... שלו, כאל דבר שהוא מחוייב. וצריך לגרום לו להבין, שההתנגדות שלו, היא לא "תורה למשה מסיני", אלא שההתנגדות שלו, היא התנגדות סובייקטיבית בלבד, ושהוא צריך לנמק את ההתנגדות שלו. ועוד נוסיף, כי לפעמים כאשר הלקוח מסביר למה הוא לא רוצה את המוצר, לפעמים זה יכול דווקא לחזק את ההתנגדות שלו לרכישת המוצר. כי כאשר נותנים ... את המוצר, אז לפעמים אפשר להטיל ספק גם בסיבות עצמן. כדי לגרום להתנגדות של הלקוח להתבטל. או על כל פנים, להפוך להיות התנגדות סובייקטיבית במקום התנגדות אובייקטיבית. והמסר הכללי הוא, שכאשר רוצים להחליש דעה והתנגדות של לקוח, צריך לגרום לו להטיל ספק במה שהוא אומר. כי הטלת הספק, דהיינו, הצורך להסביר למה הדבר הוא כך ...

... לחזקה יותר. ואם אתה מוכרח לחזור אחרי הסיבה של ההתנגדות, אז תהפוך את הסיבה לסובייקטיבית. לדוגמא "אתה אומר שאתה לא רוצה את המוצר, כי כרגע נראה לך שאולי אין לך מספיק כסף עבור המוצר הזה". ואז בעצם הפכנו את ההתנגדות שלו, מ"אין לי מספיק כסף" ל"נראה לי שאולי" אין לי ...

... הטיעונים שלו כאמת אובייקטיבית, ועד כמה הוא מציג את הטיעונים שלו כאמת סובייקטיבית. כי יש אמת אובייקטיבית, דהיינו, אמת שכולם מסכימים עליה. ויש אמת סובייקטיבית, שהיא אמת שתלויה בנקודת המבט האישית של האדם. וכאשר האדם רואה מולו קיר, הוא ... שהוא עצמו משוכנע במה שהוא עצמו אומר. ובכל מקום שהאדם מדבר בצורה סובייקטיבית ואישית, בצורה שאינה מוחלטת, בצורה של ריבוי משמעויות, שהאדם מעביר מסרים שאינם ... שהמציאות באמת. והדברים ידועים. ועוד נוסיף, כי לפעמים האדם מדבר בצורה סובייקטיבית, לא בגלל שהוא לא בטוח בעצמו, אלא לדוגמא כדי לא ליצור יותר מידי התנגדות אצל ... שונות אפשריות, לכך שהאדם יהיה בטוח בעצמו, ושבאופן מודע, הוא ידבר בצורה סובייקטיבית ולא בצורה אובייקטיבית. וכמובן שיש גם להיפך. שלפעמים האדם יודע שהוא לא בטוח ...

... שהלקוח אומר, והוא יודע להקשיב למילות הקישור של הלקוח, והוא יודע לזהות, האם הלקוח הציג את ההתנגדות שלו בצורה סובייקטיבית, כגון לדוגמא "אני חושב שאין לי צורך במוצר הזה". או לדוגמא האם הלקוח צמצם את ההתנגדות שלו, כגון לדוגמא "אני לא צריך כרגע ... לזהות, עד כמה הלקוח מדבר בצורה מוחלטת / אובייקטיבית / עובדתית, ועד כמה הלקוח מתייחס לדברים של עצמו, בצורה סובייקטיבית / יחסית / וכפירוש בלבד. ואיש מכירות טוב, יודע גם להקשיב לא רק למילים של הלקוח, אלא גם לאינטונציה של הלקוח. דהיינו, לקצב ...

... שהאדם בודק את הסיפור שלך? תשובה: על ידי זה שאתה מציג את הפירושים, כעובדות מוחלטות. דהיינו, אם כאשר אתה מציג רעיון כלשהו, אתה מציג אותו בצורה סובייקטיבית, כגון לדוגמא שאתה אומר " לדעתי ... "זכור לי / אני זוכר שקרה כך או אחרת" או לדוגמא "אני מבין שכך או אחרת" וכיו"ב, כל מיני מילים וביטויים, שגורמים לאינפורמציה שעוברת, לעבור בצורה סובייקטיבית ולא בצורה אובייקטיבית. כי מה ... כעובדות, ובכך בעצם לא ניתנה לגיטימציה לבדיקת הרעיון, כי הוא הוצג כעובדה, ועובדות אין צורך לבדוק אותן. אבל ברגע שאתה מציג את הדברים בצורה סובייקטיבית בלבד, דהיינו, שאתה מציג את ...

... "אולי" מחלישה עוד יותר את העוצמה של ההוכחה. כי זה רק אולי, אך לא וודאי. או לדוגמא "לפי מה שאתה אומר, אתה מסיק מכך, שכך או אחרת". כאשר ה"אתה" מסיק מכך, גם זה מחליש את העוצמה של ההוכחה, כי זה הופך אותה להוכחה סובייקטיבית של הטוען, אך לא להוכחה אוניברסאלית של השומעים. או לדוגמא: "לפי מה שאתה אומר, אתה טוען שאפשר להסיק כך או אחרת". כאשר בעצם כאן יש תוספת גם של המילה "טוען", שהופכת את ההוכחה ...

... זה שאתה מדגיש ומבליט את הפירושים הסובייקטיביים שיש בו, ועל ידי זה שאתה יוצר תחושה שכאילו כל הרעיון עצמו, הוא רק נקודת מבט סובייקטיבית בלבד. כי לקחת עובדה אובייקטיבית ולומר עליה שהיא רעיון סובייקטיבי בלבד, זאת כמובן בעיה. כי אנשים לא יקבלו ...

... לחפש, את מה? את מה שאתה רוצה בצורה סוביקטיבית. ולכן תשאל מה אתה רוצה בצורה סובייקטיבית. בהתחלה זה הכל סובייקטיבי, כל מה ... שאלה: אני מחפש את האמת של המציאות. אליעד: כשאתה מגדיר זאת, תזכור שזאת מטרה סובייקטיבית. תזכור שאתה נלחם עבור אמת סובייקטיבית שלך. כי אולי אם תשיג את זה, בכלל ...

... עדיין יש אפשרות לדעת האם ועד כמה האדם בטוח במה שהוא אומר, לפי המילים שבהם האדם בחר להשתמש כדי לספר את הסיפור שלו. וראשית כל יש את המשמעות של המילים, האם ועד כמה הן מבטאות תחושה סובייקטיבית והאם ועד כמה הן מבטאות תחושה אובייקטיבית. והאם ועד כמה הן מבטאות אדם שמתאר עובדה ...

... וכמידע שמתאר את המציאות מנקודת מבט אובייקטיבית. דהיינו, התשובה לשאלה מה הטמפרטורה בחוץ, היא "חם" כעובדה אובייקטיבית, שאינה נתונה לפרשנות כלשהי. והיא אינה אינפורמציה סובייקטיבית, אלא היא אינפורמציה אובייקטיבית לחלוטין. וכאשר מציבים את המילים "לי" / "קצת" ליד המילה ... המילה חם, אלא רק קצת חם, ורק דומה למילה חם, אבל לא חם ממש. וכך גם המילה "לי" שגם היא מצמצמת ומחלישה את משמעות המילה "חם". כי יש חם כעובדה קיימת. ויש חם לי, כעובדה סובייקטיבית ולא כעובדה אובייקטיבית. כי המילה "לי", עונה לשאלה למי חם? דהיינו, החום הוא דבר סובייקטיבי ולא אובייקטיבי. והמילה לי שמצורפת למילה חם, היא בעצם הדגשה, שהחום הוא לא עובדה ברורה, שמי ששומע אותה, אסור לו להטיל בה ספק. אלא הוא עובדה סובייקטיבית, שמקור הכוח שלה, הוא המילה "לי". ואחרי שהבנו את המשמעות של המילים בפני עצמן, ובהקשר ... הניסוח שאומר "לי חם קצת" - שבעצם הוא מראש מצהיר שמדובר על משפט סובייקטיבי. ואח"כ יש הצהרה שאומרת, שבאופן סובייקטיבי חם לי, בחום כפשוטו. ואח"כ יש הסתייגות, שגם ברמה הסובייקטיבית, לא מדובר על חום חזק, אלא רק על קצת חום. דהיינו, מראש הדובר אומר שמדובר על אינפורמציה סובייקטיבית. אבל חשוב לו שתחשוב שברמה הסובייקטיבית, חם לו כמו שנשמעת המילה "חם". ואח"כ הוא מצנן את החום, עם המילה "קצת". ויש גם את סדר ... "לי קצת חם". שהוא מראש מסתייג ומסייג גם את עוצמת החום וגם את מקור הכוח של האינפורמציה שחם. ומראש הדובר אומר לך, דע לך שאני הולך להעביר לך מידע סובייקטיבי. וגם ברמה הסובייקטיבית, אל תחשוב שהמידע הוא כפשוטו, אלא כאשר תשמע את המידע, תדע שזה רק קצת חם, אבל לא הרבה חם. ... ויש גם את הניסוח שאומר "חם קצת, לי" - שבו הדובר נוקט עמדה ואומר שחם. ואח"כ הוא טורח להזכיר ולומר שזה רק קצת חם ולא הרבה חם. ואח"כ הוא מסתייג והופך את האינפורמציה לסובייקטיבית. והמסר העולה מהניתוח של מבנה המשפטים הנ"ל, הוא שלכל מבנה של משפט ולכל סדר ורצף של ...