... ושגם הוא עצמו לא יודע באיזו דרך ללכת ואיך להנהיג. שזה אומר, שכאשר המנהיג מציג את הדרך שלו בפני אלו שהוא רוצה שילכו אחריו, בשום פנים ואופן אסור לו לדבר בצורה
סובייקטיבית שמעידה על זה שהדעות שלו הן סובייקטיביות ואישיות בלבד. אלא עליו לדבר בצורה אובייקטיבית, שמשדרת לתת המודע של השומעים שלו, שמדובר באדם ... מה שנראה לי... / נראה לי ש... / הדעה שלי היא ש... / יש לי תחושה ש..." וכיו"ב, צורות ביטוי שונות, שבכל מקום שבו הן מופיעות, זה מעיד על כך שהדעה שנאמרת, היא דעה
סובייקטיבית בלבד. ולא זו אף זו, אלא זה מעיד על כך, שזה שאומר אותה, הוא עצמו לא בטוח בדעתו שלו עצמו, והוא עצמו חושב שהוא עצמו אולי טועה. ולכן הוא באופן בלתי מודע, מציג את דעתו בצורה
סובייקטיבית, בגלל שהוא עצמו חושב שזאת דעה אישית שלו, שהיא לא מחוייבת אלא רק אפשרית בלבד. ומי שרוצה לדעת מראש, למי יש הרבה פחות סיכוי להיבחר בבחירות, ומי קשה לו מאוד להנהיג ולשכנע, צריך להקשיב לנאומים השונים של ראש הממשלה ושל המנהיגים השונים, ולראות מי מהם וכמה פעמים כל אחד מהם מדבר בצורה
סובייקטיבית שמעידה על חוסר מנהיגות, וכמה מהם מדברים בצורה אובייקטיבית, שמעבירה מסר תת הכרתי לשומעים, שכאילו יש כאן מישהו שבטוח בעצמו ושכדאי ללכת אחריו. ואף על פי כן אוסיף ואומר, שגם מנהיג אמיתי שבטוח בעצמו, גם הוא לפעמים מדבר בצורה מודעת, בצורת דיבור
סובייקטיבית ובצורה שמראה שכאילו הדעות שלו הן סובייקטיביות בלבד. ולמה? כדי ליצור אמון אצל אלו ששומעים אותו. כי אם המנהיג ידבר רק בצורה אובייקטיבית, זה עלול להישמע חשוד / דיקטטורי / לא אנושי וכיו"ב, אצל אלו ששומעים אותו. ולכן מידי פעם המנהיג האמיתי מדבר בצורה
סובייקטיבית, כדי לגרום לשומעים שלו להרגיש שהוא אנושי כמותם ושגם הוא יש לו ספקות וכולי. אבל ברמה העקרונית, דיבור בצורה
סובייקטיבית, מעיד על חוסר יכולת להנהיג, שנובע מהספקות שיש למנהיג, לגבי הדרך שלו עצמו. ועכשיו אחרי שביארתי מיהו ומהו מנהיג, עכשיו אבאר מיהו ומהו ...