... שאל תיצור מצב שבו האדם השני יצטרך לבחור, בינך לבין משהו אחר שהוא אוהב. כדי שלא תיווצר לו תחושה שהוא צריך לוותר על משהו טוב, למענך. וכדי שלא יהיה מצב שבו הוא באמת יוותר עליך, תמורת משהו אחר. והשאלה היא איך בכל ... למצב שבו יש קונפליקט של בחירה, בינך לבין משהו אחר, מבלי להסתכן בכך שתגרום לאדם השני להרגיש שאתה פחות טוב ממשהו אחר, במידה והוא יבחר במשהו האחר? והתשובה לכך היא, שכאשר אתה יוצר מצב של קונפליקט אפשרי במערכת ... נעימות, אפשרית, על ידי הכנת השטח מראש. לדוגמא, אם אתה מעלה נושא שיחה ואתה חושב שהאדם השני ירגיש שלא בנוח לדבר על הנושא הזה, באפשרותך תוך כדי שאתה מעלה את הנושא שיחה הזה, לשדר לבן אדם השני, שלא ממש חשוב לך לדבר על זה, ושירגיש בנוח להעביר נושא. או לדוגמא לשדר לבן אדם השני, שאתה לא ממש רוצה לדעת את המידע ושהוא לא ממש חשוב לך. למקרה שהאדם השני לא ירגיש בנוח להעביר נושא. או לדוגמא במידה וכן צריך בהכרח לדבר על הנושא המסוים, עליך לשאול את עצמך, למה יכול להיות שהאדם השני ירגיש שלא בנוח מנושא השיחה. ואז באפשרותך מראש לנטרל את הסיבות שבגללן הוא ירגיש שלא בנוח. לדוגמא: נניח שאתה רוצה לדבר עם מישהו על המצב הכלכלי. ונניח שהוא עשוי להרגיש לא בנוח מכך שאין לו כסף. אז באפשרותך מראש לדוגמא להבהיר בדרך עקיפה או ישירה, שכסף זה לא באמת חשוב / לא כל כך חשוב, ... שאתה מעלה. או לדוגמא, נניח שאתה רוצה לדבר עם מישהו על המוות. ונניח שאתה חושב שהוא עשוי להרגיש לא בנוח מהנושא שיחה הזה. באפשרותך בעצם לשאול את עצמך, למה אתה חושב שהוא לא ירצה לדבר על הנושא הזה. לדוגמא, בגלל שזה ... שזה יזכיר לו את ההורים שלו? למה הוא כ"כ מתגעגע אליהם? האם מחוייב שכאשר הוא ייזכר בהם הוא ירגיש רע? ואם זה בגלל הפחד מהמוות, אז למה הוא כ"כ מפחד למות? האם מחוייב והכרחי שאם נזכיר את נושא המוות, שהוא יחשוב על המוות של עצמו? ואם הוא חושב על המוות, האם הכרחי שהוא ירגיש מכך רע? ועל ידי כל השאלות האלו, אתה אמור ללמוד לדעת למצוא את הדרך, איך כן אפשרי להעלות את הנושא, ולצמצם את החיכוך ... או כל מיני שיטות אחרות. כאשר הרעיון הוא, שמראש תנסה לצמצם כמה שיותר את הסיכוי שהאדם השני ירגיש רע מהנושא שאתה מעלה. ואם לדוגמא מדובר על מצב שבו אתה שם את עצמך בסיטואציה שבה האדם השני צריך לבחור, בינך לבין מישהו ... אם תקבל לא, הרי שמראש בעצם אמרת, שאם לא מסתדר, זה לא ממש משנה לך. ואז ממילא האדם השני פחות הרגיש שהוא אומר לך לא. כי ברגע שמישהו מסרב לך ואומר לך לא, לא רק שהוא סירב לך, אלא שבנוסף נשתלה לו מחשבה שמרגילה אותו ... מכך נזק נוסף. וגם כאן יש מינון, שלפעמים דווקא יש תועלת בלהכניס את האדם השני לקונפליקט רגשי בגללך, ולפעמים את מאוד רוצה שהאדם השני דווקא יתרגל שהוא מקריב משהו למענך, וככה הוא יתאהב בך, אבל צריכים להיות ...

... וחרדה, טיפול בחרדה - הזדהות רגשית, ניתוק רגשי, דיסוציאציה, רצון אישי, התנתקות רגשית ובו תתבאר, עוד אחת מהסיבות לכך שיש לאדם דיכאון וחרדה. וכפי שכבר ביארתי, הסיבה המרכזית ... אישי לאדם עצמו. ונכון, יש כאלו (כגון חלק מהפסיכולוגים / פסיכיאטרים וכיו"ב), שיגדירו מצב כזה של ניתוק רגשי / התנתקות רגשית, כהפרעת אישיות (הפרעה דיסוציאטיבית / הפרעת דה פרסונליזציה / הפרעת דה ריאליזציה ... אז ממילא הוא סובל מחרדות ומדיכאונות באופן אישי בלבד. אבל מי שיצליח לא לקחת את עצמו ברצינות, אלא להתנתק רגשית מעצמו, ולהצליח להסתכל על הרצונות שלו, כאילו הם של אדם זר, וכאילו הם אינם שלו, אלא הם ... שני הניגודים ביחד, הוא האידיאלי. ושום צד, הוא לא יותר או פחות טוב, מאשר צד אחר. וכשם שהאדם צריך להזדהות רגשית, עם הרצונות שלו, כך האדם צריך גם לדעת, לא להזדהות רגשית עם הרצונות האישיים שלו. והשילוב של שני הכוחות האלו, הוא הטיפול בחרדה והתרופה נגד חרדה, הטוב ביותר שיש בעולם. וכיצד יכול האדם להצליח להתנתק רגשית מהרצון העצמי שלו? תשובה: על ידי ניתוק רגשי אמיתי. דהיינו, שעל האדם במשך היום יום, להתרגל לחפש את האמת האובייקטיבית לגבי כל דבר, ולא להיות מושפע מהרגשות שלו, כאשר הוא שופט ומנתח את המציאות. ומי שמתרגל להתנתק רגשית מהרגשות שלו, כאשר הוא מחפש את האמת ומברר את האמת לגבי עצמו ולגבי המציאות, בלי קשר למה שהוא מרגיש ברמה האישית, אלא כפי מה שהאמת באשר היא, על ידי זה האדם מצליח להתנתק רגשית גם מהרצון העצמי שלו, ומצליח להסתכל על הרצון העצמי שלו, גם מנקודת מבט חיצונית. שממילא, ...

... בחינות / פחד ממבחנים / להצליח במבחנים - ממה נובעת חרדת בחינות? איך להצליח במבחן? ובו יתבאר העניין של חרדת בחינות ושל פחד ממבחנים. וחרדת בחינות, היא מצב, שבו האדם מרגיש פחד וחרדה, ממבחן שאותו הוא צריך לעבור. ולפעמים, הפחד הזה גורם לאדם לסוג של שיתוק מחשבתי (בלק אאוט), שמוציא את האדם מריכוז, וגורם לו ...

... השלילית, מאפשרת לאדם להיות מודע טוב יותר למצבו ולבעיות הקיימות. נכון, החשיבה השלילית עלולה לגרום לאדם להרגיש פחות טוב וכולי, אבל יש בה גם את הצדדים החיוביים הנ"ל. ואדם שצורת החשיבה שלו נראית כחשיבה שלילית, ...

... בלי שהוא יגיד לך את זה, ו / אם תצליח להגיד למישהו את מה שהוא רוצה להגיד לך, עוד לפני שהוא יאמר לך את זה, זה יגרום לו להרגיש שאתה מבין אותו היטב, ויגרום לו להרגיש שאתה קרוב אליו, וממילא לתת בך אמון. אא"כ הוא חושד בך, שאז זה יכול להשיג דווקא את התוצאה ההפוכה, שאתה דווקא אמור לשדר לו, שאין לך עליו מידע מוקדם ... ושהוא היה מאוד רוצה להבין את עצמו בהם, ושהוא יחשוב שנתת לו הסבר נכון לגבי עצמו, זה יגרום לו לחשוב שאתה קרוב אליו, ולהרגיש כלפיך תחושת קרבה. "אתה לא יכול לעשות X" מול הניסוח "אי אפשר לעשות X" - הניסוח השני, יוצר תחושה יותר בלתי אפשרית לביצוע של הדבר. נניח שאתה רוצה לשכנע מישהו במשהו, באפשרותך להכניס אותו לתחושה שאתה רוצה שהוא ירגיש לגבי דבר כלשהו, על ידי זה שתדמה לו את הדבר, לדבר אחר שבו הוא יותר בטוח שכך הדבר. לדוגמא, נניח שאתה אומר למישהו "אי אפשר לעשות X", ואתה רוצה שהוא ... מתמקד בלשאול את עצמו, האם באמת אי אפשר לעוף באוויר? והתשובה שמתקבלת אצלו היא שאכן אי אפשר לעוף באוויר, ואז הוא נכנס לחוויה של דבר שאינו אפשרי. ומכאן הרבה יותר קל לו להאמין, שאכן גם לא אפשרי לעשות את הדבר הראשון. כי הוא כבר בתחושה של הדבר שאינו אפשרי. והרעיון הוא, שאם תביא דימוי שבו השומע יחשוב שאתה בטוח צודק, זה יגרום לו יותר לחשוב שאתה צודק באופן כללי. ובפרט אם תביא לו דימוי, שיצור אצלו את התחושה שאתה רוצה שהוא ירגיש לגבי הדבר הראשון שעליו הוא מהסס. לדוגמא "אנחנו חייבים לעשות X, כמו שאנחנו חייבים לאכול כדי לחיות". שגם יש הסכמה של השומע לחלק השני של המשפט. וגם כאשר הוא מסכים למשפט, הוא כבר נכנס לחוויה שהוא אכן חייב לעשות משהו. ואז קל לו יותר להאמין שגם את הדבר הראשון הוא חייב לעשות. ולמה זה עובד ככה? אז ראשית ככל שיש לשומע יותר מידע, כך קשה ... האמת, על סוף המשפט, במקום לעשות זאת באופן נייטרלי על התחלת המשפט ובלי הסחה כלשהי. אבל בנוסף, כאשר המוח של השומע נמצא בחוויה כלשהי, אז למוח האנושי יותר קל להישאר באותה החוויה והתחושה, מאשר לעבור לחוויה הנגדית שלה. כי זה כרוך במאמץ מחשבתי גדול יותר. ז"א אם לדוגמא יש לך רצף של שאלות של כן / לא, ואתה עונה עליהן "כן" לחלק מהשאלות ברצף, כי אתה ... אם תביא לשומע דוגמא שהוא יסכים עליה, דווקא זה יגרום לו לא להסכים איתך על התחלת המשפט. ומתי זה יכול לקרות? תשובה: כאשר התחושה שהוא יקבל מהדוגמא, תהיה רעה שהוא ירצה להתנגד לה. ואז הוא יממש את ההתנגדות שלו, על הטענה העיקרית שלך, מאחר שהוא לא יכול להתנגד לדוגמא. ואתן ... שיעורים, כמו שאתה חייב לא לאחר לבית הספר". אז נניח שהילד מסכים שהוא חייב לא לאחר לבית הספר, אבל זה יכול לגרום לו להרגיש רע, ודווקא לרצות לומר, אם אני לא יכול לאחר לבית הספר, אז לפחות אני כן יכול לא לעשות שיעורים. ז"א, שאם הילד מסוגל להרגיש שהוא חייב לעשות משהו בכמות כלשהי, אז אם היית אומר לו "אתה חייב לעשות שיעורים", יכול להיות שהייתה לו יכולת להכיל את המידע הזה ולהסכים איתו. אבל התוספת של "כמו שאתה חייב לעשות דבר אחר", גורמת לכך שהוא יבזבז אצל עצמו את היכולת שלו להרגיש שהוא חייב לעשות דברים, ואז דווקא הוא יתנגד למה שאמרת לו לעשות. כי עכשיו הוא דווקא רוצה להתנגד לטענה המרכזית שלך, בגלל שהדוגמא שנתת, יצרה אצלו את ... שהוא חושב שנוח לך יותר לנקוט בה. ואח"כ להוסיף / לשלב את העמדה המקורית שאתה רוצה לומר אותה. כך אתה מעביר לשומע את התחושה, שאתה לא רץ להביע את העמדה שהוא חושב שאתה תרצה להביע, אלא אתה בכלל מביע את העמדה הנגדית. ורק אח"כ אתה מביע את העמדה המקורית, רק משום שהיא אכן ... רוצה לגרום למישהו לעשות משהו, אתה צריך ליצור אצלו אינטרס לעשות את מה שאתה רוצה שהוא יעשה. ולפעמים, האינטרס יכול להיות רגשי, כגון לדוגמא העלאת הערך העצמי של האדם השני, מולך. ואת זה ניתן לעשות, על ידי זה שאתה משדר לאדם השני, כאילו הוא עושה לך טובה, שהוא "עוזר" לך לעשות את מה שאתה רוצה שהוא יעשה. ואסביר: כאשר אתה מבקש ממישהו לעשות משהו, אוטומטית, המוח של השומע מרגיש שמישהו נתן לו הוראה / ציווי / בקשה לעשות משהו, ואז ממילא הוא מרגיש שהוא נמצא בעמדת נחיתות, מול המבקש. כי הוא כאילו העבד, שעושה את מה שהמלך אומר לו לעשות. ואז אוטומטית, המוח של השומע, מעדיף דווקא לסרב ולא לעשות את מה שאתה מבקש ממנו לעשות, כי הוא מרגיש סוג של השפלה, שאומרים לו מה לעשות. כי החזק, אומר לחלש מה לעשות. לעומת זאת, אם תשדר לשומע, שכאילו אתה צריך אותו, ושהוא כאילו עושה לך טובה שהוא יעשה כך או אחרת, זה בעצם מפרגן לאגו של השומע, ואז קודם כל הוא מרגיש יותר בנוח לעשות את מה שאתה מבקש ממנו. כי זה מעיד על חוזקה ולא על חולשה. ובנוסף, זה סוג של לשתול מחשבה של פיתוי לתת מודע, שכאילו אומר לשומע, אם תעשה כך, אני אעריך אותך יותר, ואתה תרגיש שאתה חזק יותר ובעל יותר ערך, כי עשית לי טובה. ואם לא תעשה את זה, ממילא תפסיד את ההזדמנות שלך להרגיש חזק. אם אתה רוצה לגרום למישהו לעשות משהו, עליך לשאול את עצמך, מהם הרעיונות שאם הוא היה מסכים איתם, הוא היה עושה את מה שאתה רוצה שהוא יעשה. ועליך ...

... אחת את השנייה. כגון לדוגמא אדם שרוצה להיות בריא. אבל בו זמנית, הוא גם רוצה להרגיש שהוא חופשי לאכול מה שבא לו, גם אם האוכל הוא לא בריא. שאז במקרה כזה, יש התנגדות, בין המטרות השונות. ואז כמובן, ... המטרה שלו. כגון לדוגמא, אדם שנמצא בקרב ובמלחמה. שברור, שהוא לא ימסור מידע רגיש לאויב, כי זו פעולה שנוגדת את המטרה האישית שלו, שהיא לנצח את האויב. אבל, מי שרוצה לנצח בקרב, לא רק שאסור לו ... מרחיק אותך מהשגת המטרה. ולמה? כי ברגע שהאדם עושה איזו פעולה כלשהי, הוא מזדהה רגשית עם הרצון שלו לעשות את אותו הדבר. וההזדהות הרגשית של האדם עם הרצון שלו לעשות דבר, שלא משרת את השגת המטרה, מחלישה בתת המודע של האדם, את הרצון של האדם להשיג את ...

... אותו לעשות את הפעולה? ובאופן כללי החוקיות היא, שבן אדם רוצה להרגיש טוב. ובן אדם עושה את מה שהוא חושב שיעשה לו יותר טוב מאשר רע. וזה בעצם אומר שאם ... בגידה זה דבר שאסור שיקרה. ולכן כנראה שהכרחי שבאמת האדם הנבגד ירגיש רע, אם יבגדו בו שוב. ואעפ"כ גם בנקודה הזאת, יש דרך איך להתמודד איתה. כי מאוד יכול להיות שהבחורה לדוגמא הרגישה רע מכך שבגדו בה. וזה כמובן מוצדק שהיא הרגישה מכך רע. אלא שיכול להיות, שהרע שהיא מרגישה מכך שבגדו בה, הוא הרבה יותר גדול מהרע שהיא "אמורה" להרגיש מהסיטואציה. כגון לדוגמא שהבחורה שבגדו בה, מרגישה רע מהמחשבה שיש לה, שאם בגדו בה, אז זה אומר שהיא "לא שווה כלום" / "לא יכולה יותר ... כל מחשבה שלילית אחרת, שנוצרת אחרי הבגידה. והרעיון הוא, שאם הבחורה מרגישה מאוד מאוד רע מהבגידה, אז החשש שלה מבגידה בעתיד, הרבה יותר גדול ממה שהוא אמור להיות. ואם נגרום לבחורה להרגיש פחות רע מהבגידה שקרתה בעבר, ממילא היא פחות תפחד מהרע שהיא חושבת שיקרה לה מבגידה בעתיד. ואיך עושים את זה? תשובה: צריך לנסות להבין איזה רע הבחורה הרגישה מהבגידה שקרתה בעבר. וצריך לנסות לצמצם את הרע הזה. דהיינו, להבין שהאירוע של ... נושא אחר, לדעת איך לעשות זאת. והמהות של הרעיון היא, שאם הבחורה תרגיש פחות רע מהבגידה שקרתה בעבר, היא פחות תפחד מהאפשרות שתבגוד בה בעתיד. ועכשיו נעבור ... ביותר. כי עקרונית, החשש לבגידה עתידית, בד"כ הוא מוצדק. והחשש להרגיש רע מבגידה עתידית, גם הוא בד"כ מוצדק. והכל כמובן, בפרופורציה הנכונה. אבל הרעיון ... כגון לדוגמא, נניח שהדבר הכי רע שקרה לבחורה מהבגידה, זה שהיא הרגישה שהיא לא שווה. אז במקרה כזה, אתה לא צריך רק לעשות לבחורה טוב באופן כללי, אלא אתה כן צריך לעשות לבחורה טוב ולגרום לה להרגיש, ש אתה גורם לה להרגיש שהיא כן שווה. ז"א שאם יש לה התניה שאתה גרמת לה להרגיש לא שווה, ובנוסף יש לה התניה שאתה עלול לגרום לה להרגיש לא שווה, אז עליך לדעת לעשות לבחורה טוב ספציפי, שיצור לה התניה הפוכה, שהיא תרגיש שאתה גורם לה להרגיש שווה. ושאם היא תהיה איתך, זה יגרום לה להרגיש עוד יותר שווה. ושאם היא לא תהיה איתך, זה יגרום לה לאבד את התחושה שהיא שווה, שהיא מקבלת אותה מהטוב שאתה עושה לה. וכמובן שצריך לחדד כאן, שלא מספיק ... שהיא שווה ובעלת ערך בגלל שהיא איתך ושאתה הוא הסיבה שגורמת לה להרגיש שווה, בגלל הטוב שתעשה לה, שמיועד ספציפית לזה. ואז אם תדע לעשות לה טוב ספציפי, שיקזז ושיהיה מקביל לרע שהיא הרגישה מהבגידה, אז ממילא החשש שלה לאבד אותך, יגדל מהחשש שלה שתבגוד בה. כאשר שוב, האידיאל ... אם לדוגמא הסיבה שהיא מפחדת שתבגוד בה, היא משום שהיא מפחדת שאז היא תרגיש בודדה, כי הבגידה גרמה לה להרגיש בודדה, אז בעולם אידיאלי, היא צריכה להישאר איתך, כי היא לא רוצה להרגיש בודדה. ז"א שהטוב שהיא תקבל ממך בלא להרגיש בודדה, יהיה כ"כ גדול, יותר מאשר הפחד שלה מהרע להרגיש בודדה, אם תבגוד בה שוב. כי יש 2 מצבים. יש מצב 1, שבו הבחורה תישאר איתך למרות החשש ... דהיינו, אם לדוגמא היא מפחדת מהבגידה, כי היא מפחדת שזה יגרום לה להרגיש נניח שהיא לא יכולה לתת אמון באנשים, אז צריך לגרום לכך שהיא תרגיש כ"כ קרובה אליך באופן כללי ושהיא ת

... עייף אחרי שינה, משום שגם בחלום הוא התאמץ קשה. אדם כזה לא רק שהוא עובד קשה במשך היום, הוא עובד קשה גם בחלום במשך השינה. מירוץ העכברים דומה גם לאדם שנמצא בתוך חלום וחווה פחד מוות. אילו רק ידע האדם שבתוך החלום ...

... ניתן להבין, שמי שייצמד רק לאמת האובייקטיבית בלבד, ממילא הוא לא יוכל לדעת שום דבר, ולא תהיה לו שום העדפה אישית, ושום רצון אישי, ושום רגש אישי, ואפילו לא תחושה של קיום עצמי. שגם היא, תחושה אישית סובייקטיבית בלבד. ונחדד ונבהיר, כי לדוגמא, מבחינה אובייקטיבית, אין טוב או רע. כי כל הטוב והרע, הם ביחס לאדם עצמו בלבד, וביחס למה ... שלו. ועל ידי זה, בסופו של דבר, האדם כל כולו פוגש את האמת האובייקטיבית האמיתית עצמה. שבה אי אפשר לדעת שום דבר כנ"ל, ושבה יש חוויה של אחדות / אין טוב ורע וכולי. ולכן, בסיכומו של דבר, צריך להיות גם אובייקטיבי, וגם סובייקטיבי. וצריך לדעת את היתרונות של החשיבה ...

... / כאבים - כיצד יכול האדם לבטל את כל הרע ואת כל הכאבים שיש בעולם? ובו יתבאר, כי האדם יכול בפחות מרגע אחד לבטל מעצמו את כל תחושת הרע, על ידי זה שהוא ירכז את כל המחשבה שלו, לחשוב על המהות של כל הדברים כולם, ששם אין שום רע כלל. כגון לדוגמא, אדם שסובל מכאבים ומרגיש מכך רע, שאם הוא ירצה, הוא יכול בפחות מרגע אחד, לבטל מעצמו את כל תחושת הרע שיש לו מהכאבים שלו. עד כדי כך, שהאדם יכול לבטל גם את הכאבים עצמם, אם הוא רק ירצה בכך. ואיך? על ידי התבוננות על מהות הכאבים עצמם. ז"א, שכאשר יש לאדם כאבים והאדם מרגיש מהם רע, אם האדם יבחר לשאול את עצמו, למה אני לא רוצה להרגיש את הכאבים האלו? ולמה אני שונא את הכאבים האלו? ולמה אני רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע? ולמה אני רוצה להרגיש טוב, דווקא בלי כאבים? אם האדם ישאל את השאלות האלו באמת, הוא יגלה את האחדות של המציאות. וממילא כל תחושת הרע תתבטל. ולא רק שתחושת הרע תתבטל, אלא שאפילו הקיום העצמי של האדם יתבטל, ואז ממילא, מצד התודעה העצמית של האדם, ... כל הקיום הנפרד של כל העולם כולו. כי מי שיכריח את עצמו למצוא תשובה לשאלה, של "למה יש נפרדות", שהיא בעצם מלובשת בשאלה, למה אני רוצה להרגיש טוב? ולמה אני לא רוצה להרגיש כאבים? ולמה אני חושב שכאבים זה רע? וכיו"ב, מי שיכריח את עצמו להתבונן על השאלה הזאת עד סופה, ... הרצון אינו מוגדר כלל. ורק אח"כ, הרצון מקבל את הצורה הסופית שלו. כי בנקודת ההתחלה, דהיינו, מנקודת מבט שקודמת לרצון של האדם, שלא להרגיש רע, מנקודת המבט הזו, אין שום הבדל בין טוב לבין רע, ואין שום הבדל בין כאב לבין רוגע ובריאות. כי התודעה של האדם, מזדהה עם נקודת מבט, שנמצאת, אחרי ההגדרה הסופית של הרצון של האדם, שהוא לא ירגיש רע מכאבים. כי הרצון הסופי של האדם, הוא רצון מוגדר. שהאדם לא רוצה צורה מסוימת מוגדרת. שעל ידי זה, האדם מרגיש טוב או רע. והאדם מזדהה כולו עם הצורה הסופית של הרצון שלו, שלא להרגיש רע. אבל, קיומו של הרצון המוגדר, הוא אינו מחוייב. כי לא מחוייב המציאות, שהאדם ירצה להרגיש רק טוב. ולא מחוייב המציאות, שהאדם לא ירצה להרגיש כאבים. אלא, זו רק אפשרות בלבד. כי מצד הפוטנציאל של המציאות, קיימת האפשרות, שהאדם כן ירצה להרגיש רע, ושהאדם כן יאהב את הכאבים. וכפי שזה אכן בא לידי ביטוי במקרים שונים (סאדו מאזו / מזוכיזם וכיו"ב). והמציאות אצל האדם שמרגיש רע מכאבים, היא בצורה סופית כזו, שבה, האדם לא רוצה להרגיש רע מכאבים. אבל זו רק אפשרות של המציאות בלבד. כי המציאות הייתה יכולה להיות גם אחרת. והמציאות שבה האדם לא רוצה להרגיש כאבים, היא רק אפשרית בלבד, אך היא אינה מחוייבת. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה לעומקו, דהיינו, כאשר האדם שואל את עצמו, למה המציאות היא בצורה כזו, שבה הוא לא רוצה להרגיש רע מכאבים? על ידי זה האדם מתחבר לנקודת המבט, שקיימת לפני הצורה שבה הוא לא רוצה להרגיש רע מכאבים. כי השאלה "למה", היא הופכת את המחוייב, לאפשרי. כי בעיני האדם, נדמה לו שזה מחוייב ... רצון מוגדר כלל. וכאשר האדם מתבונן מספיק עמוק, פנימה, אל תוכו, אז גם כל הישות שלו מתבטלת, וממילא, גם כל הכאבים מתבטלים גם הם. כי האדם מרגיש רע מכך שיש לו כאבים, רק משום שהוא יודע שהוא קיים, ושהוא יודע שהגוף שלו כואב, ושהוא יודע שהוא לא רוצה להרגיש את הכאבים וכולי, שעל ידי זה נוצרת תחושת הרע. ומי שרוצה, יכול לבחור ללכת עם האמת עד הסוף ועד הקצה האחרון שלה, ועל כל דבר שהוא יודע ושגורם לו להרגיש רע, האדם יכול לשאול את עצמו באמת, האם באמת הידיעה הזאת היא נכונה? ואולי היא לא באמת נכונה, ... בטוח, אפילו לא בקיום העצמי וכולי. וכאשר האדם הולך עם האמת עד הסוף ממש, דהיינו, שהאדם שואל את עצמו, אולי הכאב הוא טוב? ואולי אני מרגיש טוב ולא רע? ואולי אני זה שרוצה את הכאבים עצמם? ואולי בכלל אין לי כאבים? ואולי בכלל אני לא קיים כלל? וכיו"ב שאלות נוספות עד הקצה האחרון, על ידי זה האדם מתחבר לחוויה של העדר ידיעה מוחלט. שבה, האדם לא יודע שום דבר מוגדר באופן ממשי, ואז האדם מתחבר ...