... רע, ולכן אני סובל. לאדם תמיד אכפת ממנו ולא ממישהו אחר. אם למשל האדם מזדהה עם הרצון העצמי שלו, ומשייך אותו לעצמו, אז האדם סובל כאשר הרצון לא מתמלא. אבל קיימת
נקודת מבט נוספת, שבה האדם לא מזדהה עם הרצון שלו. כשאני אומר לכך לשאול את עצמך, למה אני רוצה, את מה שאני רוצה? זה ... לא שלך, למה? כי אם אתה מבין את החוויה של האחד, ומחובר לחוויה של האחד, אז אתה לא יכול להכיל את המושג רצון, ולכן אתה לא תזדהה עם הרצון, כי באחדות אין רצון.
מנקודת מבט ראשונה, הכל אחד, ולכן אין דבר כזה רצון, אין אני, אין לא אני, אני לא יודע שום דבר, כלום לא קשור אלי.
ומנקודת המבט שהאדם הוא אלוהים, והוא מצמצם את עצמו לתודעה, האדם יוצר את חווית האני שלו + את הגוף הגשמי שלו, ומחבר ... ואין עוד מלבדי, אז אין שום רצון. יש כאן הרבה פרספקטיבות שאם תבין אותן, אתה תחווה את הרצונות שלך בצורה אחרת. יש כאן ערבוב של הרבה נקודות מבט מהרבה היבטים.
מנקודת מבט של אלוהים, אלוהים אומר שהכל אחד, ואין מקום ואין זמן ואין עשייה ואין שום שינוי, ולכן לא שייך שאלוהים ישייך ... אפילו אלוהים או שהוא חווה את הכל כרצונו, או שהוא חווה ששום דבר לא כרצונו. ולסיכום, כאשר האדם מתבונן על מהות רצונו, הוא מגיע לחוויה שהוא חווה את רצונו גם
מנקודת מבט שאומרת שאין שום רצון כלל, שזה האחד המוחלט. וגם שכול הרצונות הם הרצון העצמי של האדם כאלוהים. גם אני ...