... בפני עצמה. 2 - את אמיתות התוצאה בפני עצמה. 3 - את הקשר שבין הסיבה לתוצאה. 4 - את הקשר שבין התוצאה לסיבה. לדוגמא "אני
עצוב כי אני חולה". סיבה: אני חולה. תוצאה: אני
עצוב. אז נשאל: 1 - האם באמת ועד כמה אני
עצוב? 2 - האם באמת ועד כמה אני חולה? 3 - האם באמת ועד כמה זה שאני חולה מחייב את זה שאני אהיה
עצוב? 4 - האם באמת ועד כמה זה שאני
עצוב, זה נגרם מכך שאני חולה, ועד כמה זה נובע רק ואך ורק מכך שאני חולה, אולי זה נובע מסיבות אחרות / נוספות ... מי אמר שהיא נכונה. דהיינו? מה הסיבה של התשובה שהתקבלה לכל אחת מ 4 השאלות הנ"ל. לדוגמא: שאלה: האם באמת ועד כמה אני
עצוב? תשובה: כן, אני מאוד
עצוב. אז נוכל לשאול על התשובה, מי אמר ומה הסיבה ומה ההוכחה לכך שאני מאוד
עצוב. ואז בעצם תתקבל לכך תשובה כלשהי? שתהפוך את התשובה, למשפט חדש של סיבתיות שגם אותו אפשרי להמשיך לעשות עליו ניתוח סיבתיות. לדוגמא: שאלה: האם באמת ועד כמה אני זה שאני חולה מחייב את זה שאני אהיה
עצוב? תשובה: כן, אני לא רוצה להיות חולה ולכן כשאני חולה אני
עצוב. אז נוכל לשאול על התשובה, האם באמת ועד כמה אני לא רוצה להיות חולה? מי אמר? והאם באמת ועד כמה הכרחי שאם אני לא רוצה משהו, אז שאם הוא יקרה, אז אני אהיה
עצוב? או במילים אחרות, כל תשובה לכל שאלה שהמוח נותן לכל שאלה בתהליך של ניתוח סיבתיות, אפשרי להמשיך לחקור ...