... להרגיש טוב, למה אתה רוצה להרגיש טוב, ולמה דווקא בצורה מסוימת כן. ש: "כפי שכבר התבהר האדם מוכרח להבין למה הוא רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע". אליעד: נכון. ש: "והאם מוכרח להבין למה הוא רוצה צורה אחת של המציאות יותר מאשר צורה אחרת". אליעד: כי פה יש שני היבטים גם תשאל את עצמך למה אתה רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש ... שאני רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע אבל למה אני רוצה להרגיש טוב דווקא בצורה הזאת?". ש: זה העניין. אליעד: זה לא זה העניין יש כמה שאלות, שאלה אחת למה אתה רוצה להרגיש ... למה אתה רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע ולמה אתה רוצה להרגיש טוב דווקא בצורה מסוימת שזה בעצם מה שכתוב "צריך להבין למה הוא רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע אבל צריך גם להבין למה הוא רוצה צורה אחת יותר מאשר צורה אחרת", כאילו צורה אחת ולא צורה אחרת זה גם הכוונה טובה אבל זה גם הכוונה לצורה של הטוב. הבנת? ש: טוב כזה ולא טוב אחר. אליעד: בדיוק אין לי בעיה שאתה רוצה להרגיש טוב ולא ... וזה רע, אין בעיה תגיד "אני רוצה רק טוב" אבל למה אתה רוצה שיהיה לך טוב רק בצורה הזאת. כן. ש: לדוגמא בא לי משהו מתוק בא לי לאכול ואני רוצה דווקא שוקולד לא רוצה תפוח. ...

... שתעשן או שלא תעשן ואם תעשן או שזה יהיה במלאות או שזה לא יהיה במלאות ואם לא תעשן לא משנה כבר, זה לא משנה זה כבר לא משנה אם רצון בלי רצון טוב לך זה כבר לא משנה כל צורה זה חסר עם מלאות כל חסר אבל אז אתה חווה את החסר אחרת. הבנו את עניין הסיגריות? ...

... אותה תודעה ותמיד אתה גם חושב אותו דבר אלא מה שאתה תמיד גם אולי חושב על זה בצורה שונה, תמיד לא משנה. קח תודעה המהות של ... הוא חושב שלעבוד זה לא טוב שרוחניות זה טוב אז הוא הלך לרוחניות אבל גם זאת צורה רעה, גם זה נפרדות הוא רק החליף בעיה אחת ... הוא הפסיק ללמוד רוחניות והוא הלך לגשמיות זאת התפתחות הפוכה אבל זאת גם אחיזה בצורה שתיהן זה צורות. יש מקום שבו אתה הולך רק פנימה אבל גם אז זה ... תמיד. ש: אז מצד אחד יש התפתחות מצד שני אין שום התפתחות. אליעד: אתה רק מחליף צורה תבין יש את האחד באחד המוחלט אין הבדל להתפתחות לא התפתחות אבל בצמצום זה כבר צורות צורה כזאת וצורה כזאת יש שתי צורות אני אתן לך דוגמא, אם כולנו היינו ככה כמוני ... אלוהים". היו עושים ספר "להיות בן אדם" כן, הבנת מה זה התפתחות מי מחליט זאת רק צורה באחד ההוא הראשון זה אחד אז אין שאלה מי התפתח אין שינוי אבל בנפרדות אחר כך זה כבר צורות אז למה אתה אומר שזה התפתחות אולי זאת ... אם כן או לא. ש: לגבי מערכת החינוך שבעצם יש טענה שמערכת החינוך צריכה לשנות צורה בעצם היא לא מתפתחת אלא יש התדרדרות. אליעד: ...

... מקבילים, אחדות המהות והצורה, אחדות המציאות, מחוייב המציאות, אפשרי המציאות, מרחב המקום, מרחב ... אומר שיש בכל רגע את סך כל הצורות האפשריות, איך זה? אליעד: למשל, זה ספר, הוא נמצא במקום מסוים ובזמן ... השמש יש את הספר הזה, וכן הצורה של הספר הזה, ממלאת את כל מרחב המקום, וגם את כל הזמן. זאת אומרת שהדבר היחיד שקיים זה הצורה של הספר הזה. שאלה: אבל זה לא אפשרי. אליעד: למה? כי אם רק צורת ... של צורת הספר? אם רק צורה אחת קיימת אז אין משמעות לצורה הזאת ולמשהו אחר. מה קיים בכל מקום ובכל זמן? ההוויה של המקום ... קיים בכל מקום ובכל זמן? הצורה שקיימת בזמן ובמקום. אני אומר שאין הבדל בין מהות לצורה, מה שנכון לגבי המהות נכון לגבי הצורה. מה נכון לגבי המהות? שהיא קיימת בכל מקום ובכל צורה, ולכן הצורה של הספר קיימת בכל מקום ובכל זמן, עד כדי כך שהספר הוא יותר גדול ... והזמן. וזה נכון לגבי כל צורה. אבל איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות שזה יהיה לגבי שתי צורות? זה סוג של יקומים מקבילים, זה לא יקומים מקבילים, זה למעשה אחד. ... שונה קצת. יש את ההבנה שכול צורה ממלאת את כל המקום וכל הזמן, כי הצורה היא אחת עם המהות. כל צורה יש לה את כל תכונות המהות, ממלאת את כל המקום והזמן, היא הסיבה ... ובו זמנית היא גם כן רק צורה. אבל לא יכול להיות שהיא רק צורה אם היא ממלאת את הכל, אז למה אתה אומר שזאת צורה? ואף על פי כן. ודבר נוסף זה לא יכול להיות לגבי כל הצורות, איך יכול להיות שכול הצורות ממלאות את כל הזמן והמקום? זה נקרא ריבוי אלוהים. זה לא יקומים ... מה אנחנו בסופו של דבר? צורה, זה מקום ששמו צורה וצליל. וזה הכל, ואם זה כמה צורות, זה יוצר לך משמעות. וזהו זה, אבל יש את כל הצורות בכל מקום ובכל זמן. למשל המעיל שלך נמצא בכל המקומות ובכל הזמנים. ... זה לא סופר פוזיציה, אלא צורה שאתה רואה אותה. זאת אומרת שההבנה של היקומים המקבילים היא נגזרת ... סוף יקומים. תרכיבו את כל הצורות האפשריות באותו מקום ובאותו זמן וזה מה שתקבלו. למשל אדם עומד מול ... זמן חוויה אחת שזה בעצם גם צורה, כל צורה, והיא ההוויה עצמה. ואפילו כל צורה שהיא שאפילו זה מחשבה ורגש. אליעד: היא הוסיפה ואמרה שזה לא רק

... שהם חיצוניים לו, זאת נקראת הנאה גשמית. ויש גם אושר פנימי. שהוא כאשר האדם חווה אושר, שאינו תלוי בצורה החיצונית של המציאות. כגון לדוגמא, כאשר האדם מבין את הטוב שיש בכל דבר, שעל ידי זה, האושר שלו לא תלוי בשום דבר חיצוני. וככל שההנאה של האדם, תלויה פחות במה שקורה מחוצה לו, ... פנימי. והחכם האמיתי, האדם השלם, הוא זה שיש לו את שלמות ההנאה הרוחנית. כי ההנאה שלו, לא תלויה בשום צורה חיצונית בעולם, אלא ההנאה שלו היא נובעת מעצמה, מצד המהות של המציאות, שלא משתנה לעולם. כי מי שהוא חכם אמיתי, הוא מבין את הסיבה שבגללה קורים כל הדברים, בדיוק כפי מה שאלוהים עצמו ... ההנאה של המציאות, ראוי לו שלא ייהנה מהנאות גשמיות. כי אם האדם טוב לו באמת מבפנים, בלי להיות תלוי בצורה חיצונית כלשהי, אז לכאורה נראה, שהוא לא יכול להפיק שום הנאה גשמית ולא יכול ליהנות משום הנאה גשמית. כי ההנאה, היא רק כאשר יש חיסרון. כי האדם, לא נהנה מכך שהוא משיג איזה דבר שלא ... ושהוא עצמו אלוהים האמיתי / השלמות האלוהית. כי כאשר הכל אחד, אז ממילא אין שום הבדל בין המהות לבין הצורה, ואין הבדל בין אלוהים לבין הבריאה, ואז אין עוד מלבדו, ויש רק אלוהים, עד שאין שום משמעות לאלוהים, כי אין שום דבר שנפרד ממנו. ואז על ידי זה, האדם חווה את השלמות. כי מנקודת מבט ... כי כל דבר שקיים, יש בו חיסרון. כי קיומו של הדבר, תלוי בכך שהוא יהיה שונה מדבר כלשהו אחר, דהיינו, חסר צורה כלשהי. וכל צורה, חסרה את כל מה שהיא שונה ונפרדת ממנו. ולכן, כל הצורות חסרות. וכאשר האדם ממלא את רצונו על ידי השגת צורה כלשהי, דהיינו, שהאדם רוצה צורה כלשהי, ואז האדם מקבל את רצונו, דהיינו, מקבל את הצורה שאותה הוא רצה, אז האדם חושב על הצורה שאותה הוא רצה. ואז, מצד אחד האדם חווה הנאה, מכך שהוא קרוב יותר אל השלמות, כי יש לו פחות חסרונות. אבל מצד שני, ההנאה תמיד חסרה. כי שום דבר אינו מושלם. וכל דבר שיש לאדם, וכל ... מהחוויה הרגשית, שהוא מקבל באמצעות האכילה הגשמית. ולפעמים, האדם נהנה יותר מהאוכל, כאשר הוא מוגש לו בצורה יפה ונאה, כי אז, בנוסף לחוויית האוכל, מצטרפות לשם עוד חוויות נוספות וכולי. ולמה האדם אוהב טעם אחד, יותר מאשר טעם אחר? ולמה לפעמים האדם בוחר ליהנות מטעם אחר, ולא מאותו הטעם תמיד? ולמה רצונו של האדם משתנה כל הזמן? כי בכל פעם, האדם רוצה חוויה אחרת, שמוזכרת לו בצורה אסוציאטיבית, באמצעות אותו הטעם. ולכן בכל פעם האדם רוצה לחוות טעם אחר, כדי להשיג על ידו, חוויה אחרת, כפי מה שהוא רוצה באותו הרגע. ולמה רצונו של האדם משתנה? ולמה האדם רוצה בכל ... וככל שהאדם מתקרב יותר לחוויה שהכל כרצונו, כך טוב לו יותר וכולי. וחלק מחוויית השלמות, מגיעה לאדם בצורה אסוציאטיבית. דהיינו, שיש אצל האדם חסרונות, שנשלמים אצלו בצורה אסוציאטיבית. כגון לדוגמא, אדם שבעיניו, רכב בצורה כלשהי, מייצג הצלחה. שאז כאשר האדם מקבל את הרכב הזה, על ידי זה האדם בצורה אסוציאטיבית מרגיש שהוא אדם מצליח, ואז נשלם (באופן חלקי) רצונו של האדם להיות אדם מצליח, כמו אלוהים שהוא מצליח תמיד, ואז האדם נהנה יותר. ונמצא אם כן, כי יש שורש אחד לכל ההנאות. ... אחד, כך האדם נהנה יותר. וההנאה הזאת, מלובשת בכל ההנאות שיש בעולם, ובכל הנאה, היא מלובשת בעוצמה אחרת ובצורה אחרת, עבור כל אדם בכל זמן ובכל מקום וכולי. ונמצא אם כן, כי אין בעולם שום הנאה גשמית כלל, כי הכל זאת הנאה רוחנית בלבד. שהאדם נהנה תמיד, מכך שהתודעה שלו, חווה השלמת חיסרון. בין ... לא יודע איך להשיג את ההנאה הזאת באופן ישיר, ואז האדם מחפש להשיג את ההנאה הזאת, דרך הנאה גשמית. שהיא, בצורה אסוציאטיבית, גורמת לתת המודע של האדם, להבין טוב יותר שהכל אחד. ועל ידי זה האדם מתחבר לחוויית האחדות של המציאות, שהיא נוצרת על ידי ההתבוננות של תת המודע של האדם, במציאות ... שגם הנאה רוחנית, גם היא הנאה גשמית. ולמה? כי כל ההנאות הרוחניות, הן הנאות של גוף. שהאדם אוחז בגוף ובצורה רעיונית כלשהי. כי הנאה רוחנית ואושר פנימי, הם כאשר האדם נאחז באיזה רעיון כלשהו. וזוהי בעצם הנאה גופנית. שהאדם נאחז בגוף ובצורה של אותו הרעיון. וגם התודעה, גם היא גוף. גוף של המהות של המציאות. וכל דבר בעולם, כולל כל רעיון שהוא וכל צורת חשיבה שהיא, לכולם יש גוף, שהוא הצורה של הרעיון ושל הידיעה. וכל ידיעה, היא הגוף של ידיעת האחד, שאין בו שום ידיעה מוגדרת (כנפרדת). וכאשר האדם נהנה מהתבוננות כלשהי, הרי שהגוף דהיינו, התודעה שלו, נהנית מהנאה גופנית, של השגת צורה סופית, דהיינו, רעיון מוגדר, שבו נאחז האדם ומפיק ממנו הנאה. וכל הנאה שהאדם רודף אחריה, בין אם זו הנאה גשמית ובין אם זו הנאה רוחנית, הוא תמיד רודף אחרי הנאה גשמית של גוף מצומצם. כי הגוף, דהיינו, התודעה, רודפת אחרי גוף, דהיינו, אחרי צורה מוגדרת, שגורמת לאדם להרגיש טוב. ולכן, כל ההנאות שיש בעולם, הן הנאות גשמיות, שאינן ההנאה בשורשה, שבה אין שום גוף כלל. כי בשורש, הכל אחד ממש (וגם זה עצמו גוף, אלא שהוא גוף שלם ... אין שום דבר שנפרד ממנו, דהיינו, כלום / שום דבר, וכאשר האדם חושב על הישות הזאת שהיא חסרת כל גוף וכל צורה, כי אין בה שום נפרדות, אז על ידי זה הרצון של האדם מתבטל לגמרי, כי גם התודעה העצמית של האדם מתבטלת לגמרי, כי באחדות, אין שום נפרדות של קיום עצמי. ואז בשעת ביטול, האדם חווה ... באותו שורש ההנאה של כל ההנאות שיש בעולם, שהוא להתקרב אל האחדות כנ"ל. ואפשר להתקרב אל האחדות בשתי צורות. גם על ידי שתיקה וגם על ידי דיבור. ועל ידי שתיקה, פירושו שהחכם האמיתי מבטל את שכלו ואת דעתו לגמרי, דהיינו, שהוא בחוויה שאין בה שום שכל כלל. והוא יכול לדבר ולעשות פעולות ... לא שתיקה מוחלטת. כי אם היא הייתה שתיקה מוחלטת, דהיינו, שאין בה שום שכל כלל, לא היה ניתן ליהנות ממנה בצורה מוגדרת. כי בשורש, יש הנאה שלמה, אך לא הנאה מוגדרת. כי אי אפשר ליהנות בצורה מוגדרת, דהיינו, אי אפשר לדעת שאתה נהנה, כאשר אתה חווה רק הנאה. ולכן מצד הנפרדות, יש גם את הנפרדות. שבה יש אין סוף מקום וזמן, דהיינו, צמצום של טוב ורע. והחכם האמיתי שותק, ... ואי אפשר לדעת שאתה קיים, בלי להיות בחוויה של גוף תודעתי. וכל רצון, הוא רצון גשמי. כי הוא רצון מוגדר לצורה מוגדרת. ולכן תמיד ולעולם, האדם נמצא ברצון גשמי. ויש גם היבט נוסף, של ההנאה של החכם האמיתי, והוא, התבוננות שכלית, שגם היא מובילה אל השתיקה של האחדות. אלא שבגלל שהיא שכלית יותר, אז יש בה יותר מקום של התבוננות ושל צמצום. וניתן לחוות באמצעותה, בצורה יותר מוגדרת, את ההנאה של האחדות. כי ככל שההנאה מתקרבת יותר לשורשה, כך יש פחות רע, וכך חווית הטוב המוגדר נעלמת. ולכן יש גם את הצמצום, שבו יש טוב מצומצם, כדי שיהיה טוב מוגדר. ...