הפליליסטים / עורכי דין פליליים - לא מתעסקים באמת של הלקוח - מה המשמעות הרוחנית?... משפטית, האם ניתן להרשיע אותו או שלא. וכאשר עורך הדין הפלילי בא להגן על הנאשם, הוא לא מתעסק באמת של הלקוח, דהיינו, הוא כרגע לא מתבונן על הלקוח מנקודת מבט אישית, של האם הוא היה רוצה באופן אישי להיות חבר של אותו האדם, אלא הוא מסתכל על העניין מנקודת מבט משפטית בלבד. והשאלה היחידה שעורך הדין הפלילי שואל את עצמו היא, האם מצד האמת המשפטית, האם ועד כמה האדם הזה הוא זכאי או חייב. כי האדם יכול להודות שהוא ביצע את דבר הפשע. ... עליו להתמקד בסוג של אמת אחרת, אמת שנמדדת לפי קנה מידה משפטי. ועורך הדין שואל את עצמו שאלה אחת, האם מצד האמת המשפטית, האם האדם הזה ניתן להוכיח מנקודת מבט משפטית וחוקית, את האשמה שלו ולהרשיע אותו, או שלא. ועורך דין פלילי, מתעסק פחות במה שקרה בפועל, ויותר במה שניתן או לא ניתן להוכיח שקרה. ובמה שניתן או לא ניתן לפרש ולהסביר את מה שקרה. כי בבית המשפט, לא משנה מה קרה בפועל, משנה מה ניתן להוכיח בצורה משפטית שקרה בפועל. ומצד נקודת המבט של האמת המשפטית, גם אם הפשע אכן בוצע בפועל, הרי שאם לא ניתן להוכיח זאת, הרי שהנאשם הזה יזוכה מחוסר ראיות וכיו"ב. ועורך הדין הפלילי, לא מתעסק במה שקרה בפועל, אלא הוא כן ... את האדם. והמשמעות הרוחנית של העניין היא, שכאן ניתן לראות שיש סוגים שונים של אמת. ויש אמת אובייקטיבית ויש אמת סובייקטיבית. ויכול להיות מצב שמנקודת מבטה של אמת אחת, האדם יהיה פושע לכל דבר, אבל מנקודת מבט אחרת, שיש בה כללי חשיבה ובדיקה אחרים, מאותה נקודת מבט האדם יהיה זכאי לחלוטין. והמשמעות של זה היא, שעל האדם להבין, שלפעמים זה לא משנה מה הוא מבין באופן אישי וסובייקטיבי, אלא משנה מהי האמת האובייקטיבית. כי האדם באופן אישי ... לאמת של המציאות. שבפרקטיקה זה אומר, שעל האדם פשוט לנסות להבין תמיד, האם מה שנראה לו שזאת האמת, האם אכן זאת האמת באמת, או שזה נראה לו כאמת, רק מנקודת מבט אישית שלו. ועל ידי זה שהאדם מתאים את עצמו לאמת של המציאות, על ידי זה הוא מאושר באמת. ...