... /
משמעות החיים - למה לא יכולה להיות תכלית לחיים? ומהי כן
תכלית החיים? והעניין הוא, כי
משמעות חיי האדם, נגזרת
מהמשמעות של החיים עצמם ושל קיום חיי המציאות עצמה. כי כל חיי האדם עם כל מה שקורה לאדם, הם רק תהליך קטן מאוד, ... שזהו התהליך הגדול ביותר. ובלי להבין את
משמעות קיום המציאות עצמה, אי אפשר להבין את
משמעות קיום האדם. ואם אין
משמעות לקיום המציאות, אין
משמעות אמיתית לקיום האדם. ואם יש
משמעות לקיום המציאות, הרי שממנה יש לגזור את
משמעות קיום האדם. ולכן, מי שרוצה באמת להבין את
משמעות חייו וכולי, הוא מוכרח להבין את
משמעות קיום המציאות עצמה. וכאשר מתבוננים על
משמעות ותכלית המציאות בעין אמיתית, רואים כי לא באמת יכולה להיות
משמעות אמיתית למציאות שלנו. ולמה? ונסביר: כי לומר שיש למשהו
משמעות, זה אפשרי רק כאשר יש הפרדה של טוב ורע. ואם מסתכלים על המציאות מנקודת מבט חיצונית לה, ומנסים לחפש את
המשמעות שלה, מבינים מיד, שמנקודת מבט שחיצונית למציאות, לא יכול להיות טוב ורע, ואפילו נפרדות אין כלל, ואין שום צורה כלל. כך שלא באמת יכולה להיות
משמעות אמיתית למציאות. כי קיומה של
משמעות אפשרית, רק כאשר יש נפרדות כלשהי, שאז דבר אחד, הוא
משמעותי יותר מאשר דבר אחר. אבל כאשר הכל אחד ממש, וכאשר מהאחדות הזאת נוצרים שינויים, אז מנקודת המבט שלפני יצירת הנפרדות, לא יכולה להיות
משמעות כלשהי ליצירת הנפרדות. משום, שמנקודת מבט שבה יש אחדות מוחלטת, שקיימת רק ישות אחת אין סופית בלבד, הרי שלא שייך שתהיה
משמעות כלשהי, כי אין שום הפרדה, אין לאן להגיע, אין מה להשיג, אין אפשרות לשנות שום דבר וכולי. ובפשיטות, כאשר הכל ... הנפרדות מהאחדות, היא למען האפשרות שתהיה
משמעות. כי כשיש רק אחדות, אין
משמעות. ולכן יש נפרדות, כדי שתהיה
משמעות. וזוהי כמובן מחשבה שגויה. משום, שמנקודת מבט של אחדות מוחלטת, שם לא שייך שום שעמום כלל ושום שינוי רצון כלל. ... לא יכול להיות, טוב יותר מאשר רע. ואין שום
משמעות נפרדת של מלך ועם וכיו"ב. ולכן אין שום סיבה אפשרית, למה מתוך אחדות נוצרה נפרדות. כי בנקודת האחדות באמת, אין שום
משמעות נפרדת כלל. ולכן, מצד הנפרדות שלנו, שבו האחדות נפרדת מהנפרדות, מנקודת המבט הזו, אין ולא יכולה להיות שום
משמעות אמיתית של נפרדות, לתהליך של יצירת הנפרדות מתוך האחדות. ואעפ"כ עדיין נשארת השאלה, למה ואיך בכל זאת נוצרה הנפרדות מתוך האחדות? כי האין
משמעות והאין סיבה, זאת תשובה לא באמת טובה. משום, שבמציאות שלנו, גם יש וגם אין סיבה, וגם יש וגם אין
משמעות. ואם להכל אין שום
משמעות כלל ואין שום סיבה כלל, אז כיצד זה שבתוך המציאות שלנו קיימת אפשרות של סיבתיות ו