... בא לי לקלל אני מקלל בא לי לברך אני מברך ואני בזרימה". ש: כשאתה מציג את זה ככה. אליעד: זה מצב, רגע אני מעלה אופציות אני לא אמרתי שזה ככה אני מעלה אופציות יש כמה
פרספקטיבות יש
פרספקטיבה שאומרת "אני מכיל את הכל, הכל אחד הכל שווה אני בא מהריק, מקללים אותי סבבה מברכים אותי סבבה ואז זה אומר שאני יכול לקלל אני יכול לברך" ואז ממילא אתה יכול ... למה שאנחנו אומרים ובסדר תבלבל מה בא לך במוח בכל מקרה מחר יבוא רוח יעיף את המים לצד השני ואז זה לא כל כך משנה מה אנחנו מדברים פה בכלל אבל אנחנו מדברים פה
מהפרספקטיבה שאתה לא זורם כמו מים
ומהפרספקטיבה שיש לך רצונות מוגדרים
ומהפרספקטיבה שכשאתה מתחיל עם מישהי זה לא "תקשיבי טוב דחפו אותי אלייך". ש: אתה הבאת את זה בגישה פאסימית עכשיו. אליעד: תקשיב רגע, הבן אדם פאסימי אתה גילית עכשיו הנה ... לא יודע דחפו אותי. נכון אבל אם מישהו נותן לך מכה הוא אומר לך דחפו אותי אתה אומר "לא מה פתאום דחפו אותך זה אתה רצית" או שאתה אומר "דחפו אותך דחפו אותך סבבה".
פרספקטיבה אחת אומרת דחפו אותי, אין לי בחירה דחפו אותי גם את אלוהים דחפו אלוהים עצמו אין לו בחירה ובזה נגמר הדיון ואז יש
פרספקטיבה שאומרת "תקשיב אם אתה תעשה לי רע אז אני אלך לבית משפט לתבוע אותך גם אם דחפו אותך אתה עדיין תשלם על זה" אבל אז גם אתה צריך לשלם על זה שאתה דוחף אחרים. זאת אומרת כאילו אתה יכול להגיד הכל זה דחפו אותי "דחפו אותי להיות פה, דחפו אותי לדבר דחפו אותי זה" גם
הפרספקטיבה הזאת גם היא נכונה
מפרספקטיבה מסוימת הכל קורה מעצמו העולם נוצר מעצמו הכל מתנהל בעצמו, הכל זה מעצמו זאת
פרספקטיבה מסוימת
ומפרספקטיבה אחרת אין דבר כזה דחפו אותי זה אתה דוחף את עצמך. יש שתי
פרספקטיבות יש אחת דחפו אותי יש אחת אפילו לאלוהים עצמו אין בחירה ויש
פרספקטיבה שאומרת "לא יש בחירה ואלוהים נתן לי בחירה ואני דוחף את עצמי". ש: אני אומר יש הרבה
פרספקטיבות ויש גם מציאות. אליעד: לא נכון והמציאות היא כל
הפרספקטיבות בו זמנית. ש: המציאות היא כל
הפרספקטיבות קורות כל הזמן, עכשיו אתה מקודם נתת בגישה פסימית אתה אמרת החיים הם כמו נהר מה אכפת לי לאן שהם ייקחו אותי סבבה, בסוף גם ככה הכל יתנפץ על המזח וכו' זאת
פרספקטיבה שהיא מאוד פסימית. אליעד: רגע מה אכפת לכם שזה פסימי אני כמו מים בנהר המים הם בנהר אמור להיות פסימית. פסיבי? ש: פסימי וגם בסיבי, זאת נקודה פסימית הוא ראה ...