... בכוח הפיזי, אנרגיית החיים, חיפוש רוחני, סיגופים, חוסר מוטיבציה, עייפות החומר, חיפוש ... אתה אוכל מה אתה שותה והשפעות פיזיקליות כאלה ואחרות עשית ספורט לא עשית ספורט. עכשיו אם במהלך ההתפתחות הרוחנית שלך תעשה שינויים פיזיים כגון צומות תעניות סיגופים חוסר שינה שנת יתר לא יודע מה אז כן זה ...

... תאוותיהם, והם לא ח"ו הולכים אחר תאוותיהם.. והטמטום והשקר נודף להם בצורה חולנית מהשטויות שהם מדברים, ולמה? כי גם אדם חרדי, גם סגפן יש לו תאווה לסגף את עצמו, כי ...

... מלאה, למה שלא ארצה שתאכל ממנה? והחילוני לפחות מנסה ליהנות מהחיים ממה שהוא יכול, אבל הדתי הוא סגפני, למה המהות של הדת היא סגפנות, סגפנות זה אדם שחושב שאם הוא יסגף את עצמו יהיה לו יותר טוב, וזה בעצם ... לעשות לך רק טוב, אתה צריך לסגף את עצמך קודם, לעשות מצוות, לפחד מעבירות, ואז יהיה לך טוב! ואדם סגפן, שלא מסוגל ליהנות ממה שאלוהים עשה, מגיע לו עונש. אלוהים עשה את ...

סגפנות / נהנתנות / רוחניות - מה יותר קשה מאשר סגפנות? מי שיתבונן בעניין יראה, כי חלק מהאנשים שמוגדרים כרוחניים, דוגלים בגישה סגפנית, שעל פיה כדי שהאדם יגיע לסוג של הארה רוחנית, לשם כך על האדם לסגף את עצמו. והסיגוף העצמי של האדם בא לידי ביטוי בדרכים שונות. וכל אחד שחושב שסגפנות היא הדרך אל האושר, כל אחד כזה מסגף את עצמו ברמה אחרת ובצורה אחרת. כמו כן, מקובל לחשוב שאנשים סגפנים הם אנשים יותר רוחניים. כי אדם שהוא נהנתן, הוא נתפס כאדם גשמי ולא רוחני, אדם שהולך אחרי תאוותיו. ואילו האדם "הרוחני" שמסגף את עצמו, ... שאין הבדל, אין הכוונה לומר שאחת מהאפשרויות טובה יותר מהאפשרות השנייה. אלא הכוונה לומר, שדרך הסגפנות ודרך הנהנתנות, שתיהן טובות ולא טובות באותה המידה. ואם נסתכל על פנימיות המחשבה של האדם "הרוחני" שעוסק בלסגף את עצמו, נראה שהוא לא שונה ... היום בלחפש הנאות שונות, ובלמלא את תאוותיו ואת תשוקותיו. ולמרות שכלפי חוץ נדמה שהאדם "הרוחני" והסגפן, הוא כובש את יצרו והוא שולט ביצרו והוא מסוגל לשלוט בדחפיו ובתשוקותיו, הרי שבאמת הוא לא שונה בשום צורה, מהאדם השני שכל היום רודף אחרי ... נתבונן היטב על פנימיות המחשבה של האדם שמסגף את עצמו, נראה שכמו שקשה לנהנתן לסגף את עצמו, כך קשה לסגפן, ליהנות. והנהנתן נהנה מסוג אחד של הנאה, והסגפן נהנה מסוג אחר של הנאה. וכמו שהנהנתן יצטרך לנהל עם עצמו מאבק, כדי לסגף את עצמו בצורה כלשהי, כך הסגפן יצטרך לנהל עם עצמו מאבק, באותה העוצמה בדיוק, כדי ליהנות ולגרום לעצמו הנאה. ואם נתבונן היטב, בין אם האדם עוסק בסגפנות ובין אם האדם עוסק בנהנתנות, הרי שיכול להיות מצב שבו שניהם סובלים באותה המידה. כי ישנם מצבים שבהם הנהנתנות של האדם, היא ביטוי לבריחה ... ההרמוניה עם המציאות, הוא בורח אל הנהנתנות כדי להפיק עבור עצמו רגעי הנאה. אבל, גם האדם שעוסק בסגפנות, גם הוא לא אדם רוחני באמת. כי גם הוא עוסק בלברוח מהחיים, וגם הוא לא מסוגל ליהנות מהחיים הרגילים. וכאשר האדם לא מסוגל ליהנות מהחיים ... כולה, שהוא עצמו חלק ממנה. והשלמות היא, כאשר האדם מסוגל להרגיש הנאה וליהנות ממנה, וגם להרגיש סיגוף וליהנות ממנו. ז"א, אם האדם בורח לצד אחד יותר מאשר לצד אחר, הרי שהוא בעצם עוסק בבריחה, וזו לא השלמות. והשלמות היא כאשר האדם לא בורח לשום צד יותר מאשר לצד אחר. וכאשר הוא מפיק את ההנאה שלו, לא מהפעולה עצמה של הסגפנות / נהנתנות, אלא מעצם תחושת החיבור וההרמוניה של האדם עם המציאות. ומי שהוא סגפן, ומי שחושב שהאדם צריך לסגף את עצמו כדי להגיע להארה כלשהי, באפשרותו לסגף את עצמו בצורה הבאה. והיא, על ידי זה שהוא ינסה להשתחרר מהרצון שלו לסגף את עצמו. כי כמו שקשה לאדם הרגיל לסגף את עצמו, כך ההנאה היא הסיגוף הכי גדול עבור זה שרוצה לסגף את עצמו. והשלמות היא כאשר האדם לא בורח משום דבר. ואם האדם לא מסוגל להכיל בתוכו הנאה, הרי שזו אינה שלמות. ואם הסגפן רוצה לסגף את עצמו, אז באפשרותו לסגף את עצמו בכך שהוא ינסה למצוא את הטוב שיש בכל דבר, ושילמד להפיק הנאה גם מהנאות "גשמיות", בלי לברוח ... כאשר האדם נהנה מעצם תחושת ההרמוניה והחיבור שלו עם המציאות, שאז הוא לא צריך לברוח לנהנתנות או לסגפנות.