... אל האמת - עד הרפואה השלמה כשאדם מתקרב אל האמת, כל זמן שהוא עוד לא הגיע אליה ממש, הוא
חווה שמח ועצב מעורבים זה בזה. כי האמת, בפרט של החכם האמיתי, היא מזכירה לאדם את האלוהים שהוא, והיא גורמת לאדם להבין, עד כמה הוא רחוק מהמקום האמיתי שלו. כי האדם ... לשכל של החכם האמת, הוא נזכר כמה טובה המציאות יכולה להיות, אם הוא רק יצליח לחזור
ולחוות, את מי שהוא באמת. כי ביחס לכמה שהמציאות טובה ומושלמת, האדם חי בגיהנום ממש. כי כל חייו, מלאים סבל וחסרונות. כי כל דבר שיש בעולם, יש בו חיסרון כלשהו. והאדם ... שלו נראה לו כטוב. והאדם כ"כ רגיל לסבול, עד שכאשר הוא מחליף סבל אחד בסבל אחר, הוא
חווה את זה כהנאה. וכמובן שההנאה היא לעולם לא שלמה, ולכן האדם עצוב תמיד, בעצבות פנימית ועמוקה עד שורש נשמתו, ששם הכל טוב תמיד. וכאשר האדם מתקרב לשכל של החכם ... סובל, אפילו מעצם זה שהוא עצמו קיים. כי קיום ה"אני" של האדם, הוא עצמו זה שיוצר את
תחושת החיסרון והסבל. והאדם היה איש בריא, שהפך להיות חולה במחלה קשה ביותר, שהפכה את האדם לעיוור + חירש + אילם + בלי ידיים + בלי רגליים + עם צוואר עקום + ... שמחה אמיתית, והוא לא יכול לעשות שום דבר שיביא לו אושר, והוא לא יכול ללכת לשום מקום
ולהרגיש שם שלמות, והוא לא יכול לנשום אויר ולקבל איזה דבר שיעשה אותו מאושר באמת, והוא לא יכול לשאת על גבו את כל הצרות של העולם, והוא סובל תמיד
מתחושת חיסרון של שלמות, והוא מחכה כל הזמן לכך שה"אני" שלו יעלם ויחדל ויפסיק להיות קיים. אך לצערו הרב, זה לא קורה ולא יקרה. כי ה"אני" של האדם, קיים, בלי שהאדם ... כי השכל של האדם, מסתיר ממנו את כל הטוב שיש בכל העולמות, וגורם לו להיות כל הזמן,
בחוויה של נפרדות צמצום וחיסרון. ואז האדם פוגש את החכם האמת, שמזכיר לו שהוא האדם עצמו, הוא המלך. ומספר לו, כמה החיים שלו היו טובים, כאשר הוא זכר שהוא מלך. ... מכך שהוא נזכר שהוא היה מלך ושהכל היה מושלם, והוא מבין עד כמה רע לו עכשיו, מכך שהוא לא
חווה את זה, שהוא עצמו המלך וכולי. אבל מצד שני, האדם גם מתמלא תקווה ושמחה וגעגועים, לחזור
ולחוות את המלך שהוא. כי העצות של החכם האמיתי, מרפאות את האדם, וגורמות לו
לחוות את המלך שהוא, גם אם הוא לא יחפוץ בכך. כי העצות של החכם האמיתי הן כ"כ חזקות, עד שאם האדם נאחז בהן, אז גם אם יש באדם כוחות רעים שרוצים שהוא ימשיך ויסבול, ...