... לנצח, אבל את לא סובלת בגלל הכעס הזה, כי הכעס הזה גורם לך לשחק, לרצות לנצח וליהנות מהמשחק. אבל במשחק את בוחרת את הרצון, את
חווה אני בוחרת לרצות לנצח במשחק. ולכן למרות שיש כעס, את לא סובלת, כי את בחרת את הכעס והמשחק. כשאת יושבת מולי, את מתכוונת לגוף ומקסימום לתודעה. עכשיו התודעה והגוף שלך זה חלק ממשהו גדול יותר. עכשיו את לא שולטת בכל מה שקורה סביבך, את
חווה חוויה של עבד, את
חווה שמכריחים אותך לקום בבוקר, לאכול, לעבוד וכו',
והחוויה הזאת מדכדכת. עכשיו, לא רק שאת לא בוחרת מה שקורה סביבך, את גם לא בוחרת את מה שקורה בתוכך. זה נכון בגלל שאת מזדהה עם הגוף והתודעה, אבל אם היית יותר ... שיש צורת חשיבה מסוימת, שבה הכל כרצונך תמיד. אם תביני את זה, תמיד יהיה לך טוב, ואם לא תביני, לא משנה איך תסובבי את זה, תמיד
תרגישי חסר. אין אדם שהוא בלי כעס, אפילו אדם שאוכל, הוא כועס על זה שהוא רעב. אפילו שאני מזיז את היד, זה בגלל שלא היה לי טוב וכעסתי, ולכן הזזתי אותה. האדם לא מרוצה ... בוחרת, שהצורה הזאת תכעס. בהתחלה זה מתחיל שטוב לך, כי הכל אחד, ואחר את מצמצמת את עצמך לגוף שלך, ובוחרת מה שקורה לך. אז אם היית
חווה זאת, אז היית מבינה שהכל כרצונך. עכשיו, אין אפשרות להתחמק מהכעס לגמרי, כל זמן שאת קיימת, תמיד את רוצה משהו. להגיד אני רוצה לחיות זה גם סוג של כעס, למה? כי אני ... זה, שאת תכילי את הדבר הכי רע בעולם. תדמייני את הדבר הכי רע בעולם בתוכך, וטוב לך עם זה. זה נקרא להיות נקייה מהכעס לגמרי. אם
תחווי שאת רוצה את הדבר הכי רע, אז את האדם הכי חופשי בעולם, כי אי אפשר לאיים עליך. את
חווה שאת הראשון, שנמצא מחוץ לדברים. כי אם לא, אז את תמיד תפחדי ממשהו, ותמיד יהיה לך רע ממשהו אחר. אני מביא לך פתרון לכל הבעיות. שאלה: מה זה להכיל? אליעד: מצד אחד את מאוד כועסת, אך מצד שני את מכילה את זה, וזה טוב. מצד אחד את
מרגישה מאוד רע, אך מצד שני את
מרגישה עם זה מאוד טוב. כרגע את מבינה שאם אני רוצה ויש לי אז טוב לי, ואם אני רוצה ואין לי, אז רע לי, או הפוך. אבל אני מדבר על משהו אחר. אבל תזכרי שרק את
מרגישה רע, למציאות לא רע. לא משנה כמה רע לך, המציאות רוצה את זה. למציאות אין יותר או פחות טוב. היא לא יכולה להגיד שזה יותר טוב מזה, למה? כי היא עושה את שניהם. והיא יכולה גם לשנות, אף אחד לא מגביל אותה. המציאות מכילה את הכל. מה הכוונה להכיל? שהיא
חווה את הכל בצורה שווה. יש דבר אחד שממנו הכל יוצא - יש קיר, יש אליעד, יש שולחן, יש
רגשות, ויש הרבה דברים, אבל אין הבדל בין כל הדברים האלה. אין הבדל בין קיר לכעס, שניהם באים מאותו מקום. מצד המציאות אין הבדל בין קיר, לכסא, לבן אדם,
ולתחושה של בן אדם. זה הכל צורות שונות. למעשה זה
תחושות שונות. להכיל הכוונה שאת מעבר לדברים. את יוצאת מהגוף, יוצאת מהתודעה של עצמך, יוצאת מהעולם, נמצאת בשום מקום, ומשם את אומרת אני מכילה את הכל. הכל עבורי אותו ... תרצי את הרעב, ואז תמותי. אני אומר לך, תרצי את זה שאת רוצה לכעוס על הבחורה בגלל שהיא עושה רעש. אבל את תשאלי, למה שאני ארצה
להרגיש רע? אז אני אומר לך, תדעי לך שזה את מבחירה חופשית, בוחרת לרצות
להרגיש רע. את עכשיו נוסעת במונית, והבחורה מרעישה. אם היית
חווה שהמציאות עכשיו גורמת לי להיות קיימת, המציאות גורמת לי לרצות שהיא לא תרעיש, המציאות גורמת לה להרעיש, המציאות גורמת שאת תשמעי אותה - אם היית
חווה את זה תמיד, היית נעלמת במירכאות, והיית נהפכת למציאות. אם תתבונני בזה מספיק ותראי אנשים זזים, תביני משהו מזיז את האנשים. וכשאת רואה קיר עומד, את מבינה שיש ... רק שמישהו מזיז אותם בחוטים, אלא זה מישהו שמהווה אותם, שמקיים אותם. עכשיו שאת רואה חדר, יש משהו שעושה את החדר הזה עכשיו. ואם
תחווי את זה, את תיעלמי, ואז תהפכי לראשון. למשל את מדמיינת פיל, והפיל אומר אני, מי אומר אני? שאלה: אני. אליעד: הפיל שאומר אני, האם הוא יודע שמישהו גורם לו להיות ... אפשרות לדעת שאולי עכשיו את לא בתוך חלום. אולי את כרגע בתוך חלום? שאלה: אולי. אליעד: אז בואי נבדוק. שאלה: כאשר אני חולמת, אני
מרגישה שזה ממש אמיתי, אז אולי גם זה חלום, כלפי מישהו אחר? אליעד: מה שחשוב שתביני שהראשון, הוא את. איך
חווים? על ידי שמבינים. אם היית
חווה זאת, לא באמת היית כועסת. את הרי בחלום של עצמך, ולכן אין על מה לכעוס? שאלה: אבל עדיין בתוך החלום, אני קיימת. אליעד: אבל זה האני הגבוה. תדמייני שאת הולכת ברחוב, ופוגעת בעמוד ומקבלת מכה, האם את כועסת על הדמיון שלך? לא. את הרי עושה זאת, לכן את לא כועסת. מה שאני בא להגיד, שאם את
חווה שאת הראשון, אז הכל זה בהתאם לרצון שלך. זה נקרא פיתרון שנעשה על ידי הבנה. את לא אמורה לשנות כלום, אלא אם את רוצה. גם אחרי שתביני זאת יהיו לך שאלות, אבל את ... מרעישה? אז תשאלי, אבל מי אחראי לרצון שלי? ואם תשאלי את זה, את תראי שזה לא בשליטתך, זה בעצם המציאות עושה. ואז זה יבטל לך את
החוויה של הבחירה. ואחר אם תביני את זה יותר, את תיעלמי, לא תהיי קיימת, ואז תהפכי למציאות, ותראה שהכל אחד. שאלה: בעבודה אני מנסה לעשות זאת, אבל הכעס משתלט עלי. אליעד: קשה לאדם
להרגיש שהוא אשם, ולכן הוא מנסה לגלגל את הכעס על אחרים. אם למשל היית במדבר והיית כועסת, היית מאשימה את עצמך, כי אין לך את מי להאשים. אבל כאשר את נמצאת עם אנשים, ... תיעלמי, אם המציאות תימחק לך את הזיכרון. מישהו עכשיו חושב אותך, מישהו מקרין אותך. שאלה: אני חשבתי שאני אפסיק לכעוס, ומה אם כל
הרגשות של דיכאון, דכדוך? אליעד: מה רע בזה? שאלה: הייתה לי צפייה שזה יעלם? אליעד: עצם הצפייה זה הרע. תביני, אם תצליחי להעלים את זה, את מאוד תסבלי, כי תפחדי שזה יחזור אליך. ודבר נוסף, את לא יכולה להעלים את זה לגמרי, כי אפילו כשאת אוכלת זה כעס. אם לא
תרגישי כלום, את לא
תרגישי שאת קיימת. עצם זה שאת קיימת, זאת כבר בעיה, כי את מזדהה עם משהו שהוא לא אין סופי. כשאת אומרת אני קיימת, זה להגיד, אני לא שאר הדברים. אז זאת גם בעיה. אבל אני ... לקחת את כל הדברים הרעים ולשים אותם בפח אשפה. אליעד: לא, אם אנחנו מכבים את הרע, אנחנו מכבים גם את הטוב במירכאות. לכבות את
התחושות הרעות, זה אומר לכבות גם את ה