... אלו שתי מילים שמצמצמות ומסתייגות ומקטינות את משמעות המילה "חם". כי כאשר האדם עומד מול קיר, הוא אומר "יש כאן קיר"
כעובדה קיימת. וכאשר יורד בחוץ גשם, אז האדם אומר "יורד בחוץ גשם"
כעובדה קיימת. דהיינו, אינפורמציה אובייקטיבית. וכאשר האדם ... אובייקטיבית וכמידע שמתאר את המציאות מנקודת מבט אובייקטיבית. דהיינו, התשובה לשאלה מה הטמפרטורה בחוץ, היא "חם"
כעובדה אובייקטיבית, שאינה נתונה לפרשנות כלשהי. והיא אינה ... "חם", ולא משנה היכן מציבים את המילים האלו, הרי שהמילים האלו, מחלישות את העוצמה של המילה "חם". כי חם בפני עצמו, זאת
עובדה קיימת. אבל המילה "קצת" מחלישה את העוצמה של החום. ... רק קצת חם, ורק דומה למילה חם, אבל לא חם ממש. וכך גם המילה "לי" שגם היא מצמצמת ומחלישה את משמעות המילה "חם". כי יש חם
כעובדה קיימת. ויש חם לי,
כעובדה סובייקטיבית ולא
כעובדה אובייקטיבית. כי המילה "לי", עונה לשאלה למי חם? דהיינו, החום הוא דבר סובייקטיבי ולא אובייקטיבי. והמילה לי שמצורפת למילה חם, היא בעצם הדגשה, שהחום הוא לא
עובדה ברורה, שמי ששומע אותה, אסור לו להטיל בה ספק. אלא הוא
עובדה סובייקטיבית, שמקור הכוח שלה, הוא המילה "לי". ואחרי ... המשפט כולו. וסדר המילים הראשון, הוא "חם לי קצת". וחם לי קצת פירושו, שהמילה חם היא הראשונה. דהיינו, ראשית כל יש קביעת
עובדה שחם,
כעובדה ממשית שהיא
עובדה אובייקטיבית שאין להטיל בה ספק. ולאחר מכן יש הסתייגות של "לי". דהיינו, גם אם לא לכולם חם, אבל על כל פנים, לי חם. וכמה חם לי? חם
כעובדה קיימת. ז"א שכאשר האדם אומר "חם לי", אז בעצם הוא מתאר
עובדה של המציאות, שהיא שחם. ואח"כ הוא מסתייג שגם אם אתה לא ... שחם, הרי שחם לי בגוף ראשון. אבל עדיין העוצמה של החום קיימת. ואח"כ האדם מרגיש שגם לומר שחם לו, גם זאת הקצנה, וגם זאת לא
עובדה מדויקת. ואז הוא מוסיף את המילה "קצת". דהיינו, לא חם ... לפעמים האדם מחליש את המשפט המקורי שלו, כדי שיהיה לו יותר קל להגן על האמיתות של המשפט שלו. כי יותר קשה להגן על אמיתות
העובדה שחם, מאשר להגן על אמיתות
העובדה שחם לי, שעליה יותר קל להגן. כך, שלפעמים השימוש במילה ... אלא שמראש תדע את הפרופורציה של החום. ואח"כ הוא מוסיף את המילה "לי", שהיא כמובן סוג של הסתייגות. כי קצת חם, זה נשמע
כעובדה. והמילה לי, הופכת את המשפט, ממשפט אובייקטיבי, למשפט ...