... דווקא כן צריך להזדהות עם הפחד והחרדה של המטופל, כי רק כך הוא יכול לעזור לו. כגון לדוגמא, ילד
שמפחד ממפלצת שיש מתחת למיטה שלו. שהאפשרות הראשונה היא, שההורה לא יזדהה עם הפחד של הילד. וישלול מכל וכל את קיומה של המפלצת מתחת למיטה של הילד. וינסה לגרום לילד להבין שאין מפלצת מתחת למיטה, וינסה לגרום לילד, לא
לפחד מכך שיש מפלצת מתחת למיטה, על ידי זה שהוא ישכנע אותו שאין מפלצת מתחת למיטה. זאת הגישה הראשונה. והגישה השנייה היא, שההורה צריך, כן להזדהות עם הפחד של הילד מהמפלצת. כגון לדוגמא ... הילד על ידי שלילת קיומה של המפלצת, אלא לשלול את הפחד של הילד, על ידי זה שהוא יבין, שהוא לא צריך
לפחד מהמפלצת. וזאת הגישה השנייה. ולפי הגישה השנייה, אם מביעים הזדהות עם הפוביה של הילד, הרי שבעצם גורמים לילד להשתכנע, שבאמת יש מפלצת מתחת למיטה שלו. כי אם באמת אין שום מפלצת, אז ... פנים ואופן, עם הפחד של האדם. וכאשר האדם מפחד, צריך לעקור את הפחד בשורשו. כגון לדוגמא, שאם הילד
מפחד ממפלצת מתחת למיטה שלו, אסור להזדהות בשום פנים ואופן, עם הרעיון ועם האפשרות שאולי יש מפלצת מתחת למיטה של הילד. כי אם מזדהים עם האפשרות הזאת, זה מחזק אצל הילד את המחשבה, שאולי ... שלו. ובשום פנים ואופן לא להסכים אפילו לא לרגע אחד, עם האפשרות שיש מפלצת מתחת למיטה שלו. ואם האדם
מפחד ממשהו, אסור לתת לו עצות איך להתמודד עם הדבר שהוא
מפחד ממנו, כי הן הסכמה שבשתיקה, לכך שאכן הפחד הוא ראוי, והעצות מחזקות אצל האדם את הפחד שלו. וצריך לשלול מכל וכל את הפחד של האדם בשורשו. על ידי זה שמסבירים לו, שגם אם יקרה הגרוע מכל, עדיין לא יקרה שום דבר שראוי
לפחד ממנו מצד האמת. (כי מבחינה אובייקטיבית, אין טוב ורע, ואין טעם
לפחד משום דבר כלשהו). ובמאמר מוסגר נאמר, שיש התמודדות עם ילד
שמפחד מכך ש בפועל יש עכשיו מפלצת מתחת למיטה שלו, ויש ילד
שמפחד מכך ש אולי תהיה מפלצת מתחת למיטה שלו. והרבה יותר קל לשכנע את האדם, שאין עכשיו מפלצת מתחת למיטה שלו, מאשר לשכנע את האדם, שלא יכולה להיות מפלצת מתחת למיטה שלו. כי יש
פחד מהאולי ויש
פחד מהוודאי, וההתמודדות איתם, היא שונה. וכפי שכבר ביארתי את זה במקומות אחרים. אבל, יש בעיה בגישה הזאת. והיא, שלא תמיד המטופל מסוגל להכיל את המחשבה ההפוכה לפחד שלו. דהיינו, לא תמיד האדם מסוגל להכיל את המחשבה, שגם אם יקרה לו הדבר הרע שהוא
מפחד ממנו, גם אז לא יקרה לו שום דבר רע מבחינה אובייקטיבית. כי המחשבה הזאת, היא שכל מאוד מאוד גדול. שהיא מצריכה מהאדם לחשוב את ההפך הגמור, של שורש הפחד שלו. כגון לדוגמא, שהילד לא ... שגם אם תהיה מפלצת מתחת למיטה שלו, וגם אם היא תפגע בו, עדיין הוא לא צריך לחשוב שזה רע, ולא צריך
לפחד מזה. או לדוגמא, שהאדם לא מסוגל להכיל בתוכו את המחשבה שאומרת, שגם אם יפטרו אותו ולא יהיה לו מה לאכול וכולי, עדיין הוא לא צריך
לפחד מזה. כי המחשבה הזאת, היא נגד כל העולם החיצוני, של האדם הרגיל. ולכן, כאשר שוללים את הפחד של המטופל מהשורש שלו, דהיינו, כאשר מנסים להביא את המטופל לנקודת מבט, שמשם הוא יסתכל ... הפחד שלו בצורה נייטרלית, דהיינו, שהוא יצליח להסתכל על תפישת הטוב והרע שלו, כעל דבר יחסי בלבד, שלא
יפחד מכך שיקרה לו הדבר הרע, שממנו הוא מפחד, כאשר עושים את הדבר הזה, מצד אחד זה הדבר הטוב ביותר. כי הוא לא נותן שום מקום לפחד של האדם כלל. והוא שולל מהשורש את המחשבה של האדם, שהוא צריך
לפחד מכך שיקרה לו דבר רע. ורק הגישה הזאת, יכולה להביא את האדם, לשקט נפשי אמיתי. אבל מצד שני, לפעמים גם קשה מאוד לאדם להכיל בתוכו את המחשבה, שהדבר שנראה לו ממש רע, הוא לא ממש רע ... להכיל בתוכו בבת אחת, את ההבנה ואת החוויה, שכל מה שנראה לו כרע, זה הכל יחסי בלבד, ושהוא לא צריך
לפחד משום דבר בעולם, מבחינה אובייקטיבית. ולכן לפעמים האדם מתייאש מצורת הטיפול הזו, כי היא נראית לו כבלתי אפשרית להשגה. ולכן יש גם את צורת הטיפול ההפוכה, שאומרת שכן צריך ואפשר להזדהות עם הפחד של האדם, אבל לנסות לרכך ולהקטין את הפחד של האדם. כגון לדוגמא, הילד
שמפחד מהמפלצת. שאם ננסה לשכנע את הילד, שאפילו לא יכולה להיות מפלצת מתחת למיטה שלו, לא בטוח שהילד יצליח להשתכנע בכך. ושאם ננסה לשכנע את הילד, שגם אם המפלצת תפגע בו, עדיין הוא לא צריך
לפחד מכך, לא בטוח שנצליח לשכנע את הילד בכך (בעיקר כי ההורה שלו עצמו, לא ממש משוכנע בכך). ולכן, כן צריך להזדהות עם הפחד של האדם קצת. כי לא תמיד הוא מסוגל להכיל את ההבנה, שהוא לא ... עצות איך להתמודד עם הפחד?! אבל היתרון של השיטה הזאת, הוא, שהיא יותר קלה להבנה אצל האדם, שהוא כן
מפחד מהדבר שנראה לו כרע. ולכן, השיטה הטובה ביותר היא, לומר תמיד את האמת כולה במלואה. דהיינו, מצד אחד לומר תמיד את האמת המוחלטת, שמצד האמת המוחלטת, דהיינו, מבחינה אובייקטיבית ... יחסי וכולי. וזה כרוך בהמון התבוננות עצמית של האדם, להגיע למצב שהוא באמת יחווה את כל הרע שהוא
מפחד ממנו, כמשהו יחסי בלבד. ומצד שני, בו זמנית להסביר לאדם, שגם מבחינה יחסית שבה כן יש טוב ורע, ושבה כן אולי יכול לקרות לו דבר רע, עדיין יש עצות יחסיות, איך להתמודד עם הפחד ... להרגיע את הילד, גם על ידי זה שמנסים להסביר לו שאין מפלצת, ושגם אם תהיה מפלצת, עדיין הוא לא צריך
לפחד ממנה, ושגם אם יש מפלצת, עדיין אפשר להתמודד איתה. ובסיכומו של דבר, צריך לראות תמיד את כל התמונה המלאה כולה, ולהיות מודע לחסרונות וליתרונות שיש בכל שיטה. ...