיל לחפש את הטוב שיש ...

... היחסי נעלמים, ובמקומם בא הטוב האמיתי. הסבר: אין רע בעולם שאין לו סיבה מדוע הוא רע. לכל רע יש סיבה כלשהי. גם אם נדמה לאדם שרע לו בלי סיבה, הרי שהסיבה היא שיש משהו שהוא מרגיש שחסר לו. אם לאדם אין חסר כלשהו, לא יכול ... שהוא אינו חסר דבר. אינו חסר = שלם = שלמות. חסר = החלק חסר את השלם. אחדות = שלמות. ומהו טוב? אז קיימים 2 סוגים של טוב. טוב יחסי = טוב שתלוי בסיבה כלשהי. היינו האדם מרגיש טוב בגלל סיבה כלשהי. לדוגמא: כאשר האדם ... ז"א גם אחרי שהאדם כבר מבין שהכל אחד וממילא הוא מפסיק לרצות לשנות וממילא הכל טוב תמיד בלי סיבה, גם אז ככל שהוא מעמיק יותר את מחשבתו בעניין האחדות של המציאות, כך הוא חווה יותר את הטוב של המציאות. השורש של המציאות ... היסוד שלו ולאמת אותן עד לפרט הקטן ביותר. על האדם לא להניח שום דבר ללא סיבה, אלא לחפש תמיד את האמת שיש בכל דבר בלבד. כאשר האדם נמצא אך ורק אל האמת, בסוף הוא מתחיל להרגיש את האחדות שיש בכל דבר, כי זו הרי האמת ...

... האדם מציקות לו וגורמות לו להרגיש רע. ככל שהאדם מסתבך יותר בשאלות של עצמו, כך הוא מרגיש יותר חוסר וודאות וכך הוא מרגיש יותר רע. אז מה עושים? על האדם לדעת, כי מחשבות יוצרות רע לאדם, אך ורק אם הן אינן האמת. ז"א ככל שהמחשבות של ... רחוקות יותר מהאמת, כך הוא מרגיש רע יותר. הסיבה היחידה שהאדם מרגיש רע כאשר הוא מנסה לחשוב, היא משום שהוא לא משתמש ב"אמת" כמצפן של המחשבות שלו. אין דבר טוב יותר מאשר לדעת הכל ...

... מדוע? משום שכל הכוח של החושים הוא רק באמצעות המחשבה. המחשבה היא זו שבאמצעותה האדם רואה, שומע, מרגיש וכולי. לדוגמא: כאשר מעבירים אל מול עיניו של האדם משהו בצורה מאוד מהירה, למרות שהעיניים ראו את הדבר, אף על פי כן האדם עצמו לא ראה את הדבר, משום שהמחשבה של ... עצמו לא שמע את הדבר, כי המחשבה של האדם לא שמעה את הדבר. גם כאשר האדם מרוכז מאוד באמצע משהו, הוא לא ירגיש רעב, לא ירגיש כאב וכיו"ב. מדוע? כי המחשבה של האדם חזקה יותר מהחושים. נמצא אם כן, כי כל מה שהאדם חווה באמצעות החושים, הכל עובר דרך המחשבה. המחשבה היא השער שדרכו ה"אני" של האדם חווה את העולם באמצעות החושים. קיים "אני" שזה האדם. קיים העולם. וקיימת המחשבה שמקשרת ביניהם. כל מה שהאדם רואה, הוא רואה באמצעות המחשבה. הדבר נכנס לתוך המחשבה ואז ... חוש השמיעה וכולי. אך באמת, הכל מתרחש בתוך המחשבה. לדוגמא: בשעת החלום והשינה, האדם רואה / שומע / מרגיש / ממשש דברים וכולי ממש כמו בעולם "הממשי", והכל באמצעות המחשבה בלבד. גם כאשר האדם ער, הכל מתרחש באמצעות המחשבה בלבד. כאשר האדם מדמיין בצורה מאוד חזקה משהו ... המחשבה מקשרת בין ה"אני" של האדם, לבין מה שנדמה לאדם כממשי. המחשבה של האדם כ"כ חזקה, שהיא גורמת לאדם לחוות את מה שבתוכה כמשהו ממשי. ז"א למחשבה כוח כ"כ גדול, עד כדי כך שהיא גורמת לאדם להרגיש בוודאות את קיומם של הדברים שבתוכה, כמעט כמו שהאדם מרגיש את הקיום העצמי שלו. בדיוק כמו בחלום בשעת השינה, ה"אני" החולם של האדם, מרגיש באופן ממשי לחלוטין את החפצים והחומר שיש בחלום, משום שהמחשבה גורמת ל"אני" להרגיש את הדברים שבתוכה באופן מאוד ממשי. ממה עשויה המחשבה? המחשבה של האדם "עשויה" מאותו הדבר שממנו עשוי ה"אני" של האדם. מי שרוצה לגלות ממה עשויה המחשבה שלו, עליו ...

... לא קיים אדם שיודע מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות שבגללה קורים לו דברים שונים, ושעדיין הוא מרגיש רע. כאשר האדם יודע מהי הסיבה של כל הסיבות, הוא פתאום מבין את המציאות בצורה כ"כ טובה, עד שהוא פתאום רואה שאין שום רע בעולם כלל, אלא הכל טוב. הסיבה היחידה שנדמה שיש רע, ... של האדם, גם המציאות מודעת אליה. ובכל זאת המציאות היא כפי מה שהיא. מדוע? המציאות רוצה שהאדם ירגיש טוב ושלמות. המציאות רוצה שהאדם ייהנה מכל רגע שקיים במציאות. לשם כך יש להבין את השכל של המציאות. כדי להבין את השכל של המציאות, צריך לשאול שאלות וללמוד ולחקור את השכל ואת ... כי הכל מושלם וטוב. כאשר האדם מבין את הסיבה של כל הסיבות, הדבר היחיד שהוא עושה זה שותק ומרגיש רצון להודות ולומר תודה. כל השאלות / קושיות וגם התשובות נעלמות בבת אחת. האדם פתאום מבין שאין בכלל שום שאלה. לא שאלה ולא תשובה. הכל מושלם בשלמות כפי מה שהוא, עד שאין צורך ... סיבה נוספת, ממילא הוא לא היה שואל שום שאלה על המציאות, כי אין סיבה לשום דבר, וגם אז הוא היה מרגיש טוב. כך שגם אם יש סיבה לכל דבר וגם אם אין סיבה לשום דבר, בכל אחת מהאפשרויות הכל טוב. הסיבה שרע לאדם, היא רק משום שהוא חושב שיש סיבה ולא מבין את הסיבה של כל הסיבות. אם ...