... להשיג כל דבר, ללא כל הגבלה. והסיבה שהאדם סובל, היא משום שהישות האנושית שלו, נפרדת מהמציאות. וכל דבר שהוא נפרד מה"שלם", הוא מרגיש בחסרונו של השלם. והסיבה שהישות של האדם נפרדת מהמציאות, היא משום שכך רוצה המציאות, שבתוכה נמצא האדם. וכל זמן שהאדם לא ימצא את הדרך, שהתודעה שלו תתאחד עם המציאות, הוא ימשיך לסבול לנצח ... ומילוי כל רצונה. והיא הישות של המסובב והמחוקק הראשון, שכל האירועים כולם, הם התגשמות והתגלות רצונו של המחוקק הראשון. ורק מי שרואה את המציאות מנקודת המבט של הבורא, רק הוא חווה את המציאות, כמו ...

... באלוהים בשלמות? על ידי שיברר את האמת, היכן נמצא מרכז הכוח של העולם. האם הוא בתוכו של האדם, או מחוצה לו. ובסופו של התהליך, האדם יגלה היכן באמת נמצא מרכז הכוח של העולם, ויגלה מהו ומיהו המסובב הראשון של כל הסיבות ושל כל האירועים, ואז ישותו של האדם תתבטל לגמרי, ותיכלל כולה במחויב המציאות, שהוא האלוהים הראשון, ואז האדם זוכה לכפור באלוהים בשלמות, ...

... שנכללת בעבודת אלוהים האמיתי ובו יתבאר העניין, שאפשרי המציאות, נכלל בבחינת מחוייב המציאות. והעניין הוא, כי עבודת אלילים היא, שהאדם נותן כוח, לישות שאין לה כוח. והנה, הכוח שייך למסובב הראשון, שהוא המחוייב והוא המהות של המציאות. וכל הלבושים של המציאות, הם רק אפשרי המציאות ללא שום ...

... אישי, ועל ידי זה האדם לא סובל מקיומו של חוסר אישי, אלא נהנה מעוד צורה וביטוי של האחדות. ובפרט כאשר יש לאדם ענווה / גאווה של אמת, שהוא מבין וחווה את עצמו שהוא המסובב הראשון, דהיינו, שהאדם חווה את ה"אני" שלו, ...

... עושה אותו, הוא עושה אותו רק כדי לעשות אותו, בלי שום סיבה אחרת (ובשורשו, הכל אחד). וזה בעצם אומר, שאצל אלוהים, בכל דבר ודבר, ... מלכתחילה. והיא, על ידי זה שהאדם מתחבר לתודעה האחת של המסובב הראשון, שהוא זה שתמיד רוצה את המציאות מלכתחילה. כי המסובב הראשון שהוא אלוהים, הוא רוצה את כל מה שקורה תמיד. כי כל מה ... שהוא אלוהים שחושב את העולם שלנו. ועל ידי הבנה בשלמות, של הסיבה הראשונה באמת ומה היה לפניה וכולי, על ידי זה האדם הופך להיות המסובב הראשון בעצמו. ואז נוצרת אצל האדם החוויה, שהכל זה ביטוי של ...

... אלו שאומרים אותה אחריו. כי אם היה לאותו אדם, ספק אמיתי לגבי קיומו, הרי שממילא, זה שהוא חושב, זה לא אומר מאומה. כי אם הוא לא קיים, אז ממילא הוא גם לא חושב. והסיבה האמיתית שבגללה נדמה לאדם שהוא קיים, היא משום, שככה הוא מרגיש. כי ... חווית המציאות שלו, מנקודת מבט אחרת לגמרי. ויש בזה עוד עניינים כמובן. כי כאשר האדם מבין שהכל אחד ממש, אז הוא חווה, שהוא עצמו גם שורש המציאות, דהיינו, אלוהים / הסיבה הראשונה / המסובב הראשון, ואז האדם חווה בחירה מלאה על הכל, ואפילו על קיומו ...

... את התכלית של כל האירועים, פירושו להסתכל על האירועים, מנקודת המבט שקודמת לכל האירועים, שהיא נקודת המבט של מה שהיה לפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ששם בנקודת ההתחלה, שם התכלית של הכל, היא הדבר הברור ביותר. וכאשר האדם מסתכל על הדברים מנקודת המבט של זה שעושה אותם, דהיינו, מנקודת המבט של לפני הסיבה הראשונה, אז האדם שלם עם כל מה שקורה, כמו מסובב הסיבות של המציאות. ומי שרוצה לזכות לראות ולהבין את התכלית של כל הדברים שיש בעולם, ומי שרוצה להבין את התכלית ...

סיבתיות / סיבה ותוצאה - למה דברים קורים? מהי הסיבה של כל האירועים? - חלק 1 כי האדם חי את חייו, בלי לדעת, למה באמת הדברים קורים? ומי שמתבונן קצת מבין, שכל חווית המציאות של האדם, תלויה בהבנת סיבת האירועים. כי רע, הוא רק כאשר האדם לא מבין את הסיבה האמיתית של הדבר. ואין שום רע בעולם, אלא יש רק טוב, כאשר האדם מבין את הסיבה האמיתית של הדבר. שהבנת הסיבה, גורמת לאדם לרצות את הדבר. והפעם נצלול אל תוך סיבת האירועים כולם, שהיא בעצם כוללת, גם את הסיבה האמיתית, שבגללה שורות אלו נכתבות כרגע וגם נקראות כרגע. והטועים, כאשר הם מבררים את סיבת האירועים, הם אוכלים את הקליפות של המציאות. כגון לדוגמא כאשר שואלים אדם, מפני מה אתה ... הפעולה. וכל הסיבות וההסברים האלו, הם לא יותר מאשר קליפות בלבד. וקליפה, היא כל סיבה, שאפשר לשאול עליה, מהי סיבתה שלה עצמה, שאז היא בעצם מסתירה את הסיבה האמיתית. כגון לדוגמא שהאדם אוכל, ושואלים אותו, מפני מה אתה אוכל כרגע? והוא משיב, ... שהתשובה שלו לא עונה דבר, אלא היא רק קליפה בלבד. משום שעדיין אפשר לשאול גם על הסיבה של הרעב, מפני מה אתה אוכל כאשר אתה רעב? והאם הרעב מחייב אותך לאכול? ומה גורם לכך שתהיה כרגע רעב? וכיו"ב שאלות נוספות, שמשמעותן היא, שהרעב הוא לא באמת הסיבה האמיתית לכך שהאדם אוכל כרגע. כי סיבה אמיתית, היא דבר שהוא מחייב את התוצאה. כי אם קורה איזה אירוע שהוא לא מחייב את התוצאה, לא ניתן לומר שהוא הסיבה שלו. כגון לדוגמא כשקורה איזה אירוע אקראי, שלא ניתן לומר שהאירוע הקודם לו, הוא הסיבה של האירוע שאחריו האקראי. משום שהאירוע השני הוא אקראי לגמרי, ולא מתחייב שהוא יקרה בגלל האירוע שקדם לו. כך שסיבה אמיתית של דבר, היא רק כאשר הסיבה באמת מחייבת את התוצאה. והטועים, תמיד נאחזים בסיבות של שקר. כגון לדוגמא שהאדם רואה את האש ששורפת את הנייר. והאדם הטועה חושב, שהסיבה שהנייר נשרף, היא האש הבוערת. והאדם לא מבין שמבחינה לוגית, זה שהאש בוערת, זה לא מחייב ... שבאמת, לא יכולה להיות קיימת חוקיות, משום שרגעי הזמן לא מחייבים זה את זה. כי סיבתיות, תלויה בקשר שיש בין רגעי הזמן. כי משמעות הסיבה והתוצאה היא, שהמציאות שיש ברגע אחד, היא זו שגורמת לכך שברגע הבא אחריה, המציאות תהיה ... שהאדם רגיל לראות רצף של אירועים שחוזרים על עצמם, זה לא אומר שיש כאן מנגנון של סיבתיות ושל חוקיות כלשהי. ומי שיסתכל בעין אמיתית על המציאות, יראה ששום דבר הוא לא מחוייב ... הוא לא באמת מחייב את הרגע הזה, להיות כפי מה שהוא. וא"כ שום דבר בעולם, הוא לא הסיבה של מה שקורה ברגע אחר אח"כ. והוא גם לא התוצאה, של מה שקורה ברגע אחר לפני כן. וכיו"ב לגבי המקום, ששום דבר שקורה במקום אחד ברגע אחד, הוא לא הסיבה, של מה שקורה במקום אחר גם לא באותו הרגע. כי בכל מקום בכל רגע, יש אין סוף אפשרויות ... דבר לא מחייב שום דבר, כי אין שום שינוי צורה כלל). ונחזור לאותו הטועה, שחושב שהסיבה שהוא אוכל, היא משום שהוא רעב. והוא לא מבין, שמאחר שהרעב שלו, לא מחייב את זה שהוא יאכל, כי האדם יכול להיות רעב, ולבחור שלא לאכול. וא"כ הרעב, הוא לא סיבת האכילה. ולכאורה ניתן לומר, שמה שמחייב את האדם לאכול, זה הרצון שלו לאכול. כי האדם ... יכול להתנגד לאיזה רצון של עצמו, אא"כ יש לו רצון אחר חזק יותר. והרצון, הוא סיבת כל הדברים שהאדם עושה. כי הטועים, חושבים שיש להם בחירה, לעשות כרצונם. אבל הם לא ... שלאדם נדמה שיש חוקים, למרות שאין וכולי כנ"ל. וע"פ זה ניתן לכאורה לומר, שהסיבה שהאדם עושה את מה שהוא עושה, היא הרצון שלו לעשות את מה שהוא עושה, תוך כדי שהוא עושה ...

... להפסיק אותו. ומי שיתבונן אל תוכו, יראה שהרצון שלו פשוט קיים שם, בלי רצונו העצמי. וכל מה שהאדם מנסה כל חייו לעשות, זה להיפטר מהרצונות החסרים שלו, שהם כולם סיבת הסבל שלו. והרצון העצמי של האדם, לא ... כלל. כי הרצון של האדם הוא קורה ברגע אחד. והעשייה של האדם, היא קורת ברגע אחר. ואלו שני רגעים שנפרדים זה מזה, שכל אחד מהם קיים בפני עצמו. אך שום רגע הוא לא סיבת הרגע האחר, כך שאין שום בחירה חופשית ... הוא מתכוון לישות שחושבת את החלום עצמו, שהיא ה"אני" האמיתי שחושב את הכל. ואז האדם מבין, שיש לו בחירה חופשית מלאה על הכל. כי כאשר האדם חווה שה"אני" שלו הוא המסובב הראשון דהיינו, אלוהים, אז בעצם ... הוא ישות נפרדת, מהיכן הרצון מגיע? ומה אחראי לקיום שלי? וכולי, עכשיו האדם שואל את זה כאלוהים וכמציאות, בגוף ראשון. דהיינו, האדם שואל מה תכלית המציאות? ומה הסיבה שאלוהים ברא את העולם? והאם מישהו ברא ...

... צריך לרצות את כל המציאות כפי מה שהיא, בשלמות מוחלטת, בלי שום רצון לשנות אותה כלל. שהאדם ירצה את הכל, בדיוק כמו שהמסובב הראשון / אלוהים / המציאות, רוצה את כל מה שיש כרגע, בשלמות שאין שלמות אחריה, בלי שום רצון לשנות את המציאות כרגע. ...