... שזה שהוא יודע שהוא חולה, זה לא גורם לו
להרגיש רע. משום שהוא יודע בדיוק, מה התרופה למחלה שלו. אא"כ הוא יודע שהוא חולה, אבל הוא לא יודע כיצד לרפא את עצמו כאן ועכשיו. שזה כמובן יגרום לכך שהוא יסבול, עד שהוא ירפא את עצמו. ... בין הידיעות שהוא יודע אותן, והן גורמות לו
להרגיש רע. או לדוגמא אדם שלא יודע שהוא חולה, אבל הוא כן יודע שהוא רוצה להיות בריא ולא להיות חולה. ובנוסף, הוא יודע גם, שיכול להיות שהוא חולה, או שיכול להיות שהוא יהיה חולה. וגם ... חולה, או שהוא אולי חולה, היא גורמת לאדם
להרגיש רע, כי היא מנוגדת לידיעה של האדם, שהוא לא רוצה להיות חולה. והרעיון הוא, שהאדם
מרגיש טוב או רע, לפי מה שהוא יודע. כי אם האדם יודע שדבר כלשהו הוא טוב, והוא יודע שהטוב הזה קיים, אז האדם רוצה את המציאות, והוא
מרגיש טוב. ואם האדם יודע על דבר כלשהו שהוא רע, והוא יודע שהרע הזה קיים, אז האדם לא רוצה את המציאות, והוא
מרגיש רע. וזה לא ממש משנה, האם האדם יודע או לא יודע. השאלה היא, האם יש שלום פנימי, בין הדברים שאותם האדם יודע, או שמא יש אצל האדם מלחמה פנימית, בין הדברים שהוא יודע. כי ברגע ... יודע מה הפתרון שלה. ואז ממילא הוא לא יכול
לחוות שמשהו חסר לו, כי הוא יודע את המילוי והפתרון של כל דבר. וגם מי שלא יודע שום דבר, גם הוא אינו סובל כלל. כי הוא לא יודע על שום בעיה ולא על שום פתרון לשום בעיה. ונכון שהוא לא ... היטב יראה, כי גם מי שיודע את הכל, גם הוא
מרגיש בדיוק, כמו מי שלא יודע שום דבר. כי גם הוא לא יודע על שום בעיה שאין לה פתרון. ובכל מקרה הרעיון הוא פשוט, זה לא משנה מה אתה יודע וכמה אתה יודע, זה כן משנה שאו שתגיע למצב שבו ... בוודאות מה הפתרון, בכל אחד מהמקרים, הוא לא
ירגיש רע. והשאלה הנשאלת היא, כיצד יכול האדם לדעת את הכל? או כיצד יכול האדם לא לדעת שום דבר? והתשובה היא, שיש כאן שתי רמות של ידיעה. ידיעה חיצונית וידיעה פנימית. וידיעה חיצונית ... אין סוף רצונות אפשריים שהאדם יכול לרצות,
ולהרגיש בגללם טוב או רע. אבל בסופו של דבר, הבנת המנגנון של האושר של האדם, היא דבר סופי, שאפשר לדעת את כולו. והכוונה היא, כי האושר של האדם, תלוי בהמון דברים. כי יש לכל אדם בתת ... את כל הרצונות האלו בפני עצמם. והאדם תמיד
מרגיש שחסר לו משהו, משום שיש תמיד איזה רצון שאינו מלא. ולא משנה כמה האדם יתאמץ למלא את הרצון שלו, תמיד יהיו רצונות אחרים שהוא לא מילא אותם. כי התת מודע של האדם, רעב, ברעב אין ... נהנה ממה שיש לו. ובכל מקרה, האדם לעולם לא
חווה שלמות. שזה אפשרי, רק כאשר יש את כל מה שרוצים, או שאין שום רצון. ולמרות שכמות הרצונות היא אין סופית, אעפ"כ, יש דרך לא לרצות שום דבר, ויש דרך לקבל את כל מה שרוצים. ואיך? על ... רוצים. דהיינו, למלא את החור הראשון ואת
תחושת החיסרון הראשונה, שממנה נובעים כל אין סוף הרצונות והחסרונות שהאדם
חווה בחיים שלו. והדבר שבו תלויים כל הרצונות שיש לאדם בחיים, זאת צורת המחשבה של האדם, שמפרידה בין דבר להיפוכו. שעל ידי זה נוצרת
תחושת חיסרון אין סופית וכולי. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. והרעיון הוא, שאומנם אי אפשר לדעת את כל המידע האפשרי, ואומנם אי אפשר לא לדעת שום מידע מתוך כל המידע שקיים, ... האחד, ואת החוק האחד, שלפיו נקבע האם הוא
ירגיש טוב או רע. כי בסופו של דבר, כדי להיות מאושר, לשם כך לא צריך לדעת את כל הדברים. אבל כן צריך להבין בשלמות, את המנגנון של האושר. כי בסופו של דבר, האדם רוצה להיות מאושר. וכדי ... דבר אחד ויחיד, והוא, שהוא יודע שהוא רוצה
להרגיש טוב תמיד, והוא לא יודע איך הוא יכול
להרגיש טוב תמיד. כי מי שלא יודע שהוא רוצה
להרגיש טוב, הוא ממילא
מרגיש טוב. ומי שכן יודע שהוא רוצה
להרגיש טוב, ויודע גם איך
להרגיש טוב, גם הוא
מרגיש טוב תמיד. כי הוא יודע איך
להרגיש טוב. אבל הסבל קיים, רק כאשר הוא יודע מה הוא רוצה, ורק כאשר האדם מבין שהוא רוצה שהמציאות תהיה כך או אחרת. ושבמקביל, הוא יודע שהמציאות היא לא כפי מה שהוא רוצה. ואין לו מושג, ... שזה גורם לכך שהאדם לא ירצה יותר שום דבר,
ויחווה שלמות עצמית. ומי שיחקור עד הסוף מה בדיוק הוא רוצה, או שהוא יגלה שזה לא משנה לו מה קורה, ואז ממילא לא יהיה חסר לו דבר. או שהוא יגלה שהוא יודע בדיוק מה הוא רוצה, וידע בדיוק ...