אין שכל אין דאגות, המנגנון של האושר, לדעת או לא לדעת, ידיעה חלקית, ידיעה מלאה, לא לדעת שום דבר...בין דבר להיפוכו. שעל ידי זה נוצרת תחושת חיסרון אין סופית וכולי. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. והרעיון הוא, שאומנם אי אפשר לדעת את כל המידע האפשרי, ואומנם אי אפשר לא לדעת שום מידע מתוך כל המידע שקיים, אבל כל זה נכון, רק לגבי ידיעה חיצונית כנ"ל. אבל יש גם דבר שנקרא ידיעה פנימית, שפירושה, הבנת המהות של כל הדברים שקיימים. דהיינו, שהאדם מבין, את השורש האחד, ואת החוק האחד, שלפיו נקבע האם הוא ירגיש טוב או רע. כי בסופו של דבר, כדי להיות מאושר...