... מה שקרה קורה ויקרה במציאות כולה, זה הכל רצונו העצמי של האדם. ומצד האמת, הכל מושלם ממש. ויש באדם חוצפה, שמעיזה לשקר ולומר שיש
נפרדות וחיסרון מהשלמות. והאדם סובל בגלל החוצפה הזאת, שהוא מעיז לשקר לעצמו ולחשוב שיש
נפרדות, למרות שבאמת יש אחדות.
והנפרדות שבאדם, מתחצפת לאלוהות שבאדם ומתנגדת לרצון האלוהי של האדם. כי החלק האנושי שבאדם, הוא מתחצף לחלק האלוהי של האדם, שהוא זה שמחליט מה קורה במציאות. והאדם לא מרגיש שהוא המלך המושלם, רק בגלל החוצפה ועזות הפנים שיש לו, לשקר ולומר שיש
נפרדות וחיסרון. ועל האדם, לחזור ולהיות המלך, על ידי זה שהוא ישתמש בחוצפה שלו, ויעמוד נגד אותם אלילי שקר, שהם המחשבות שיש בתוך האדם. ועל האדם לא לפחד מהשקר וממצח הנחש, אלא ... חוצפה של אמת. כי השקר, הוא כולו עזות פנים. כי כל הקיום שלו, הוא רק בגלל עזות הפנים שלו. שהוא מולך, בלי שיהיה כתר על ראשו.
שהנפרדות אין לה שום חיות עצמית כלל, אבל היא מולכת, כאילו היא עצמה המלך. והמלכות שלה, היא על ידי חוצפה. והמלכות האמיתית נמצאת בגלות. כי המלכות של האחדות, נסתרת מהאדם. ועל ... מוציא להורג את כל הדעות שלו, ללא כל רחמנות וללא כל חמלה. והאדם צריך לרחם על עצמו באמת, ולהבין, שכל זמן שהוא נאחז בתפישה של
נפרדות, הוא סובל לנצח. ועל האדם להיות רחמן על נשמתו, ולהתאכזר ולקחת את כל האכזריות והשנאה והכעס שבתוכו, ולהפנות אותם אל מול השקרים שבתוכו. ועל האדם לא לחמול ולא לרחם ולא ... רחמנות כלל. ועל האדם להשמיד כל צאצא וכל צורת ביטוי של השקר ושל הרע, גם אם הוא עצמו עדיין לא רע, אלא הוא רק צאצא של הרע ושל
הנפרדות בשורשה. כי יש רע בכוח ויש רע בפועל. והרע בפועל, הוא זה שהאדם מבין את הרע שלו, ושממנו האדם ניזהר. אבל יש גם רע בכוח, דהיינו, פוטנציאל של רע, שהוא עוד לא יצא מהכוח ... עם הטוב המוחלט. שהוא מתגבר על הלבוש הרע, ומגלה את השורש של האחדות הטובה). וכל זמן שהאדם מחובר לשורש הרע, דהיינו, לתפישת
נפרדות שגויה, הרי שכל התכונות הרעות שיש בעולם, כולן קיימות באדם בפועל ממש, גם אם האדם מטעה את עצמו, ושהוא לא רואה כיצד הוא עצמו מבטא בפועל את כל המידות הרעות שיש בעולם. ... אז על ידי זה נעשית תחיית המתים, וכל אותם אלילים ושקרים שהאדם השמיד אותם, עכשיו כולם קמים לתחייה מחודשת ולחיי נצח . כי
הנפרדות והשקרים והאלילים ועמלק והספקות והרע, הם כולם טובים מאוד (עם הדגשה על המילה מאוד, שיש לה בעצם גם משמעות חיובית מאוד וגם משמעות שלילית מאוד. ע"ע טוב מאוד מהו?). ולכולם זכות קיום, כל זמן שהם מחוברים אל האחדות של המציאות. ומצד האמת, אין שום מלחמה כלל בין האחדות לבין
הנפרדות. והמלחמה כולה מתרחשת רק בתוך
הנפרדות בלבד. וכאשר
הנפרדות מנצחת את עצמה , דהיינו, כאשר השכל, מנצח את עצמו ומצליח לחסל את הגרסה הנמוכה שלו, אז מתגלה השכל הגדול, שבו הכל אחד, ושבו הספקות והאמונה
והנפרדות, הם כולם טובים מאוד, כי הם הרחבה של האחדות של המציאות. וגם אז, האדם עדיין מחובר לשורש של הרע, שהוא שורש
הנפרדות. אלא, שאז האדם מחובר עמוק יותר, מאשר שורש
הנפרדות והרע, אל המוחלט והאחדות, שהוא עצמו השורש של שורש הרע
והנפרדות. וכאשר האדם מחובר לשורש הראשון, אז הכל אחד ויש שלום אמיתי. ומצד האמת, האדם תמיד מחובר אל האחדות, שהיא שורש הכל. וגם כאשר האדם כולו רע, עדיין הוא כולו באחדות עם ...