פחד ללכת עד הסוף,
פחד להתמסר, פחד להתאכזב, פחד מאכזבה,
פחד ללכת עד לקצה ובו יתבאר, הפחד של האדם ללכת עד הסוף עם המטרות שלו, הפחד של האדם להיות נאמן לעצמו עד הסוף, הפחד של האדם להתמסר לרעיונות שלו, ... הולך על כל הקופה, והולך עד הסוף עם האושר שלו, והולך להיות נאמן לעצמו עד הסוף, ולנסות להשיג אושר פנימי שאינו תלוי בשום דבר, עד הסוף ועד הקצה האחרון? זה משום, שהאדם
מפחד להתאכזב. כי יש לאדם פחד מפני אכזבה, שהאדם
מפחד לרצות משהו באמת ובלב שלם, ואח"כ להתאכזב באמת ובלב שלם, מכך שהוא לא קיבל אותו. כי כל זמן שהאדם רוצה את הדבר, אבל לא רוצה אותו כל כולו באמת, ... מכך שהוא לא מאושר תמיד. אבל מצד שני, הוא גם לא סובל מכך יותר מידי, אלא סובל מכך, רק כפי כמה שהוא רוצה להיות מאושר תמיד, ורק כפי כמה שהאושר התמידי חסר לו. ולכן האדם
מפחד ללכת על כל הקופה כולה, ולרצות את הכל, ולרצות להיות מאושר תמיד. כי האדם מפחד, שהוא לא יקבל את מה שהוא רוצה, ואז הוא יסבול לנצח באמת. כי רצון ... תהיה תחושת חיסרון לנצח וסבל נצחי. אז מה הפתרון? ומי שאין לו מה להפסיד, דהיינו, מי שתמיד רע לו בכל מקרה, הוא כבר הולך על כל הקופה, והולך עד הסוף עם הרצונות שלו, ולא
מפחד להתאכזב. כי הוא בכל מקרה כבר מרגיש כ"כ רע, עד שהוא כבר לא
מפחד להרגיש רע עד הסוף לגמרי. וזה קורה, כאשר האדם הולך עם הרצון הפנימי שלו כמעט עד הסוף, שאז הוא מרגיש מאוד רע, ואז הוא כבר נשאב אל תוך הרצון שלו ... הסוף, וכפי שכבר הסברתי את כל הדברים האלו במקומות אחרים, על ידי זה האדם זוכה בסופו של דבר, להרגיש שלמות תמידית בכל מצב שהוא ובלי להיות תלוי בשום דבר. ולסיכום: האדם
מפחד ללכת עד הסוף, כדי לא להתאכזב עד הסוף. והפתרון הקל הוא, לא להגדיר רצון מוגדר להשיג דבר כזה או אחר, אבל כן לנסות להבין את עצמך כמה שיותר, ...