... של האדם ברגע נתון, זאת מידת ההתאמה בין הרצון של האדם לבין המציאות. רצון מציאות = רצון האדם = טוב. ככל שהפער בין רצון האדם לבין המציאות גדול יותר = סבל. התודעה
הפנימית של האדם חווה את המציאות החיצונית לה בצורה שונה = שינוי במצב הרוח. כדי להגיע לאיזון חיובי במצב הרוח של האדם, עליו להעביר ... יותר ביותר מצבים שונים. שינויים = חוסר אחדות. השינויים של המציאות מתרחשים בחיצוניות שלה ולא בפנימיות שלה. שינויים = חיצוני. ככל שמתבוננים על המהות האמיתית
והפנימית של הדברים, כך הדברים נראים יותר דומים = אחדות. אחדות = פנימי. ככל שהאדם מחובר יותר לפנימיות שלו ושל המציאות, כך הוא ... = האדם רואה את ההבדלים שבין מציאות אחת לאחרת ומעדיף מציאות אחת על פני מציאות אחרת. טוב = האדם אינו תלוי רגשית בלבוש החיצוני של המציאות, אלא מחובר לנקודת חוזק
פנימית בתוכו. כאשר האדם תלוי בנקודת חוזק
פנימית שבתוכו, כך הצורה החיצונית של המציאות אינה משנה, וכך מצב הרוח טוב תמיד, מאחר שהאדם אינו רוצה דבר אחר ממה שיש לו, מאחר שהוא חווה את הכל כדבר אחד. דרך להגיע לנקודת חוזק
פנימית, היא על ידי התבוננות והבנה
פנימית. על ידי שאלת שאלות נוצרת הבנה. כאשר האדם מתבונן פנימה, על מה הוא באמת רוצה, מה באמת חשוב וכולי, כך האדם מגיע לנקודת חוזק
פנימית. ואז כאשר נקודת החוזק היא
פנימית, אז ממילא המהות של החיצוני זהה תמיד, ואז תמיד טוב, כי אף פעם לא רוצים משהו אחר, מאחר שמבינים שהכל אחד מצד המהות
הפנימית של המציאות
הפנימית של האדם. מצב רוח מאוזן = תלות רגשית בפנימיות של האדם. שינויים במצב הרוח = תלות רגשית בצורות השונות של המציאות. טוב = ...