... ועוד. הוכחה לכך שאלוהים לא ברא את העולם, לפחות לא לפי דעתו של אלוהים. הקדמה: הטיעון שאלוהים ברא את העולם יש מאין, גורר בהכרח לומר שאלוהים ברא גם את ציר הזמן ואת מרחב המקום, משום שבאין המוחלט אין ציר זמן ואין מרחב מקום כלשהם. לומר שאלוהים ברא את העולם, פירושו לייחס זמן לאלוהים עצמו. אלוהים ברא את העולם משמעותו, לפני שאלוהים ברא את העולם ואחרי שאלוהים ברא את העולם. לפני שאלוהים רצה לברוא את העולם, ואחרי שהוא רצה לברוא את העולם. אם נאמר שאלוהים אינו נמצא בתוך ציר זמן כלשהו, הרי שזה אומר שלפחות מבחינתו הוא לא ברא את העולם. כי אם מבחינתו של אלוהים הוא ברא את העולם, הרי שמבחינתו קיים זמן כלשהו ולפני ואחרי. כך שמבחינתו של אלוהים עצמו, הוא לא ברא את העולם, ולבריאת העולם אין שום קשר אליו. כי אחרת אנחנו מכניסים את אלוהים לתוך ציר הזמן. בעניין ציר זמן שמהותו שונה מציר הזמן שלנו - ביארתי במקומות אחרים. ולכן: האדם יכול לטעון לנצח כי אלוהים ברא את העולם ואת ציר הזמן וכולי, אך מצידו של אלוהים עצמו זאת שטות מוחלטת, כי אלוהים עצמו כדי שהוא יברא את הזמן הוא צריך להיות מחוץ לציר הזמן, וממילא אין אצלו זמן, וממילא הוא לא יכול לברוא את העולם, לפחות לא לפי דעתו האישית. כך שגם אם האדם מייחס לאלוהים את בריאת העולם, זה עדיין לא אומר שגם אלוהים מייחס לעצמו את בריאת העולם. ואדרבה, ההיגיון אומר שאלוהים לא ייחס לעצמו את בריאת העולם, כי אחרת הוא בתוך ציר זמן...

... הרי שמייחסים זמן לאלוהים. לומר שאלוהים ברא את העולם, פירושו לומר שאלוהים עשה פעולה כלשהי. ולומר שאלוהים עשה פעולה כלשהי, פירושו לומר שהיה לפני הפעולה ואחרי הפעולה. ואם כן, הרי שגם אצל אלוהים יש זמן וגם הוא נמצא בתוך ציר הזמן.

... ורגע אלוהים אחראי לכך שהמציאות היא כפי מה שהיא. נגדיר: שום רגע בציר הזמן אינו דומה לרגע אחר בציר הזמן. נשאל: האם קיימת סיבה מדוע כל רגע בציר הזמן הוא כפי מה שהוא ולא אחרת? נשיב: כן, קיימת סיבה מדוע בכל רגע העולם הוא כפי מה שהוא ולא אחרת. נשאל: האם אלוהים הוא כל ... אז מדוע הוא לא ישר יוצר את התוצאה האחרונה, דהיינו, את הרגע האחרון בציר הזמן שבו כל הבעיות נפתרו / הכל טוב / הכל מושלם וכולי? ברגע שאנחנו אומרים שלכל דבר יש סיבה, הרי שזה אומר ששום דבר אינו ...

... נוצר במקרה - חלק 3 - הוכחה ליצירה אקראית 1! הוכחה לכך שהעולם כולו כן נוצר במקרה. ניקח את ציר הזמן כולו ונתבונן ברגע אחד בתוך ציר הזמן. אל מול עיננו ישנה תמונה מלאה בפרטים שונים, שמייצגת את כל המציאות כולה ברגע אחד של ציר הזמן. נשאל: כמה אפשרויות קיימות לכיצד תהיה המציאות ברגע נתון כלשהו? תשובה: אין סוף. הסבר: בכל רגע ורגע, קיימות ... מסודר? ונשיב: חוקי הפיזיקה לא באמת קיימים כחוקים ממשיים. הם רק תיאור של תופעה קיימת. לדוגמא: ניקח את סך כל האפשרויות לכיצד תהיה המציאות בכל רגע של ציר הזמן. עבור כל רגע בציר הזמן, נבחר עבורו באופן אקראי אפשרות אחת מתוך סך כל האפשרויות האין סופי, לכיצד המציאות יכולה להיות ברגע X כלשהו. אם נסתכל על ציר הזמן, בוודאי נמצא דפוסים כלשהם שחוזרים על עצמם בתוך כל ציר הזמן. אלו הם חוקי הפיזיקה. ז"א הכל אקראי לחלוטין כולל הכל. וכל מה שנראה כמסודר, אלו הדברים שבאופן אקראי חוזרים ... שנראים כאקראיים ותהליכים שנראים כמתוכננים. ע"פ ההסבר הנ"ל, ניתן להבין כי התהליכים שנראים כאקראיים, נובעים מכך שבסידור האקראי של סך כל האפשרויות על ציר הזמן, יש שינויים בין רגעים שונים במצבים השונים של המציאות. וכל התהליכים שנראים כמסודרים, הם מייצגים את הדברים ...

... ציר המספרים הוא אין סופי. דוגמא 2: ציר הזמן. נשאל: מהו הזמן הכי רחוק שניתן להגיע אליו (בעבר / עתיד) נשיב: X כלשהו. נפריך: לכל נקודה בציר הזמן יש: עבר / הווה / עתיד. לכל נקודה בציר הזמן יש: לפני / אחרי. ולכן ציר הזמן הוא אין סופי. נקשה: אולי לזמן עצמו יש נקודת התחלה, ואולי ... לא היה זמן? נשיב: נניח לרגע שאכן לציר הזמן שלנו יש נקודת התחלה, וכי היה רגע כלשהו שלפניו לא היה זמן. ... גם אם נאמר זאת, הרי שאנחנו תוחמים את ציר הזמן שלנו בציר זמן אחר גדול יותר, כך שחזרנו לכך שציר הזמן הוא נצחי ואין סופי. הסבר: ברגע שאנחנו אומרים כי קיים זמן + ... בעצם אומרים כי ביחס לנקודה הראשונה בציר הזמן, עדיין יש לפני ואחרי, דהיינו, לפני קיום ציר הזמן שלנו ואחרי קיום ציר הזמן שלנו. יש להבין: כי גם אם נאמר שציר הזמן שלנו עצמו נברא, הרי שברגע שאנחנו אומרים שהוא נברא, באותו הרגע אנחנו אומרים שיש ציר זמן אחר גדול יותר שמקיף את ציר הזמן שלנו. כך שבעצם אנחנו בסך הכל יוצרים ציר זמן אחר גדול יותר, אך אנחנו לא מעלימים בכך את הזמן כולו. לומר שהזמן נברא, פירושו לומר שציר הזמן שלנו נברא, בתוך ציר זמן אחר גדול יותר. ואז ממילא זה אומר, כי ציר הזמן האמיתי הוא הגדול יותר. ואז ממילא זה אומר, כי לציר הזמן אין נקודת התחלה. בעניין ציר זמן שחיצוני לציר הזמן שלנו, ראה כאן וגם כאן. דוגמא 3: מרחב המקום. את כל מה שהובהר לגבי ציר הזמן, ניתן להשליך על מרחב המקום, שהוא מטבעו אין סופי. גם אם נאמר ... נוספות... הערה: ניתן לנסות לומר שציר הזמן / מרחב המקום שלנו הם בצורת עיגול / כדור, דהיינו, שנקודת ... נמצא מרחב המקום שלנו. כנ"ל לגבי ציר זמן שיתכן והוא מתנהג בצורה של עיגול סופי שחוזר על עצמו. אך תמיד הוא יהיה בתוך ציר זמן אחר גדול יותר שקדם לציר הזמן שלנו. ואם כן ציר הזמן האמיתי הוא אין סופי. מסקנה: למרות שלא ניתן לתפוס את כל האין ...

... כאשר אנחנו אומרים כי היקום הוא נצחי, אין הכוונה לומר כי עד הרגע הזה כבר עבר אין סוף זמן. הכוונה היא כי קיים ציר זמן אין סופי קדימה ואחורה, עבר ועתיד, שאנחנו נמצאים בנקודה כלשהי בתוכו. עד הרגע הזה לא עבר זמן אין סופי, משום שהזמן כולו עוד לא עבר. מאחר שלזמן העתיד אין סוף, ממילא אכן לא ניתן לעבור זמן אין סופי. אך כדי להגיע לרגע הזה, לא צריך לעבור זמן אין סופי, אלא צריך להיות בנקודה כלשהי על ציר הזמן האין סופי לשני הכיוונים. הפרכה 2: גם אם נאמר שגיל היקום עצמו הוא אינו אין סופי, הרי שבכך אנחנו מתייחסים רק ליקום בלבד כחומר, אך איננו מתייחסים בכך למרחב המקום ולציר הזמן עצמם. בהחלט אפשרי לומר ואף הגיוני לומר, כי מרחב המקום וציר הזמן הם אין סופיים לכל הצדדים. מעצם הגדרתו של ציר זמן ומעצם הגדרתו של מרחב מקום, מעצם הגדרתם הם אין סופיים. כך שגם אם נאמר מסיבה כלשהי שגיל היקום הוא אינו אין סופי, הרי שגיל מרחב המקום הוא כגיל ציר הזמן, דהיינו, אין סוף. המאורעות השונים מתרחשים בתוך ציר זמן אין סופי ש כבר קיים כולו. ז"א ציר הזמן אינו נוצר בכל רגע, אלא הוא כבר כולו קיים. המאורעות השונים מתרחשים בתוך ציר הזמן והאדם נע בתוך ציר הזמן האין סופי. אך ציר הזמן האין סופי הוא כבר קיים כולו כיחידה אחת אין סופית, ללא התחלה וללא סוף. כנ"ל לגבי מרחב המקום האין סופי. כאשר אנחנו אומרים כי העתיד עוד לא התרחש, וכי הוא נוצר בכל רגע... אין הכוונה לומר כי רגעי הזמן נוצרים בכל רגע. הכוונה היא לומר כי המאורעות שמתרחשים בציר הזמן, הם אלו שנוצרים ביחס לאדם הצופה בהם, בכל רגע מחדש. ז"א בכל רגע של הווה, נגלה אל האדם הצופה באירועים השונים, רגע חדש בציר הזמן האין סופי. אך הזמן עצמו כולו כבר קיים, ויתכן גם כי כבר האירועים עצמם כבר קיימים, רק שהאדם עדיין לא יודע עליהם. כך ש לא הזמן נוצר, כי הוא אינו צריך להיווצר, אלא רק ... האדם נע בתוכו... הפרכה 3: גם אם נאמר שהזמן עצמו אינו נצחי וכולי, הרי שלא עשינו בכך כלום, משום שבסך הכל יצרנו ציר זמן ומסגרת זמן גדולה יותר. לומר שאלוהים ברא את העולם, זה בסך הכל יוצר ציר זמן גדול יותר, שבתוכו התרחש האירוע של בריאת העולם, אך זה לא מעלים בשום דרך את קיומו של ציר זמן אין סופי. תוספת: הטיעון שמנסה להוכיח כי לזמן יש התחלה, כי לא אפשרי שנעבור אין סוף זמן כדי להגיע לרגע הזה, דומה גם לטיעונים דומים על אותו הרעיון: 1 - טיעון שלא ניתן ... אין סופית, שאז אפשר לעבור את כל האין סוף בבת אחת ולהגיע אל הקצה האחרון של האין סוף. אך האדם עצמו נע בתוך ציר הזמן, והעולם כרגע הוא אינו ברגע האחרון של ציר הזמן, אלא נמצא בתוך ציר זמן אין סופי. וכן כיו"ב לשאר הדוגמאות... ...

... להנחה כי ההסתברות ליצירת העולם היא כמעט אפסית. יחד עם זאת יש לזכור, כי מרחב המקום עצמו וציר הזמן עצמם משך קיומם הוא אין סופי ונצחי. ז"א גם אם נאמר כי היקום נוצר מתישהו וכי קיומו הוא אינו נצחי, הרי שמרחב המקום עצמו כמו גם ציר הזמן עצמו, משך קיומם הוא אין סופי (כפי שכבר ביארתי במקומות שונים). כך שבהחלט אפשרי הדבר שבמשך זמן אין סופי, התרחשה ההסתברות של יצירת העולם גם אם ... דבר יתרחש לפחות פעם אחת. כל זמן העולם שלנו כפי מה שהוא היום, הוא רק פחות מנקודה אחת בתוך ציר זמן אין סופי של אפשרויות אקראיות לחלוטין. ואם נוסיף לציר הזמן האין סופי גם את מרחב המקום האין סופי, אז בוודאי ובוודאי שהכל אפשרי לחלוטין ואפילו הגיוני ביותר. ...

... וחיבר אותו לצורתו. ואין אפשרות כי דבר יהיה מורכב ומחובר ללא מרכיב ומחבר. וא"כ נסיק: כי קיים בורא לעולם שהרכיב את כל העולם. נחדד: הבורא גם הרכיב את כל הרגעים שיש בציר הזמן + הבורא הרכיב גם את כל המקומות השונים שיש במרחב המקום. נשאל: ומי הרכיב / חיבר את הבורא ... הוא אינו מורכב אלא הוא ישות אחת ללא שינוי / השתנות וכולי. וממילא עליו לא שייכת השאלה מי הרכיב אותו. סוף טיעון. ונוסיף: בטיעון הנ"ל יש גם כאילו הוכחה סמויה, לכך שציר הזמן ומרחב המקום גם הם נבראים. משום שגם הם ניתן לומר שהם עצמם אינם ישות אחת, אלא הם מורכבים ... וכולי. תוספת חשובה: נא לשים לב לכך כי הלוגיקה הנ"ל חוזרת על עצמה בצורות שונות ובהטעיות שונות. לדוגמא: לייחס לאלוהים את בריאת העולם ואת בריאת הזמן, זה בעצם יוצר ציר זמן גדול יותר שבתוכו התרחשה בריאת העולם, אך לא באמת מעלים את ציר הזמן לגמרי בשום שלב. גם, לומר שאלוהים הנצחי ברא את הזמן, זו כמובן הטעיה לשונית, כי המושג נצחי פירושו ציר זמן אין סופי, ואם אין זמן, מה שייך אלוהים אין סופי ונצחי. בטיעון הנ"ל לדוגמא, טוען הטיעון אינו ... לשים לב לכך, ש: כל כולל כל הוכחה לכך שיש אלוהים, היא בעצם הפרכה מוחלטת וישירה לכך שאלוהים ברא את העולם! כי גם בריאת העולם ע"י אלוהים, גם זה עצמו תהליך שמתרחש בתוך ציר זמן / מרחב מקום / סיבה ומסובב וכולי. ...

... אך לא יש מ - אין. השען לוקח X קיים ומשנה את צורתו לשעון. אך השען אינו יוצר יש מ - אין. וא"כ הגיוני לומר, כי אלוהים לקחת את הישות של ה"אין" / כלום וכולי, והפך אותה ל"יש" / יקום / מרחב מקום / ציר זמן / חומר וכולי. נמצא אם כן, כי בטרם נברא העולם ...

... ו 2 הדברים האלו התרחשו בזמן שונה, כי אחרת הם היו דבר אחד. וא"כ נסיק כי אלוהים עצמו פועל בתוך מסגרת ציר זמן, של רצון אלוהי שאחריו באה הפעולה האלוהית. מסקנה: המשפט אלוהים רצה לברוא את הזמן וברא את הזמן אינו לוגי. ... שלומר שהזמן נברא פירושו להגדיר מצב לפני ואחרי קיומו של הזמן. לומר שהזמן נברא, פירושו להכניס את ציר הזמן אל ציר זמן אחר גדול יותר, אך לא מעבר לכך. ...