... כגון לדוגמא, אדם שלא נמצא בקשר זוגי, שהוא חופשי לעשות כרצונו, בלי שום התחשבות מיוחדת באף אחד בעולם. וברגע שהוא נמצא בקשר זוגי, הוא
צריך להתחיל להתחשב, גם ברצון העצמי של בן / בת הזוג שלו. ומצד אחד זה ממש כיף. שהאדם חווה, שה"אני" שלו גדל. כי בהתחלה, כאשר האדם עדיין רווק, אז כאשר הוא אומר "אני", הוא מתכוון רק ... לעצמו וגם לבן / בת הזוג שלו. ומצד אחד זה מאוד כיף, כי עכשיו ה"אני" של האדם גדל. אבל מהצד השני, זה יוצר אצל האדם עומס רגשי, שעכשיו הוא
צריך להתחשב, גם ברצונות של ה"אני" של בן / בת הזוג שלו. מה שאין בכך צורך, כאשר האדם חי חיי רווקות. וכפי שאמרנו, החיסרון הגדול ביותר של קשר זוגי, הוא בדיוק היתרון הגדול ביותר של ... כי אהבה זוגית, היא יותר חזקה ויותר ממשית, מאשר אם האדם יאהב, את כל העולם באותה המידה ממש. ולמה? כי כדי לאהוב בעוצמה חזקה, לשם כך האדם
צריך, שתהיה בתוכו גם שנאה חזקה. כי אפשר להרגיש אהבה כלפי משהו, רק כאשר יש גם תחושה כלשהי של שנאה, שניתן להשוות אליה את התחושה של האהבה. ז"א, בלי תחושה של שנאה, אי אפשר להרגיש מהי ... את כל העולם, באותה המידה ממש. דהיינו, רגש של השתוות, שאין בו לא אהבה ולא שנאה כלל. שהוא רגש אחיד, בלי שום שינוי כלל. וכדי לאהוב משהו,
צריך שתהיה גם שנאה, כלפי משהו אחר. כדי שיהיה ניתן לחוות את האהבה. ומי שרע לו רק קצת, ומי ששונא את העולם רק קצת, ממילא גם האהבה שלו לא ממש חזקה. כי האהבה החזקה, נוצרת, בגלל התלות ... הזוגיות, היא כפי כמה שהזוגיות ממלאת אצל האדם את הרצון העצמי שלו. וכדי שהאדם יוכל לאהוב באהבה חזקה, את בן / בת הזוג שלו, לשם כך האדם
צריך לחוות חיסרון מאוד גדול, בלי בן / בת הזוג שלו. ומי שממש טוב לו, גם בלי הזוגיות שלו, הרי שהוא לא יכול להיות קשור רגשית, ולא יכול להיות תלוי רגשית, באהבה הזוגית שלו. ואז ממילא, ...