... השלמות של הרצונות של האדם. תחושת שובע של אכילה היא מקרה פרטי של תחושת שובע נפשי של האדם עצמו. רעב = רצון = חסרון. שובע = מילוי הרצון = שלמות. בנוסף האכילה בפרט של דברים מתוקים, מספקת לאדם אהבה. האוכל אינו כועס על האדם, אינו מצפה מהאדם לשום דבר ומקבל את האדם כפי שהוא. התמכרות לאכילה מתוקה שאינה בריאה, נובעת מהתמכרות לאהבה ולקבלה עצמית. ...

... המים אינם מעניינים. תחושת חוסר הצמא היא המעניינת. שתיית המים היא רק הלבוש החיצוני של המהות הפנימית, שהיא להפסיק להיות צמא. שתיית מי ים = התמקדות בחיצוני. שתיית מים מתוקים = התמקדות בפנימי. כאשר האדם זוכר תמיד את הרצון הפנימי שלו, דהיינו, את הרצון להרגיש תחושה של שלמות = לא לרצות כלום = לא להיות צמא. במקרה כזה האדם מקרב את עצמו למצב ... רוצה. אך כאשר האדם מתמקד ברצון החיצוני, הוא יוצר התמכרות אובססיבית למעטפת החיצונית. שתיית מי ים = מרדף אחר החיצוני = מרדף אחר הצורה החיצונית של המציאות. שתיית מים מתוקים = מרדף אחרי הפנימי = מרדף אחרי המהות הפנימית של האדם. להסתכל על הפנימי = האדם מגיע אל הרצון הראשון שלו שממנו נובעים כל הרצונות שלו. ברגע שהאדם מגיע אל הרצון הראשון שלו, רצון שלא קדם לו שום רצון אחר, הדברים כבר מסתדרים מעצמם. כאשר האדם מזדהה עם הרצון החיצוני = שתיית מי ים. הזדהות עם שורש הרצון = שתיית מים מתוקים. שתיית מי ים = שקר = האדם הופך לצמא יותר = רע. שתיית מים טובים = אמת = האדם הופך לפחות צמא, עד שהצמא נעלם לגמרי = טוב. ככל שהאדם קרוב יותר אל האמת, דהיינו, מסתכל ...

... גם יתרון מאוד גדול וצד חיובי מאוד גדול. והעניין יתבאר על פי המשפט שאומר "דבש מצאת אכול דייך פן תשבע והקאתו". שמשמעותו היא שכדי ליהנות ממשהו עליך לא להשתמש בו יותר מידי, כי אז הוא ימאס עליך. ואם מצאת משהו מתוק כמו דבש, אל תאכל ממנו יותר מידי. כי אם תאכל ממנו יותר מידי הוא ימאס עליך ולא תוכל ליהנות ממנו יותר. וכפי שניתן ...

... מענה מושלם לכל אחד ואחד מהכוחות השונים שיש באדם. לדוגמא: אדם שרוצה מאוד לאכול אוכל מתוק ומשמין ומהצד השני רוצה גם לא להשמין. אצל אדם כזה לחיות באיזון פירושו, לאכול באופן הגיוני בלי להשמין. לכאורה זה טוב. כי לרעוב זה לא פתרון, ולהשמין זה לא פתרון, אז אוכלים בצורה ...

... לחלוטין לא רוצה להתעורר מהחלום המתוק שבו הוא נמצא. כי כאשר האדם חולם חלום מפחיד של חרדה ואימה, הדבר הזה גורם לכך שהאדם רוצה להתעורר ולגלות שהכל זה רק חלום. אבל כאשר האדם חולם איזה חלום מתוק ונעים, האדם אדרבה רוצה להמשיך ולחלום את החלום הנעים. והאדם מתאכזב לגלות שזה רק חלום. ולפעמים החלום הוא כ"כ טוב, שהאדם במכוון הולך לישון, כדי לחלום חלומות טובים ומתוקים. כי לפעמים החלום טוב יותר מאשר המציאות. ונמצא אם כן, כי כאשר החלום הוא טוב, אז כל ההתעסקות של האדם עם הרעיון שהוא נמצא בתוך חלום או לא, כל ההתעסקות ... על ידי זה חיים שלו הופכים להיות מתוקים כמו חלום מתוק. ועל ידי זה האדם משתחרר מהרצון להתעורר מהחלום, ומבחינתו של האדם, שהחלום רק ימשיך וכולי. ובהמשך של הנ"ל נתייחס בקצרה לעניין של האדם שנאחז בדברים שמשתנים ... מתחיל לחיות טוב באמת, כמו חלום מתוק...

... (ע"ע הינדואיזם) שאותן האדם משיג ונהנה מהן כאן בחייו בעולם הזה. ומי שיתבונן היטב על השיטה האחרונה, שהיא שיטת ההנאה שאחריה רודפים רוב העולם, יראה שמצד האמת רוב העולם רודפים אחרי עצב מתוק של ליצן עצוב. כי כולם יודעים שההנאות של העולם הזה, הן לא יותר מאשר סמי הרגעה ... כי כל הדברים שיש בעולם הזה, כולם מוגבלים ביכולת שלהם לייצר הנאה עבור האדם. וכאשר האדם רודף אחרי ההנאות של העולם הזה, הוא יודע מראש או שהוא יגלה בהמשך, שהוא בעצם רודף אחרי דיכאון מתוק, שבו אין לאדם מושג למה הוא חי, אבל הוא ממשיך לעבוד כי אין לו מושג מה לעשות עם עצמו. ...

... נאחז באמת של שקר, דהיינו, אמת של נפרדות, שאומרת שהמציאות היא כך ולא אחרת, על ידי זה האמת קשה עליו. אבל כאשר האדם מתחבר לאמת של אחדות, שבה הכל אחד ממש, שהיא האמת האמיתית, אז האמת הזאת, היא הדבר המתוק והטוב ביותר שיש בעולם. כי היא גורמת ...

... מתוקה ושקר מר, או שקר מתוק ואמת מרה האמת המרה והרעה ביותר בעולם, היא מתוקה וטובה יותר, מהשקר המתוק והטוב ביותר בעולם. משום, שמהות האמת, היא הסכמה עם המציאות. ומהות השקר, היא התנגדות והתרחקות מהמציאות. כי האמת, היא תיאור המציאות כפי מה שהיא באמת, ... ואמת מרה, היא רק כאשר מעורב בה שקר. והמרירות שבאמת, היא רק משום שיש בה גם שקר, שהוא ממרר את חיי האדם. והשקר מתוק, רק בזכות חלקי האמת הנסתרים, שיש בו. כי השקר, הוא לבוש של אמת כלשהי. וכאשר האדם משקר בשקר כלשהו, שגורם לו להרגיש טוב, זה משום שהוא מתחבר לשכל האמיתי ... באופן ישיר, ולכן הוא משיג אותו, דרך קליפה ולבוש של שקר. ועל האדם לבדוק תמיד, למה האמת מרה לו, ולמה השקר מתוק לו. כי המרירות והמתיקות, הם בגלל השכל שמסתתר, מאחורי הצורה שהאדם רואה במציאות. וכאשר האדם מגלה למה האמת מרה לו, עליו לדעת שהמרירות, היא בגלל שיש כאן עדיין עוד שקר כלשהו. וכאשר האדם מגלה למה השקר מתוק לו, עליו לדעת שזה רק משום שמסתתרת בו אמת כלשהי. ועל האדם להיות פיקח, ולחשוב מהי המציאות הטובה ביותר שהוא חושב שיכולה להיות? ועל האדם להתבונן היטב ... תמיד בכל זמן ובכל מקום, ואין שום צורך לשקר כלל, כי באמת, כבר טוב באמת. ואין הכוונה לומר, שהלבוש החיצוני המתוק והשקרי, הוא אמת. אבל בהכרח, שהמתיקות של השקר, היא כבר קיימת ממילא, גם בלי הלבוש של השקר עצמו. ורק האדם לא רואה אותה. ולכן האדם מוכרח לבדוק, למה השקר ... את האמת, שהמתיקות של השקר, כבר נמצאת כרגע, מצד האמת של המציאות, ושאין שום צורך לשקר כלל. כי האדם משקר, שקר מתוק, רק בגלל שהוא לא רואה את כל האמת. ואז האמת של האדם היא רעה, והוא בוחר לשקר, כדי להתחבר דרך השקר, אל שכל מתוק, שמסתתר מאחוריו. ועל האדם להתבונן במתיקות שמאחורי השקר, ולהתבונן היטב על האמת שלו, ולזכך אותה באמת. ואז לראות את האמת, שבאמת המתיקות האין סופית כולה, ...

... וכפי שכבר ביארתי עניין זה, שכל אפשרות קיימת וקורת בו זמנית וכולי. וכאשר האדם מבין את כל הנ"ל, אז החלום שלו הופך להיות חלום מתוק. כי יש חלום על ידי שד וגם חלום על ידי מלאך. והחלום נוצר על ידי המאכלים שהאדם אוכל וכולי (ע"פ רבי נחמן מברסלב). וכאשר האדם אוכל מאכלים טובים, דהיינו, משתמש בשכל טוב, אז הוא זוכה לחלום מתוק. שהוא יודע שהוא בתוך חלום, וחווה גם רק את האחדות של המציאות וגם גם את האחדות של המציאות וגם רק את הנפרדות של המציאות וכולי. אבל מי שהוא רחוק מהאמת של האחדות, ...