רגשות! רגשות: איך האדם חושב? כיצד נוצרות תבניות חשיבה ורגשיות? רגשות: בחירה חופשית / ...

עבור לדף > 1 ...12 13 14 15 16 17 18 ...25 RSS

רשימת > הרצאות + מאמרים על רגשות...

הצג רק וידאו הצג רק מאמרים מיון רגיל / ▼ מהחדש לישן / ▲ מהישן לחדש מקד את החיפוש בכותרות בלבד

מקד חיפוש:

עובדים הרגשות רגשות בין ידידים סך כל הרגשות התמודדות עם רגשות אשם מה זה רגשות? מרגיש רגשות אשמה רגשות מוגדרים רשימה של רגשות ותחושות איך לפתח רגשות? טווח הרגשות כל סוגי הרגשות כל הרגשות התחשבות ברגשות איך לשלוט ברגשות? טיפול ברגשות להתמודד עם רגשות אשם איך משנים רגשות? להצליח להתחבר לרגשות איך ממירים רגשות? להתגבר על רגשות הבעת רגשות מבין רגשות איך לשנות רגשות? נוסחה לטיפול ברגשות רעים מנותק מהרגשות שלי רשימת רגשות לשנות רגשות מחליפים רגשות משפיע על רגשות להתרחק מרגשות פגיעה ברגשות של האקסים לשכוח רגשות קריאת רגשות של אנשים לשנות את הרגשות מודע לרגשות רגשות של עצמי לחקור רגשות הרגשת רגשות שונים לא להדחיק רגשות מה ההבדל בין הרגשות? רגשות של דיכאון להתמודד עם רגשות אשמה מאזנים רגשות מנוגדים התחושות והרגשות איך מאזנים רגשות מנוגדים? מפחד לבטא את הרגשות רגשות של כעס רגשות רעים לא הגיוניים איך לחקור רגשות? ניתוח רגשות טווח רגשות

איך האדם חושב? כיצד נוצרות תבניות חשיבה ורגשיות?

תקציר⬅ ... האדם חושב? כיצד נוצרות תבניות חשיבה ורגשיות? תבניות חשיבה. תבניות רגשיות. המוח של האדם מנתח את כל המידע שבתוכו בצורה של תבניות. האדם כל חייו חווה המון אירועים שונים. כדי לעשות סדר בכל האירועים האלו וכדי להיות מסוגל לזכור אותם, לנתח אותם, ללמוד אותם ולהבין מהם משהו, לשם כך המוח כל הזמן בונה תבניות שונות ולתוכן הוא מכניס את האירועים השונים. כל אירוע משתייך למספר תבניות שונות. כיצד נבנות התבניות? כדי ליצור תבניות שונות, המוח של האדם מחפש כל הזמן את הדומה ואת ... התבנית הדומה ביותר לאירוע שמתרחש כרגע. אם האדם מוצא אירוע דומה לחלוטין לאירוע שמתרחש כרגע, האדם מתייחס לאירוע הנוכחי כפי מה שהוא יודע שצריך להתייחס לתבנית של האירוע. תחושת בטן / אינטואיציה טובה = זיהוי מהיר תבנית האירוע והסקת מסקנות עליו לפי האירועים השונים שדומים לו. אסוציאציות = כאשר האדם מזהה דבר שדומה לדבר אחר = אסוציאציה. ניתוח שפת גוף = הכנסת הלבוש החיצוני של האדם (שפת הגוף) לתוך תבנית שאמורה לזהות את המהות הפנימית שלו. אם האדם נתקל באירוע חדש שאינו דומה בשלמות לתבנית כלשהי, במקרה כזה נוצרת תבנית חדשה, שמורכבת משקלולים שונים של התאמת התבניות השונות לאירוע הנוכחי. ולפי זה נוצר הרגש של האדם באותו הרגע לאותה המציאות. תבנית רגשית = רגש שנוצר כאשר האדם נתקל בתבנית כלשהי. ככל שהמציאות נתפסת אצל האדם בצורה פחות אחידה, כך כמות התבניות הרגשיות שלו גדולה יותר. זה בעצם המנגנון שאחראי על מצבי הרוח השונים. התבניות השונות שאליהן מקטלג האדם את האירועים השונים, הן אלו שיוצרות את הרגשות השונים ואת מצבי הרוח השונים. ככל שהאדם מעמיק יותר אל המהות האמיתית והפנימית של המצבים השונים של המציאות, כך כמות המכנים המשותפים שלו מצטמצמת, וכך הוא מגיע למכנים משותפים יותר ויותר דומים. כאשר האדם מגיע לעומק הפנימי ביותר של המציאות, זה בעצם השלב שבו האדם מצליח לראות את המהות האחת והאמיתית של כל ... זהה. כאשר האדם אינו רוצה דבר ששונה מהמציאות, ממילא טוב לו באמת. ברמה המעשית: על האדם לחקור את המהות המאחדת של האירועים השונים. על האדם לחקור מדוע כלפי אירוע אחד הוא מרגיש כך ומדוע כלפי אירוע אחר הוא מרגיש אחרת. על האדם לנסות להבין את השכל ואת ההיגיון שנמצא מאחורי כל התהליכים השונים של המציאות. כאשר האדם מבין את השכל השלם של המציאות, דהיינו, את השכל הראשון שבגללו כל התהליכים כולם כפי שהם, על ידי זה הוא רואה את המהות של המציאות כדבר אחד והכל נכנס לתבנית רגשית אחת וטובה באמת. ... ⬅לקריאת המשך המאמר על רגשות - לחץ כאן...

בחירה חופשית / חופש הבחירה - יש או אין?

תקציר⬅ ... יש בחירה חופשית לעשות כרצונו. וכל דבר שהאדם עושה, הוא עושה אותו מתוך בחירה, רק כי הוא רוצה אותו. כי יש טועים שנדמה להם שהם עושים דברים נגד רצונם, אבל כל דבר שהאדם עושה אותו, הוא עושה אותו כי זה מה שהוא רוצה לעשות. וכמו כן, האדם לא עושה שום דבר שהוא לא רוצה אותו. ובחירה חופשית, היא תחושה שיש לאדם, כאשר הוא חווה ברגע אחד שהוא רוצה לעשות איזה דבר, ואח"כ ברגע אחר הוא חווה שהוא עושה את הדבר, אז הוא מדמיין וחווה שהדבר נעשה ברצונו, ואז הוא חווה שיש לו בחירה חופשית על עשיית הדבר. אבל, מי שמתבונן מעט רואה, כי האדם, חופשי לעשות ככל העולה על רוחו. ולכאורה, האדם חופשי לגמרי. אבל מצד שני האדם הוא בעצם עבד גדול מאוד, משום שהוא מוגבל לעשות, רק כפי מה שהוא ... את רצונו, אא"כ יש לו רצון אחר פנימי יותר, לשנות את רצונו. אבל בסופו של דבר, האדם פועל רק לפי מה שהוא רוצה, והוא לעולם לא בוחר שום דבר, נגד מה שהוא רוצה. ומי שיתבונן עוד קצת פנימה יראה, כי הרצון של האדם הוא לא בשליטתו. כי האדם הוא כ"כ טועה, עד שנדמה לו שהוא בוחר לעשות כרצונו, ואז הוא מרגיש חופשי. אבל האדם הוא עבד, כי הוא לא בוחר את רצונו. כי לבחור, פירושו תהליך רצוני. ולכן אין אפשרות שהאדם יבחר את הרצון עצמו, מתוך רצון עצמי שלו. כי האדם עצמו, לא בוחר מה לבחור. הוא בוחר את מה שהוא רוצה, אבל הוא ... בוחר את רצונו, מתוך רצונו. אלא ששם זה מתוך מהותו, גם אם זה בלי הגדרת רצון. ושם, גם הכל אחד ממש וכולי). והרצון של האדם קיים אצלו, וגורם לו לסבול כל חייו. כי כל הסבל של האדם, כולו, רק בגלל שיש לו רצון. ומי שרוצה לדעת ממה הוא סובל, שפשוט יבדוק מה הוא רוצה. כי כל רצון, פירושו סבל, שהאדם חווה פחד שיקרה אחרת מרצונו. ושהאדם חווה שהמציאות טובה יותר, בצורה כזו ולא בצורה אחרת. ומי שנדמה לו שהרצון שלו בשליטתו, שיואיל נא לנסות להפסיק ולבטל את רצונו. כי אם לא יהיה לאדם שום רצון כלל, לא יהיה לו שום רע כלל. כי בלי רצון, אין רע. כי הרע, הוא ... בחירה אישית שלו, כי בנקודת העדר הרצון של האדם, שם לא שייך שום בחירה רצונית כלל כנ"ל. ומי שיתבונן עוד קצת יראה, כי לא רק שהרצון שלו לא בשליטתו, אלא שאפילו הקיום העצמי שלו לא בשליטתו כלל. כי הרצון קיים, בגלל שהאדם עצמו קיים. כי תכף שהאדם מודע ל"אני" שלו, מיד יש לו רצון. כי "אני", פירושו לחוות חסר של מה שאינו "אני", וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. ולכן, ביחד עם תחושת ה"אני", באה תחושת הרצון, שהוא הרצון שיש לאדם להשלים את החסר שלו, ולהשיג את השלמות, של מה שנפרד ממנו. והקיום העצמי של האדם עצמו, הוא לא בשליטת האדם עצמו. כי האדם עצמו לא בוחר אם להיות קיים או לא. והאדם יכול בכל רגע ורגע ... נפרד מכל שאר התהליכים. ומצד האמת, אין שום בחירה חופשית כלל. כי הרצון של האדם הוא קורה ברגע אחד. והעשייה של האדם, היא קורת ברגע אחר. ואלו שני רגעים שנפרדים זה מזה, שכל אחד מהם קיים בפני עצמו. אך שום רגע הוא לא סיבת הרגע האחר, כך שאין שום בחירה חופשית כלל, אלא כל דבר הוא בפני עצמו. ותחושת הזמן, גורמת לאדם לחשוב שיש המשכיות. ואז נדמה לאדם, שאם ברגע אחד היה רצון, וברגע אחר הייתה פעולה שתואמת את הרצון, אז הוא כנראה בחר את הדבר. והבחירה של האדם, פירושה הוא, שהאדם חווה שהדבר הוא כרצונו ותלוי בו. למרות שבאמת גם רצונו של האדם, וגם העשייה של האדם, וגם התוצאה של העשייה עצמה, כל אלו דברים, שנפרדים זה מזה ברגעים אחרים, ואין שום קשר ביניהם כלל, אלא כל אחד מהם בפני עצמו. ומי ... בתוך המחשבה של המציאות עצמה. כי אין שום הבדל כלל, בין ה"אני" של האדם, לבין כל דבר אחר, כגון לדוגמא דומם / צומח וכיו"ב, כי את הכל ממלאת הוויה אחת. וכל תנועה של ההוויה, היא זו שמניעה את הכל, ובכלל זה גם את האדם עצמו ואת הישות והרצון שלו וכולי. וכאשר האדם מבין את כל זה, אז הוא עובר לחוויה של ביטול הבחירה, שהיא התפישה הגבוה יותר, שבה האדם מבין שכל הקיום שלו, ובכלל זה ה"אני" ואילך החוצה, זה הכל לא יותר מאשר זרוע מבצעת של המציאות, וביטוי של ישות אחרת, שהיא זו שאחראית לכל מה שהיה הווה ויהיה ... רק ביטויים וצורות שונות של ההוויה האחת של הכל. ושהוא לא שונה מכל דבר אחר שישנו או שאיננו. והוא רואה את האמת, כיצד היש, מתהווה מהאין בכל רגע מחדש וכולי. וזאת כמובן הדרגה השנייה, שהיא טובה יותר מאשר המחשבה של הטועים שחושבים שיש להם בחירה חופשית חלקית, אבל היא עדיין לא השלמות. וכאשר האדם חווה שאין לו שום בחירה חופשית כלל, כי אפילו קיומו של ה"אני" שלו לא בשליטתו, אז מצד אחד הוא מרגיש מאוד משוחרר וחופשי, אבל מהצד השני הוא גם מרגיש מאוד מסכן, שאין לו שום בחירה כלל, ושהוא לא בוחר האם להרגיש טוב או רע. כי גם קיומו של האדם וגם רצונו, הם לא בשליטתו של האדם, דהיינו, הטוב והרע של האדם הם לא בשליטתו. דהיינו, מנקודת המבט הזו, יש גם יתרונות וגם חסרונות, והכל יחסי כמובן, אבל שלמות אין בה. ואח"כ כאשר האדם מתבונן עוד פנימה, אח"כ הוא רואה את האמת, שכל הנ"ל הוא אמת. ואז מתוך החוויה של האדם שאין לו שום בחירה כלל, מתוך זה האדם עובר לחוויה שיש לו בחירה חופשית מלאה על הכל. כי אחרי שהאדם מתבונן היטב היטב בעין אמיתית על זה שהוא כלום ממש, שאפילו ה"אני" שלו הוא לא יותר מאשר צורה של משהו אחר, אז על ידי זה ה"אני" של האדם נעלם לו, והוא מקבל "אני" חדש, שהוא בעצם ה"אני" של אלוהים / המציאות, עצמם. כי ברגע שהאדם מבין שה"אני" שלו הוא ביטוי של ישות אחרת, אז זה מביא את האדם למצב שבו, כאשר הוא אומר אני, הוא מתכוון לישות האמיתית שהיא זו שאומרת את ה"אני" דרכו. עד שהאדם אומר אני, וחווה את המציאות עצמה. וכאשר אנחנו אומרים שהאדם חווה שה"אני" שלו, הוא המציאות עצמה, היינו שהאדם חווה שה"אני" שלו זאת הישות האחת, שקיומה קודם לקיומם של הזמן והמקום, שהיא הוויה של הכל, שאין בה שום צורה כלל וכולי. והדבר דומה לאדם שנמצא בתוך חלום, שהוא מבין שהוא בתוך חלום. ואז הוא מבין שה"אני" שלו כמו גם כל מה שנמצא בתוך החלום, זה הכל נמצא בתוך המחשבה של זה שחושב את החלום, שזה ה"אני" הגדול יותר של האדם. ואז כאשר האדם מתבונן בזה באמת, אז כאשר הוא אומר אני, הוא מתכוון לישות שחושבת את החלום עצמו, שהיא ה"אני" האמיתי שחושב את הכל. ואז האדם מבין, שיש לו בחירה חופשית מלאה על הכל. כי כאשר האדם חווה שה"אני" שלו הוא המסובב הראשון דהיינו, אלוהים, אז בעצם הוא מבין את האמת, שכל מה שהיה הווה ויהיה, זה הכל התגלות של רצונו העצמי. דהיינו, שיש לאדם בחירה חופשית אמיתית על הכל בשלמות. ואח"כ אחרי שהאדם נמצא בתודעה ... מגיע הרצון וכל שינויי הרצון שיש אצל אלוהים? וכאשר האדם מתבונן בכל זה, אז הוא רואה את האמת, שהוא לא באמת אלוהים אמיתי, אלא אלוהים שקרי. כי גם הוא כאלוהים, גם הוא עצמו עדיין ישות נפרדת. כי יש הפרדה בין רצונו של האדם כאלוהים, לבין ישותו העצמית, לבין התודעה העצמית וכולי. כי כל זמן שיש חווית "אני", הרי שיש תחושה של נפרדות, וא"כ ה"אני" הוא לא אלוהים אמיתי. כי אלוהים האמיתי, הוא ההוויה הראשונה באמת. וכאשר יש רק הוויה אחת שממלאת את הכל, לא שייך שום אני ולא אני. כך שאם יש אני כלשהו, הרי שזהו אלוהים שקרי, דהיינו, ... פנימה על הרצון של עצמו כאלוהים, ועל ישותו העצמית כאלוהים, והוא רואה את האמת, שבאמת הרצון והתודעה והישות וכל מה שנפרד מהם, הכל זאת ישות אחת, שאין שם שום תודעה עצמית ושום רצון עצמי וכולי כלל. ואז על ידי ההתבוננות הזאת, כאשר היא מנקודת מבט של אלוהים עצמו שמסתכל פנימה אל תוכו, אז האדם חווה את האחדות האמיתית, שהכל אחד ממש. ואז הוא הופך להיות אלוהים ה אמיתי באמת, שהוא האחדות והשלמות האמיתית, שאין בה שום הפרדה כלל, ואפילו תודעה עצמית אין בה. ואח"כ (מצד הנפרדות), האדם חוזר אל השכל שלו, ואז הוא זוכר ... וממילא לא שייך שום בחירה כלל וגם לא שייך העדר בחירה, כי בשורש הכל אחד ממש. ואעפ"כ מצד הנפרדות, האדם קיים. ואם הוא קיים, אז קודם כל הוא אלוהים שקרי, דהיינו, זה שחושב את המציאות כולה, ואחראי לכל מה שהיה הווה ויהיה. והוא, האדם עצמו, כאלוהים עצמו, הוא מצמצם את עצמו לתוך תודעה נפרדת, שהיא חווה זמן ומקום בצורה אחרת, ממה שאלוהים עצמו חווה זמן ומקום, כי גם אצלו יש זמן ומקום (כי יש אני ולא אני, והרצון והישות והתודעה, כל אחד מהם נמצא במקום אחר וכולי). והתודעה של ה"אני" האחרון שהיא האדם עצמו, היא חווה שיש לה בחירה חופשית חלקית וכולי כנ"ל. ... ⬅לקריאת המשך המאמר על רגשות - לחץ כאן...