... חופשית, סיבתיות ואקראיות, מי מפעיל את אלוהים, לאהוב את השנאה, שקר עצמי, למה לשנות את המציאות - פרומו שאלה: האם ... סיבה לא יכולה להיות ראשונה כי סיבה זאת אופציה. אם לראשון יש צורה, אז הוא לא הראשון. אפילו אם נגיד שהראשון הוא סיבתי, ואז כל מה שנבע ממנו גם סיבתי. אבל בכל זאת יש אופציה של אקראיות, כי אם לא היינו יודעים מה זה אקראי, לא היינו מבינים מה זאת סיבתיות. שאלה: אז מי הוא המפעיל? אליעד: אם תביני למה זה מופעל ככה, אז בסוף תביני, מה המפעיל רוצה ממך. קודם ...

... מה הסטטיסטיקה. אליעד: כן יש את הסיבתיות שלנו ויש את המקום שאין בו כללים אז מהצד של הסיבתיות שלנו אתה מבין "שלא הגיוני שאני אשתגע, למה שאני אשתגע" אבל מהצד שאומר לך "לא אבל אולי הסיבתיות לא נכונה" תגיד "נכון יכול להיות שהסיבתיות תפסיק לעבוד בעוד רגע יכול להיות שהיא תשתנה אבל אם היא תשתנה זה גם הכי טוב גם ...

... ואין לאדם מה לעשות, כדי להרוויח כסף. כי אם האדם מאמין שהכסף אמור לבוא אליו בצורה אקראית, אז ממילא לא שייך לעשות שום דבר, כי התהליך הוא אקראי. אבל, יש גם נקודת מבט שאומרת, שהכסף בא לאדם בצורה סיבתית. דהיינו, שיש סיבות למה יש או אין לאדם כסף. ומנקודת המבט שאומרת, שהכסף בא לאדם בגלל סיבות כלשהן, מנקודת המבט הזו האדם אולי כן יכול לעשות דברים, כדי לשפר את מצבו ...

... גדל לינארית בזמן. כתוצאה מכך, ככל שעובר יותר זמן, כך פחות ופחות חלקים מהיקום נגישים עבורנו ולעולם לא יהיה לנו קשר פיזיקלי (ובפרט, קשר סיבתי) איתם. משיקולי אינסופיות היקום (ובאופן אנלוגי לטיעון בפסקה הראשונה של סעיף זה) נובע שיש אינסוף "בועות" כמו שלנו, המופרדות לחלוטין זו מזו. מאחר שקיימות אינסוף בועות מעין אלה, ...

סיבתיות / סיבה ותוצאה - למה דברים ... קיים בפני עצמו, דהיינו, כאשר הסיבה שהדבר הוא כך, היא לא נמצאת בשום מקום שחיצוני לדבר עצמו, אלא כל דבר קיים בפני עצמו, אז מצד אחד אפשר לומר, שזאת שלמות הסיבתיות, שלכל דבר בפני עצמו יש סיבה. סיבה כ"כ טובה, עד ששום דבר, לא נעשה למען תכלית אחרת, שזה כמובן פוגם בסיבתיות ובמחויבות שהדבר עצמו יהיה קיים, אלא כל דבר נעשה למען עצמו. שהסיבה והתוצאה הם אחד, וששום דבר הוא לא הסיבה ולא התוצאה של שום דבר אחר. שזאת שלמות הסיבתיות באמת, שכל דבר הוא סיבת עצמו. ... וששום דבר לא קשור בשום צורה שהיא, לשום דבר אחר. וכאשר דבר הוא סיבת עצמו, אז מצד אחד הוא שלמות הסיבה, ואבל בו זמנית הוא גם שלמות העדר הסיבה, דהיינו, שלמות הסיבתיות והאקראיות כאחד. ואם יש סיבה ... סיבה אמיתית לשום דבר, ושום דבר אינו מחוייב באמת, כי אין מסובב ראשון. ואז שום סיבה, לא חזקה יותר מאשר סיבה אחרת, ואז כל סיבה עומדת בפני עצמה, שזו שלמות הסיבתיות והאקראיות כאחד. כי החוזק של ... סיבה לפני סיבה וכולי עד אין סוף, אז ממילא שום סיבה לא חזקה יותר מאשר סיבה אחרת. ואז כל סיבה חזקה בדיוק באותה המידה. שאז כל דבר הוא סיבת עצמו, שזו שלמות הסיבתיות והאקראיות כאחד. ואם נאמר שיש ... סיבת עצמו. ואין שום משמעות ליש / אין סיבה. והאדם, כאשר הוא רואה רצף אירועים שחוזר על עצמו, אז אם הוא אינו מבין שכל דבר הוא סיבת עצמו, אז הוא חושב שיש כאן סיבתיות. וכאשר הוא לא מבין את רצף ... הוא קורה לזה אקראיות / נס. וכאשר האדם רואה איזה אירוע אקראי, הרי שזה אומר שהוא לא מבין את חוקיות המציאות, ואז ממילא זה אומר, שהוא לא מבין גם לא את מנגנון הסיבתיות, שגם אותו הוא תופש בצורה שקרית. ונמצא אם כן, כי הסיבתיות והאקראיות, הם אחד ממש. וכל ... כך צריך זמן. ובתוך רגע אחד ומקום אחד, יכולה להיות בתוכו, רק ישות אחת בלבד, ללא כל שינוי וללא כל נפרדות צורה, שאז ממילא אין שום אירוע אמיתי כלל, ואין שום סיבתיות / אקראיות כלל. והרעיון הוא, שהקיום של הסיבה והתוצאה, הוא תלוי בקיום של רגעי הזמן והמקומות השונים. שאז האדם חווה קשר סיבתי בין המקומות והזמנים השונים. (ובלי זמן אין מקום ולהפך). וזה בעצם אומר, שאין שום אפשרות בעולם, שהאדם יבין את משמעות הסיבתיות של האירועים, בלי שהוא יבין את ...

סיבתיות / סיבה ותוצאה - למה דברים קורים? מהי הסיבה של כל האירועים? - חלק 2 ונסביר: כי הטועים, חושבים שסיבת כל האירועים, היא רצונו של ... ממש, קיימת האפשרות שהמציאות שלנו תהיה לא אקראית, אלא שיהיה איזה מנגנון סיבתי שיפעיל אותה. והרעיון הוא, כי במציאות שלנו, לפחות ברמת הפוטנציאל של המציאות, יש גם אפשרות של סיבתיות וגם אפשרות של אקראיות. וגם אם נאמר שהכל סיבתי או אקראי תמיד, הרי שברמת הפוטנציאל של המציאות, יש גם סיבתיות וגם אקראיות. והשאלה הנשאלת היא, מה יצר את הסיבתיות ואת האקראיות? והאם הנפרדות של הסיבתיות והאקראיות, האם היא עצמה סיבתית או אקראית? ואולי בכלל גם הנפרדות הזאת של הסיבתיות והאקראיות, אולי גם היא שקר? ואולי בכלל אין דבר כזה סיבתיות ואקראיות? ואולי זאת בכלל תופעה אחת בלבד, שפעם אחת היא נראית לאדם כסיבתית ופעם אחת כאקראית? ואם נאמר שהכל אקראי תמיד, אז מה יצר את האפשרות של סיבתיות? כי האקראיות היא הפך הסיבתיות. והאקראיות לא יכולה להוות את הסיבתיות, משום שהיא מנוגדת לה ונפרדת ממנה. כך שאם הכל אקראי, אז מה מהווה את האפשרות של הסיבתיות. כי יש לזכור, שאם אין סיבתיות בכלל, גם לא ברמת האפשרות, הרי שממילא אין גם שום משמעות לאקראיות. כי לתהליך אקראי, יש משמעות לאקראיות שלו כאקראיות, רק משום שיש גם אפשרות של סיבתיות. ואם מצד האמת אין אפילו לא אפשרות של סיבתיות, אז ממילא אין שום משמעות לאמירה שהכל אקראי, כי אין דבר כזה אקראיות. ואם אין דבר כזה סיבתיות ואקראיות, אז מה כן יש? וכיו"ב להפך, שאם נאמר שהכל סיבתי, אז מה יצר את האפשרות של האקראיות. ואם אין אקראיות גם לא כאופציה, אז אין גם סיבתיות. ומי שיתבונן עוד לעומק על הסיבתיות והאקראיות, יראה שבאמת, זאת לא יותר מאשר אחיזת עיניים בלבד. כי סיבתיות בשלמות ואקראיות בשלמות, הן ישות אחת. וממילא זה אומר, שמצד האמת, אין ביניהן הפרדה אמיתית, אלא זו רק אשליה בלבד. כי מה שנראה לאדם כסיבתיות, זו טעות. כי כאשר האדם חושב שאירוע אחד הוא הסיבה של אירוע אחר, האדם אומר שיש כאן סיבתיות. אבל יש לשאול, מהי הסיבה שהסיבתיות היא כך ולא אחרת? ז"א גם אם נניח שהאירוע הקודם מחייב את האירוע הבא, עדיין יש להבין ולשאול, מה גורם לסיבה לחייב את התוצאה, ... אין להם עצמם סיבה אמיתית. ואם יש סיבה לכל דבר באמת בשלמות, דהיינו, סיבתיות אמיתית, אז זה אומר שכל דבר באשר הוא, יש סיבה מדוע הוא כפי מה שהוא, בלי שום קשר לשום אירוע ודבר אחר, שזאת ורק זאת היא סיבתיות אמיתית בשלמות, שלכל דבר, יש סיבה בפני עצמו, בלי שום קשר לשום דבר אחר. כי אחרת, אם הסיבה של הדבר נפרדת ממנו עצמו, דהיינו, אם ... הוא כך, היא למען תוצאה אחרת, הרי שתמיד צריך לשאול, מה הסיבה שיש את הסיבתיות הזאת עצמה? ומדוע התוצאה לא מושגת באמצעות סיבה אחרת? ובסופו של דבר, סיבה אמיתית מלאה לכל דבר, היא רק כאשר כל דבר, הוא עצמו ...

... משנה את הדעה שלו לגבי דבר כלשהו. ובכל פעם שהאדם לומד דבר חדש וחושב בצורה חדשה על דבר כלשהו, הרי שזה סוג של שכנוע. ולשכנוע, יש חוקים משלו, שהם חוקי השכנוע וסודות השכנוע. דהיינו, אנשים משנים את דעתם, בצורה סיבתית של סיבה ותוצאה לפי חוקיות כלשהי. ...